נוער גבעות
נוער גבעותצילום: מתניה טאוסיג, פלאש 90

בעקבות התגובות למותו הטראגי של אהוביה סנדק ז"ל פונות עשרות אמהות לנערי גבעות לראשי ישיבות ורבנים בבקשה להושיט יד, להעריך את נוער הגבעות ובעיקר להקשיב לעולמם הפנימי.

מירב לוי, אחת האמהות מובילות הפנייה לרבנים, מספרת על מה שהוביל לכתיבת המכתב.

"התחושה שלנו היא שהמקרה שקרה נובע מניתוק חמור בין ההנהגה והציבור הדתי לאומי והציבור בכלל לנערי הגבעות", אומרת לוי המדגישה שאינה אוהבת את הביטוי 'נוער הגבעות' המתייג את הקבוצה כולה תחת תווית אחת המתעלם מהייחודיות של כל פרט בה. בדבריה היא קוראת לשינוי כולל בהתייחסות לסוגיה, מעבר לאירוע הטראגי האחרון.

"עד עכשיו הרבה מאוד מהציבור התייחסו לחבר'ה האלה כעשבים שוטים ונאמרו ביטויים קשים שהמטרה שלהם היא להוקיע אותם ולהוציא אותם מתוכנו. צריך לקחת בחשבון שהתמונה שאנחנו רואים היא מאוד קשה, לא מידתית ולא אמיתית לגבי הנערים האלה. אני אימא לחבר'ה כאלה שבחרו בכיוון הזה, ואם לא הייתי מכירה את הנוער הזה גם אני הייתי בטוחה שאכן זה מה שקורה ושמדובר בחבורת פושעים ופורעים ששונאים את המדינה ושונאים את החיילים".

"אם לא הייתי מכירה אותם הייתי מושפעת וחושבת שמה שמוצג בתקשורת זה מה שנכון. היום אני יודעת שכל זה לא נכון. כולנו כציבור הורעלנו. הזריקו לנו רעל בוריד נגד החבר'ה האלה. קיבלנו תמונה מעוותת שמאפשרת רדיפות שרובן רדיפות שווא נגד החבר'ה האלה או על דברים שלא נעשו בכלל או על מעשים מינוריים", היא אומרת וכשהיא מתבקשת לשים את האצבע על מי שהרעיל, כהגדרתה, את הציבור נגד נוער הגבעות היא משיבה כי להערכתם "זה הרבה יותר גדול מכפי שאני יודעת, אבל זה מפעפע מהתקשורת".

האם מדובר ברצון של התקשורת להוקיע את נוער הגבעות, או שאולי לתקשורת יש קושי להתמודד עם ההתיישבות המיינסטרימית ולכן היא מעדיפה להתמקד בנוער הגבעות ובכך להרחיק את הציבור הישראלי מההתיישבות? מירב לוי סבורה שיש בהחלט היגיון בטענה שכך הם פני הדברים, אך "בין כך ובין אם כך אנחנו כציבור מקבלים תמונה לא נכונה על החבר'ה האלה וזה מפעפע לתוכנו, לציבור שמהווה הבית שלהם שממנו הם יצאו".

על עצם ההחלטה לפנות לרבנים היא מציינת כי כמו בכל קבוצה גם בקבוצת הרבנים יש אמירות שונות ומגוונות, אך התמונה הכללית היא של התייחסות קשה לנוער הגבעות, מה שמונע את האפשרות לקיים שיח. "גם מי שמכיר את התמונה האמתית ומכיר את העשייה החיובית שלהם לא תמיד מעז לקום ולהגיד את הדברים בצורה מפורשת כי הוא יודע איך יתייחסו אליו בסופו של דבר".

"חייבים לעצור את מחול השדים הזה. כל הפירוד והניתוק בין הנוער לבין ההנהגה והציבור זה ניתוק שעכשיו אנחנו רואים לאן הוא מגיע. במשך שנים זה גרם לדברים איומים ועכשיו אנחנו רואים שזה מגיע למעגל דמים. אנחנו מבקשות לשנות את המחשבה, שנשב ונגיע לשיח, שנגיע למצב שבו החבר'ה, הרבנים וההנהגה ישבו וישוחחו וישמעו מאיפה מגיעה הגישה שלהם, שישמעו על העשייה למען ארץ ישראל, על הגבעות, על כל הדברים החיוביים".

אבל האם הנוער ירצה לדבר עם הרבנים? "זו שאלה. אני רואה את הילדים הפרטיים שלי ומדובר בחבר'ה מאוד מעשיים ופחות עוסקים בדיבור. הם רוצים להקים ולבנות. הכוח שלהם הוא בעשייה, אבל אני בטוחה שיש כאלה שיסכימו לדבר וחוץ מזה יש גם אותנו כהורים שקוראים לשבת ולדבר. מאוד נשמח לזה. אנחנו משוועים לשיח כזה".

לוי מספרת כי המכתב שוגר בקבוצות ווטסאפ בבחינת 'שלח לחמך' ולפי שעה "כל העניין בחיתוליו", כהגדרתה, אך מרב הישוב שלה, הרב אלטשולר, מתקבלת תגובה נלהבת לקיומו של שיח שכזה.

עוד שאלנו את לוי שאלה שיתכן וצריכה להיות אחת השאלות שיידונו במהלך שיח שכזה, האם נוער הגבעות שמאמין בארץ ישראל ובהתיישבות, מאמין גם במדינה ורואה בה "ראשית צמיחת גאולתנו". לוי משיבה שהדברים אכן מורכבים בקרב נוער הגבעות. "אני מאמינה שיש גם וגם וגם. גם בתוך כל נער עצמו יש את הדילמות האלה שקיימות כמו כל תסבוכים שיש בלב של נער שלא תמיד יודע ולא תמיד בטוח, אבל התשובה תהיה רק אם נשוחח איתם. גם אני, כאם לשלושה נערי גבעות, לא יכולה להשיב במקומם ולדעת מה הם חושבים ומה הם מרגישים בעניין הזה".