לא לבד

יוסי ש', בן 53, עבד כל חייו בעבודה מסודרת ובטוחה, כך לפחות הוא חשב. בחודש אפריל האחרון, מיד עם תחילת הסגר הראשון, זימן אותו מנהל החברה למשרדו והודיע לו כי הוא נאלץ להוציאו לחל"ת. כך נותר יוסי בלי עבודה יציבה ובלי עתיד כלכלי בטוח. "אני לא אדם צעיר", משתף יוסי בכנות. "הייתי בטוח שאעבוד שם עד הפנסיה. היה לי בסך הכול טוב ונתתי את כולי למקום. כבר עברו שמונה חודשים ואני בבית. הוא עדיין לא חושב להחזיר אותי לעבודה, ואני בספק אם זה בכלל יקרה בעתיד. אני לא כועס על המנהל כי אני מבין שגם הוא במצב קשה, אבל בתכל'ס יש לי אישה וחמישה ילדים לדאוג להם ואין לי מושג מה יהיה איתי".

ימי הקורונה שנמשכים כבר חודשים ארוכים תפסו את רובנו לא מוכנים. גם עובדים שחשבו שיש להם ביטחון תעסוקתי הרגישו לפתע כיצד הקרקע נשמטת מתחת לרגליהם. כ־277 אלף איש בישראל נמצאים במציאות של אבטלה כבר יותר ממאה ימים. כמו מדדי התחלואה, גלי הפיטורין והיציאה לחל"ת בישראל עלו ושברו שיאים, ובימים מסוימים אף עמדו על יותר ממיליון מובטלים. מדינת ישראל אומנם ניסתה לספק תשובה למחוסרי העבודה, אך לעיתים נדמה היה שחוסר הוודאות גדול ממה שניתן לשער ורבים מתקשים לצלוח את התקופה הסוערת.

העובדים מתאגדים

איתמר שרוני, סמנ"כל אגף הגיוס והתאגדויות העובדים בהסתדרות הלאומית, מספר עד כמה היה בלבול וחוסר ודאות בציבור בכל הקשור לתנאי ההעסקה והפיטורין בתקופה מורכבת שכזו. "איך שהבנו שהמצב לא פשוט בשביל רבים הקמנו חמ"ל קורונה שעבד 24 שעות ביממה ונתן מענה לכל מי שהתקשר. מהפניות שהגיעו הבנו שהמצב חמור. פנו אלינו עובדי המגזר הציבורי, שכירים, נשים בהיריון ונשים בחופשת לידה. כולם רצו לדעת מה דינם בתנאי הקורונה, מהן זכויותיהם. היו עובדים שנזקקו לעזרה בוועדות ובשימועים. בחודשיים הראשונים של משבר הקורונה היינו עמוסים מאוד, ואחריהם הבנו שהתקופה הזאת לא הולכת להיגמר בקרוב".

שרוני הופתע כאשר עובדים רבים פנו אליו לצורך התאגדות והקמת ועדים, דווקא בימים שבהם עובדים רבים בכלל לא מגיעים לעבודה. "דווקא בתקופה הזאת הגיעו המון פניות של עובדים שביקשו להתאגד ולהיאבק על הזכויות שלהם. הם הבינו מה כוחה של עבודה מאורגנת, של ועד, של עובדים שמיוצגים ככוח גדול. עובדים מצאו את עצמם לבד מול המעסיקים שלהם. חלקם לא קיבלו תשובות, לא היה מי שידבר בשמם מול הרגולטור והכנסת, ולא היה מי שייתן להם מענה וייצוג בהליכים משפטיים. יצרנו בתקופת הקורונה כחמישים התאגדויות יפות של עשרות אלפי עובדים בסך הכול. וזה קורה בתקופה שאנשים יושבים בבית, רחוק מהעסק", הוא מציין. "דווקא אז הם מחליטים שהם צריכים ועד עובדים חזק ויציב שיגן על הזכויות והתנאים שלהם וישמור על העתיד התעסוקתי שלהם".

עובדים במגזר הציבורי, ברשתות גדולות ובחברות מוכרות פנו לשרוני ולאנשיו בהסתדרות הלאומית ומצאו אצלם כתף תומכת. "עוד ועוד עובדים פנו אלינו", הוא מספר, "רשת חנויות באג, מעליות שינדלר, החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין, דור אלון, עובדי המועצה הדתית בירושלים. אנשי המקצוע שלנו מצאו את דרכי הפעולה המדויקות שמתאימות לכל קבוצת וקבוצה של עובדים שהתאגדו. אנחנו קיבלנו החלטה אסטרטגית שמי שפונה אלינו יקבל באופן מיידי את כל סל השירותים שיש להסתדרות הלאומית להציע. בתוך כל הקושי שיצרה תקופת הקורונה, זוהי שעתו היפה של הארגון שלנו. ההבנה שאנחנו צריכים לסייע ולתת יד לכל עובד הייתה בשיאה והעצימה את הפעילות שלנו".

קארין מושאוף, יו"ר ועד העובדים של מיטב דש, מצאה גם היא את עצמה בתחילת המשבר מול מציאות לא מוכרת. "בשנת 2016 כשהחברה שלנו עמדה לקראת מכירה רצינו להתאגד ולשמור על הזכויות שלנו. ועד עובדים זה דבר חשוב, ואני מודה שלא הבנתי בהתחלה עד כמה. רק אחרי כמה שנים תחת ההסתדרות הבנו כמה זה חשוב. יש הסכם קיבוצי לעובדים, הגנה על זכויותיהם מול המנהלים. זו מהפכה של ממש בתנאי השכר. זה הכרחי", היא מדגישה.

"בתקופת הקורונה התפקיד של ההסתדרות הלאומית היה מאוד משמעותי בשבילנו. יו"ר ההסתדרות יואב שמחי בעצמו ליווה אותנו צעד אחר צעד. ההסתדרות עמדה על כך שקודם כול בודקים איפה אפשר לצמצם הוצאות בלי לפגוע בעובדים. קודם צומצם הפרסום, בוטלו תקציבי המטבח כי אנשים עברו לעבוד מהבית. רק אחרי שצומצמו כל התקציבים האלה הוציאו עובדים בודדים לחל"ת. לא הייתה הורדה במשכורת וגם הבודדים שהוצאו לחל"ת קיבלו הדרכה צמודה ועזרה במילוי הטפסים לביטוח לאומי. היו הרצאות בפייסבוק ובזום על זכויות העובדים, מה מגיע להם. תמי כהן, מנהלת תיק לקוחות מטעם ההסתדרות, ועו"ד בטי מצר לוי אשר מלוות את הוועד בשוטף נתנו לנו כתף לאורך כל המאבק הזה. בחברה בלי ועד המעסיק יכול לנקוט בכל צעד אפשרי מול העובדים, אבל ברגע שיש התארגנות ועד העובדים שומר על הזכויות של העובדים ועל התנאים שלהם. מאוד חשוב שיש ועד, בייחוד בתקופות של משבר כזה קיצוני".

יואב שמחי, יושב ראש ההסתדרות הלאומית, מציין כי "מה שמניע אותנו בהסתדרות הוא החזון של מקימי הארגון, חזונו של זאב ז'בוטינסקי. לקחנו את החזון הזה ותרגמנו אותו למעשה. אנחנו רואים בכל האנשים שאנחנו עוזרים להם משפחה. זה מתבטא בכך שאנחנו פונים לכל החברים באופן ישיר ועוזרים להם בענייני המיקרו וגם בנושאי המקרו. כבר בשלב הראשון של ימי המגפה עשינו עבודת עומק, בחנו איך אפשר לעזור לכל אחד. לעובדים שיצאו לחל"ת, לאנשים שתנאי העבודה שלהם שונו. לא השארנו אף אחד בחוץ".

להמציא את הכללים

מי שמלווה את העובדים ונלחם על התנאים שלהם בחל"ת או בעבודה מהבית הוא עורך הדין רן קונפינו. קונפינו מנהל את המחלקה המשפטית של ההסתדרות הלאומית. לדבריו החוק ותקנות הקורונה לא העניקו תנאים מספקים לעובדים רבים והיה צורך ביצירת חוזה שיעגן את זכויותיהם. "מצאנו את עצמנו בחלק מהמקרים מתמודדים בעולם חדש שבו עובדים ומעסיקים מנסים למצוא יחד פתרון לבעיות שלא הכרנו בעולם הקודם שלפני הקורונה. נאבקנו לפתע יחד כל הכוחות במשק מול המדינה, עובדים ומעסיקים כתף אל כתף. היינו שם במאבק של עובדי התחבורה הציבורית, של עובדי הביטחון השוטף שלא היו להם תנאים נורמליים ברמה הבסיסית".

קונפינו מספר כי נאלץ להמציא את הכללים בעצמו במציאות שאינה מנוהלת על ידי אף אחד. "למשל, עובדים קיבלו ימי מחלה בעקבות בידוד שנאלצו להיכנס אליו ואיבדו למעשה את כל ימי המחלה שלהם למשך השנה. החוק שמפצה עובדים שנכנסו לבידוד עבר רק שמונה חודשים מאז שאנחנו בתוך הסיפור הזה. או עצמאי, בעל עסק שנכנס לבידוד לא קיבל על הימים האלה כלום ונשאר בלי פתרון. נוצרו הרבה חורים בתקנות הקורונה שהיינו צריכים לטפל בהם בשדה המשפטי".

קונפינו מביא דוגמה נוספת לבעיה שהתעוררה אצל מי שעובדים על פי שעה. "עובדים שמקבלים כסף לפי זמן עבודה, מה קורה לגביהם כשאין עבודה? כל עוד לא הוצאו לחל"ת הם לא יכלו לקבל אבטלה. בשבילם יצרנו הסכמים, דיברנו עם מעסיקים. אני עצמי התגייסתי למאבק ברמה הלאומית, בכל יום שידרתי שעה ברשת ב' וסייעתי לכל עובד שביקש לדעת מה הזכויות שלו. היה עצוב וכואב לראות אנשים שנאבקים על הקיום שלהם מול רשויות שלא הבינו כנראה את גודל המשבר. בתקופה הקורונה עזרנו לכ־60 אלף עובדים באופן ישיר ולעוד עובדים רבים אחרים באופן עקיף, ואפשרנו לאנשים לעבור את הימים האלה בכבוד".

המאבק המשפטי לא יסתיים בדאגה לנעשה בימי המגפה, אלא לדברי קונפינו יעבור לשדה אחר עם החזרה לשגרה. "אנחנו נצטרך לראות שכשהעובדים חוזרים הם יקבלו את מלוא התנאים שלהם, שמעסיקים לא מנצלים את הקורונה כדי לעשות שינויים שתמיד רצו לעשות והם נשארים ככה גם אחרי המגפה. עובדים שיעברו לעבוד מהבית יידעו מה הזכויות המגיעות להם, דיני ביטוח, הוצאות שיש להם בבית. אנחנו נהיה שם בשגרה כמו שהיינו שם בימי הסגר".