הפחד מקורונה והחשש מהחיסון מורה על חסר באמונה

הטלת סגר שלישי המשתק את המשק ואת מערכת החינוך מקשה שבעתיים על ההתמודדות עם הנגיף ומפיל על האזרחים אימה ופחד עד כדי חרדה ודיכאון

הרב אפרים זלמנוביץ' , י' בטבת תשפ"א

הרב אפרים זלמנוביץ'
הרב אפרים זלמנוביץ'
צילום: באדיבות המשפחה

סגר שלישי הוא אסון לאומי. עצירת המשק וסגירת מוסדות החינוך עלול חלילה לגרור אותנו לשפל כלכלי ופיגור חינוכי חסר תקדים.

אמת, החלטות הממשלה להשטחת העקומה נובעות מדאגה עמוקה להתפשטות הקורונה. לצמצום מימדי המגיפה הוטלו על הציבור הגבלות קשות. חלקן מועילות וחלקן מזיקות.

הפניקה שאחזה בציבור נובעת מחסר באמונה באלוהי ישראל והביאה את הממשלה לקבל החלטות שגויות ובלתי שוויוניות כמו חקיקת חוקים בלתי מובנים הגורמים לא אחת נזק בלתי הפיך לפרט ולכלל כמו עצירת הפעילות במשק וסגירת מוסדות החינוך ובתי התפילה במקום הפעלתם תחת התו הסגול.

הפחד מקורונה משמש זרז לציבור לשמור על בריאותו; לחבוש מסיכה ולשמור על ריחוק חברתי ולהימנע ככל האפשר מלהידבק במחלה הקטלנית הנוראה הזו וחמור מכך להדביק בה את האחרים חלילה.

ללא אמונה בצור ישראל וגואלו קשה להתמודד נפשית עם הקורונה. הטלת סגר שלישי המשתק את המשק ואת מערכת החינוך מקשה שבעתיים על ההתמודדות עם הנגיף ומפיל על האזרחים אימה ופחד עד כדי חרדה ודיכאון.

מי שמאמין אינו מפחד. מספרים על הגאון הצדיק הגרי"ז מבריסק שברח מורשא הוא עם בני ביתו ובדרכו לארץ ישראל נכנס למצב של סכנת נפשות וכדי להפיג פחדיו השתמש בסגולה הנפלאה; להתחזק באמונה ש"אין עוד מלבדו" וזכה לבוא בשערי ארץ ישראל בשלום. הפחד משתק. האמונה נוסכת רוגע ומשרה בטחון.

בעל האמרי אמת (בלק תרע"ז) מבאר את דברי רבי חנינא (חולין ז' ב') "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה". מכאן שכל המאמין בהשגחה פרטית אפילו כשפים לא יוכלו להזיק לו. לטוב או לרע החלטות קבינט הקורונה גם הם מן השמים באו וחובה לציית להם.

אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה" (משלי כ"ח י"ד) אמר החכם באדם שלמה המלך: אשרי מי שדואג לוודא שלא תבוא תקלה על ידי מעשיו. אל לו לאדם לסמוך על רוב טובתו. אל לו לאדם להאמין בעצמו. אל יאמר "כוחי ועוצם ידי" ואל יאמר "אני ואפסי עוד" או "לי זה לא יקרה" אלא תמיד ידאג מן הפורענות (רש"י ותוס' גיטין נ"ה ב'). בכל עת יהיו בגדיך לבנים. הכן עצמך לקראת הפורענות שלא תבוא חלילה. לך בדרך הישר ולא תכשל (ברכות ס' א').

חכמה באומות תאמין. האנושות חקרה ומצאה חיסון למיגור המגיפה. ככל שהחיסון בושש לבוא האומות על ממשלותיהן נתקפו חרדה ונכנסו להיסטריה וקיבלו גם החלטות מבולבלות ולא שוויוניות ובעיקר לא מועילות. חוסר הידע על נגיף כוביד 19 הובילה את האנושות לתחושת של חוסר אונים עד שחיל ורעדה אחזתם. הפחד הפך לפאניקה שערער אפילו את היציבות שלטונית.

אין הציבור יכול לעמוד בפני הגזירות שהוטלו עליו ורבים נפלו לייאוש ודיכאון. המיואש מוצא מפלט במסקנה של "אכול ושתה כי מחר נמות". המאמין בעצמו לא יציית להנחיות משרד הבריאות בשגרת קורונה. והנה אור בקצה המנהרה. הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה, הוא פקח את עיני המדענים ונמצא החיסון האמור לעצור את המגיפה הנוראה ולהציל את העולם. והנה במקום להודות להי"ת ולרוץ ולהתחסן נמצא מי שחושש לקבל את החיסון. דאגה ופחד מורה על ספיקות באמונה או אף על חוסר אמונה (שער הדאגה אורחות צדיקים).

ככל מלחמה, גם המלחמה בקורונה דורשת הכנה. לדוגמא; מיגור הפחד מלב היוצא אלי קרב, כאמור בתורה (דברים כ' ח') "ויספו השוטרים לדבר אל העם ואמרו: מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו". גם במאבק למיגור הקורונה נדרשים דאגה וזהירות אבל לא פחד ופניקה.

הרב חיים שמולביץ (שיחות מוסר תשל"א כ"ט) מבאר שהפסוק לאו דווקא מדבר על מלחמה אלא גם על כל מי שאיננו הולך בדרך האמונה והביטחון. הפסוק מציע לבעל הספיקות באמונה: היכנס לבידוד עד שאמונתך תתחזק והפחד מהלא נודע ייפוג. עד שתשכיל ותבין מכל החוויות שאנחנו חווים במהלך החיים הכל ברצון שמיים. חלילה לך מלהטיל מורך בחבריך ואחיך (מכתב מאליהו ח"ד עמוד 233).

אמר רב הונא: לעולם יהא אדם רגיל לומר שכל דעביד רחמנא לטב עביד (ברכות ס' ב'). רבינו יונה אומר: כל אחד צריך לקבל את כל צרותיו בסבר פנים יפות. דוד המלך אמר "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא" (תהילים קט"ז ג'). ישראל מאמינים בני מאמינים בטוחים שאין רעה יוצאת מתחת יד ה' והכל לטובה.

אמת, היום אנחנו לא מבינים על מה ולמה באה לנו המגיפה הקטלנית ואיזו טובה עתידה לצאת ממנה. למאמינים התשובה ברורה: הכל לטובה! יען כי "מפי עליון לא תצא הרעות" (איכה ג' ל"ח).

אני מאמין שאחר עבור זעם אל, יבוא סדר עולמי חדש. העולם אחרי המגיפה יהיה עולם טוב יותר. מטעם זה ציוו חז"ל "חייבים לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה". המאמין, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו אל יתייאש מן הרחמים.

מר אביי: אל יאמר אדם שרפואה תבוא משמים ואל לו לקבל רפואה מרופא "דתני דבי רבי ישמעאל "ורפא ירפא" (שמות כ"א י"ט) מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות". הרמב"ן (ויקרא כ"ו י"א. רמב"ן תורת האדם בדין סכנה) מבאר: הקב"ה מנהל את עולמו באמצעות החוקים שטבע בטבע לכן על האדם להתפלל שה' ימציא לו את הטוב שבמומחים שייתן לו את התרופה המועילה. הקב"ה רופא חולי עמו ישראל שמע זעקתנו והמציא את החיסון המתאים למיגור המגיפה.

הברכי יוסף (יו"ד של"ו ב') פוסק שבזמן הזה אין לסמוך על ניסים והחולה חייב להתנהג על פי הוראות הרופאים וללכת להתחסן. חולה שלא הולך לרופא ולא נוטל את התרופות, עובר עבירה חמורה. ק"ו במגיפה, אחרי שחבשנו מסיכות ושמרנו מרחק למניעת התפשטות המגיפה, מדין תורה כולם חייבים להזדרז ולקבל את החיסון עד שבעה"י בקרוב ממש תיעצר המגיפה.