ונמשכת שיירה

שנת הקורונה הייתה תקופה לא קלה לענפים ולעסקים רבים. חנויות נסגרו, עובדים פוטרו ותחומי עיסוק שלמים קרסו. אבל בין הטלטלות השונות והתהפוכות שהפכו את עולמם של רבים, יש תחומים שדווקא צמחו ופרחו בתקופת הקורונה. לא מדובר רק בתעשיית המסכות, התרופות והחיסונים, אלא גם בשיבת ציון. אולי תופתעו לשמוע, אבל הליך העלייה לארץ בשנה הנוכחית קיבל תנופה אדירה, וכעת בסוכנות היהודית ובמשרד העלייה והקליטה עושים מאמץ לממש את מירב הפוטנציאל שנוצר בשנה האחרונה כדי להביא לכך שכמה שיותר יהודים מרחבי העולם יעלו לישראל וימצאו פה את ביתם. מדובר באתגר בתחום המשפחתי, האישי, התרבותי והמקצועי, אך ערכי הציונות והרצון להיות חלק ממשפחת העם היושב בציון מביאים לעלייה למרות הקשיים.

עלייה במספר הבקשות

"הקורונה עושה טוב לעלייה", אומר שי פלבר, ראש מחלקת העלייה בסוכנות היהודית. "בנתונים אמפיריים אנחנו רואים עלייה חדה בפתיחת במספר היהודים שפונים למשרד העלייה והקליטה ומבקשים להתחיל בהליך עלייה לארץ ישראל. פרט לכך יש עלייה משמעותית במספר היהודים שמשתתפים במפגשים לעידוד עלייה ושיח על מדינת ישראל. אם ניקח את שנת 2019 כשנה שהייתה ממוצעת מבחינת נתוני עלייה ארצה, ראינו בה לדוגמה בצפון אמריקה 5,914 תיקי עלייה שנפתחו. ב־2020 נפתחו 15,123 תיקים. בצרפת נפתחו 6,016 תיקי עלייה בשנה האחרונה לעומת 2,308 בשנה שקדמה לה. בארגנטינה עלינו מאלף לכ־1,700. במקסיקו, שהקהילה היהודית בה היא קהילה קטנה יחסית, היו בשנה הקודמת 258 בקשות והיום - 649. הקפיצה מגיעה במספרים גדולים ואנחנו רואים את זה בעוד המון המדינות. התפקיד שלנו הוא לקחת את הפוטנציאל הזה ולהפוך אותו לגל עלייה של ממש ולהבאת אלפי יהודים לארץ".

התנהלות ממשלת ישראל במשבר הקורונה גררה מן הסתם תגובות מכאן ומכאן. היו תשבחות לצד ביקורת חריפה, ימים של ירידת התחלואה למספר אפסי של חולים חדשים ביום, ומנגד שבועות שבהם נרשמו אלפי חולים חדשים. למרות זאת, אומר פלבר, דווקא הקורונה היא סיבה מרכזית לעלייה. "עניין אותנו מאוד לנתח את הסיפור הזה. בגל הראשון שישראל יצאה ממנו בצורה מאוד מרשימה זה היה הגיוני, אבל אחר כך נכנסנו לגל שני קשה ומורכב והוא לא האט את קצב פתיחת תיקי העלייה. אנחנו סוברים שיש לכך כמה סיבות. הראשונה היא שלמרות העלייה בתחלואה בימים מסוימים ואי־ההשתלטות על ההדבקה במקומות כאלה ואחרים – מערכת הבריאות הישראלית היא מהחזקות ומהמובילות בעולם. בתקופה כזאת אנשים מבינים את היתרון של מערכת חזקה כזאת ורוצים להיות במדינה שבה היא קיימת. נוסיף על כך את הביטחון הבריאותי לכולם, שהוא לא כמו בארצות הברית או במדינות אחרות שבהן לא לכל אחד יש שירותי בריאות ציבוריים. גם באגף הכלכלי אנשים חוו פגיעות קשות. קהילות יהודיות חטפו מכה כלכלית קשה. כאשר קהילה יהודית בעולם עוברת תקופה קשה מבחינה כלכלית, זה משליך ישירות על חיי הקהילה - אין פעילויות ואין חינוך יהודי. בארץ יש חינוך יהודי לכולם. גם ההבנה שבישראל אפשר להתחיל מחדש עודדה רבים לעשות את הצעד הזה. האנטישמיות גאתה השנה, ויש מקומות שבהם הואשמו היהודים בהפצת המחלה. פרט לכך בתקופה שבה אפשר ללמוד ולעבוד בזום או מהבית, המרחק מהעבודה לא משנה, אז גם מי שנשאר עד היום לגור במקום מסוים בגלל העבודה הבין שאפשר לגור בקצה העולם ולהמשיך לעבוד במקום העבודה ללא הפרעה. וכשהסיבות האלה מצטרפות לציונות, אהבה למדינה ישראל ובני משפחה שגרים בארץ – יש דחיפה משמעותית לממש את החזון ואת החלום לעלות לארץ".

להושיט יד לעולים

פלבר מציין כי אין זו הפעם הראשונה שבה משברים מביאים להתעוררות ציונית בקרב קהילות בתפוצות. "מבחינה היסטורית, היכן שמתחולל שבר בקהילה יהודית – יש עלייה לארץ. עם ישראל הרי נבנה ממשברים, ראינו את זה אחרי הפיגוע בניס שבצרפת. כיום יש דגש מיוחד על צעירים משכילים ממדינות מפותחות שרוצים להגיע לארץ. בעלייה הזאת יש פוטנציאל גדול. אנחנו צופים הפעם הרבה יותר אוכלוסיות צעירות, שישתלבו בשוק העבודה ויתרמו לכלכלה ויש להן עוד הרבה שנים במעגל התעסוקה. בייחוד במשבר הכלכלי שישראל נקלעה אליו בעקבות הקורונה ישנה הזדמנות לזרז צמיחה מאוד גדול. כמו שתעשיית ההיי־טק הישראלית מבוססת על עולים מרוסיה שהגיעו לישראל בשנות ה־90, הפעם במעשים נכונים יכול להיווצר מנוע צמיחה שיפתח את הכלכלה הישראלית ויתרום רבות".

כדי שהעלייה אכן תהיה מנוע צמיחה וכדי שהעולים יצליחו להתאקלם היטב בחברה הישראלית, משקיעים בסוכנות היהודית יחד עם משרד העלייה והקליטה מאמצים כבירים בהכשרת הקרקע לעולים החדשים. "אנחנו משקיעים עם המשרד בתוכניות עידוד וסיוע לכל מי שבוחר להעתיק את חייו למדינת ישראל. אנחנו מקיימים מפגשים מרחוק עם ראשי ערים מהארץ שבהם הם מציגים את העיר שלהם לעולים, מרחיבים על המקום והפוטנציאל שבו ומזמינים את הצעירים מהתפוצות להתיישב בעירם. אנחנו מלמדים את העולים על החיים ועל מקומות תעסוקה בישראל ומפעילים אולפנים ללימוד עברית".

אבל למרות ההצלחה, פלבר סבור כי הושטת יד מהממשלה והרצת תוכנית לאומית לעידוד העלייה יכולה להגדיל את מספר העולים באופן משמעותי הרבה יותר. "אם הייתה לנו בידיים תוכנית לאומית לעידוד העלייה היא הייתה יכולה לתת הרבה מעבר למה שאנחנו עושים היום, כי היו ניתנות הטבות מיוחדות למי שיגיע לנגב, לגליל ולאזורים אחרים שצריכים חיזוק. אנחנו חוזרים וקוראים לממשלה להיענות ליוזמתה של השרה פנינה תמנו־שטה ולכונן את התוכנית הלאומית לגיוס משאבי הממשלה למשימה החשובה הזאת. אני מעריך שהיא תהיה בעלת משקל מאוד משמעותי".

מאתיופיה לישראל

פרט למיזמי עליית יהודים ממדינות שונות ברחבי העולם, פלבר לקח חלק בעלייה אחרת, גם היא סיפור ציוני בפני עצמו. רק לפני כמה שבועות הוא נסע עם הצוות שלו לאתיופיה והתלווה לעולים רבים משם בדרכם לראשונה בחייהם לארץ. "אלפים מחכים במחנות בגונדר ובאדיס אבבה, לחלק גדול מהם יש משפחות שגרות פה והם קרועים בין אתיופיה לישראל. אחד היעדים המרכזיים של השרה פנינה תמנו־שטה היה קידום מתווה שיסיים את אחת הפרשות הכואבות ביותר בתולדות העם היהודי. התוכנית הייתה להביא גל עלייה ראשון של 2,000 עולים מבין הממתינים באתיופיה שרוצים לעלות לארץ".

המסע של העולים הראשונים לא היה פשוט, ובייחוד תחת מגבלות הקורונה באתיופיה. "לא היו טיסות בין גונדר לאדיס, נסענו באוטובוסים וההתרגשות הייתה גדולה. בנושא הקהילות באתיופיה חוק השבות לא תקף. עולים לארץ מי שמשרד הפנים מאשר את כניסתו, וצריך לראיין אותם לפני שמחליטים מי יכול לעלות. בשנת 2015 התקבלה החלטת ממשלה להעלות את היהודים הללו לארץ, אבל היא לא ירדה לשטח. עם כניסתו לתפקיד, שם לו יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג למטרה להעלות את אלה שממתינים לעלות ארצה. הוא הסתמך על פסיקתו של סבו, הרב הראשי לישראל הרב יצחק הרצוג, שעליה נשענת גם עמדת הרב עובדיה יוסף בנושא. שתי הפסיקות הללו קובעות כי מדובר ביהודים. בארץ הם עוברים שנה במרכז קליטה, אולפן ללימוד עברית, גיור והשתלבות בשוק התעסוקה ומציאת עבודה".

לדברי פלבר מדובר בעלייה שונה מזו שהגיעה מאתיופיה בעבר: "רבים מהעולים שמגיעים היום מאתיופיה הם יותר משכילים. הם חיכו 15 או 20 שנה לעלייה לארץ, ובתקופה הזאת הם רכשו השכלה ומקצוע. מה שכן, הם באים מהבדלים תרבותיים מאוד משמעותיים, ואנחנו עובדים עם צוותים בהשתתפות יהודים שעלו מאתיופיה בעבר כדי לעזור להם בהתאקלמות בארץ ולסייע להם בתהליכי ההסתגלות לתרבות השונה".

כאמור, יש באתיופיה עוד ממתינים רבים שמייחלים לרגע שבו יאושר להם לעלות לארץ. לדברי פלבר, "המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה פגע בהם לא מעט. קרובי המשפחה שלהם מהארץ לא יכולים לתמוך בהם כלכלית, והסוכנות היהודית מסייעת להם ברכישת מזון וציוד. יש שם אנשים שממש הגיעו למצב של רעב, נשים הרות ומניקות שלא אכלו כראוי. אני תקווה שנוכל להביא את כולם לישראל, להגשים את חזונם לעלות ארצה ולהתחבר יחד עם כל העם היהודי".

לסיום אומר פלבר: "עבודת העלייה והקליטה היא משימה של החברה הישראלית כולה, לצד ארגוני הקליטה הנפלאים 'אופק ישראל', התאחדויות העולים, 'נפש בנפש', 'קעליטה' ומשרד העלייה והקליטה. הנושא הזה עדיין בקונצנזוס ועלינו לשמור עליו ככזה. החלום לעלות ארצה ואהבת הארץ הם מנת חלקו של העם היהודי כולו".