23 בדצמבר 2019 ייזכר בדברי הימים כיום ששינה את העולם. בשעות הבוקר באותו יום נשלחה מבית החולים המרכזי בעיר ווהאן דגימה לא מזוהה של חולה שנחשד כי נדבק בנגיף הסארס. שלושה ימים מאוחר יותר הגיעה ההודעה שהפכה את המציאות שכולנו הכרנו מקצה לקצה. בדגימה שנבדקה זוהה נגיף חדש ממשפחת הקורונה, covid-19. שנה אחר כך, העולם עדיין נמצא בעיצומה מגפה שכמוה לא הייתה יותר ממאה שנים. כמעט 1.8 מיליון בני אדם נפטרו מהנגיף, הכלכלות בכל רחבי העולם ספגו מכה קשה ביותר, מנהיגים כרעו תחת הנטל ואף איבדו את כיסאם לאורך הדרך וכולנו אימצנו עולם מושגים חדש. בימים האחרונים ניסינו לאסוף את כל המושגים, התופעות והדמויות שנכנסו לחיינו והפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח סביב הקורונה.
אפידמיולוגיה
מונח שחשבנו שחלף מהעולם. חקר מגפות הפך במאה השנים האחרונות לתחום שולי יחסית ברפואה, בעיקר כי לא התרחשו יותר מדי אירועים מהסוג הזה, והמגפות הקטנות שפרצו היו במדינות עולם שלישי. מספר הרופאים שהתמחו בתחום המגפות הלך וירד במשך השנים, אך השנה הם קיבלו את הבמה המרכזית. בכל אולפן טלוויזיה ישב בקביעות מומחה לאפידמיולוגיה והסביר לציבור כיצד מגפות מתנהגות, ולמה הכיוון הכללי ברור בעוד הפרטים עלומים. שנה אחר כך כולנו הפכנו למומחים שיודעים להסביר על דרכי הדבקה שונות, מקדמי תחלואה ומושגים אחרים בתחום, שחלקם גם יופיעו בהמשך.
בידוד
מילת האימה בשביל רבים. כבר בימיה הראשונים של המגפה היה ברור שהדרך היעילה ביותר למנוע תחלואה היא לבודד את החולים ואת מי שאולי נדבק. בתוך זמן קצר התברר לציבור שחלקים נרחבים ממנו צפויים לבלות סבבים על גבי סבבים של בידוד. ילדי בתי הספר שנחשפו לחולים פעם אחר פעם במוסדות החינוך הכניסו משפחות שלמות לבידוד. החוזרים מחו"ל נשלחו לבידוד שלא ממש נאכף. בתחילת הדרך אפילו הריצו באנרים במסכי הטלוויזיה שהראו היכן שהו חולים, וכל מי שהיה בסביבתם נשלח לבידוד. והיו כמובן איכוני השב"כ, מהלך שזכה לקיתונות של ביקורת והתברר כרחוק מלהיות מדויק יותר מדי פעמים.
ג'סינדה ארדרן
ראש ממשלת ניו־זילנד הפכה לסמל של התנהלות נכונה עם המגפה. בעוד ראשי מדינות במערב טעו שוב ושוב בהתמודדות והובילו לאלפי מתים ואף יותר מכך, ארדרן רשמה הצלחה מסחררת שזכתה להערכה חוצת יבשות. מהרגע הראשון היא אימצה את מודל אפס הדבקה, וכך הייתה ניו־זילנד למדינה היחידה בעולם שמיגרה לחלוטין את הקורונה משטחה פעמיים. נכון לזמן כתיבת שורות אלה התגלו בסך הכול 2,151 חולי קורונה בשטח האי, ורק 25 נפטרו ממנה. מאמצע חודש יולי רק שלושה בני אדם מתו מהנגיף. מי שיסתובב היום ברחובות האי יחשוב שהמדינה תלושה מהמציאות העולמית, כאשר אפילו אצטדיוני הכדורגל והרוגבי מלאים צופים. גם הכלכלה השתקמה כמעט לחלוטין מהמשבר, והיא מהבודדות בעולם שרשמו הישג שכזה. העם הניו־זילנדי העניק לארדרן ניצחון ענק בבחירות שנערכו באוקטובר.
דיימונד פרינסס
ספינת התענוגות ששטה מול חופי יפן והתגלתה כמוקד התפרצות של המגפה בתחילת הדרך. בשביל מרבית הישראלים זו הייתה הפעם הראשונה שבה הם שמעו על קיומו של הנגיף החדש והמסתורי. 3,700 הנופשים שהיו על הספינה, ובתוכם גם 15 ישראלים, הוכנסו על ידי הרשויות היפניות להסגר בספינה עצמה. הבידוד בספינה התברר כלא יעיל, זאת בגלל מערכת האוורור, שהייתה משותפת לכל החדרים באונייה. כתוצאה מכך עשרת החולים שהיו על סיפונה הדביקו 712 בני אדם, שמתוכם 13 מתו.
המוטציה הבריטית
התוספת האחרונה בתחום. כמעט שנה אחרי ההתפרצות המקורית בסין, ובעיצומו של מבצע ההתחסנות חוצה היבשות שהוליד תקווה אדירה בכל רחבי העולם, התגלתה באי הבריטי מוטציה חדשה של הנגיף. המוטציה עצמה התגלתה כבר בסוף אוקטובר, אבל איבוד השליטה עליה קרה חודש וחצי לאחר מכן. המוטציה הבריטית מידבקת הרבה יותר מהנגיף המקורי, אך אינה גורמת לתחלואה קשה יותר. זאת לא המוטציה הראשונה שעבר הנגיף, אך היא הדומיננטית עד כה. בעקבות ההתפרצות הפכה בריטניה למדינה הראשונה שנכנסה לסגר שלישי, כשמרבית מדינות העולם מטילות מגבלות חריפות כדי להתגונן מפניה. על פי כל הממצאים עד כה, החיסון יעיל גם נגד המוטציה.
וואהן
העיר שבה הכול התחיל. מעטים האנשים ששמעו על העיר במחוז חוביי שבסין, למרות שמדובר באחת הערים הגדולות והחשובות במדינה, שאף שימשה בעבר הלא רחוק כבירת סין כולה. בסוף 2019 התגלה בה הנגיף, שממשלת סין ניסתה ככל יכולתה להסתיר. המחוז כולו נכנס לסגר החריף ביותר בעשרות השנים האחרונות, כאשר כחלק מהצעדים הלחימו שוטרי המחוז את דלתות התושבים על מנת שאיש לא ייצא מביתו.
זום
תוכנת שיחות הווידאו הפכה לבת בית בכל מקום. כל המערכת האקדמית עברה לפעול דרכה, רוב מערכת החינוך משתמשת בשירותיה, מפגשים משפחתיים העבירו את מקומם למסך התוכנה וכך גם פגישות עבודה למיניהן. ממשלת ישראל היוצאת אף הגדילה לעשות וניהלה חלק בלתי מבוטל מישיבותיה במסך המפוצל המוכר של התוכנה. אם יש מנצחת גדולה בתקופה זו, היא חברת זום. שוויה של החברה בתקופת הקורונה עלה באלף אחוזים.
חיסונים
תוך כדי מגפה עלומה הצליח המדע בעולם כולו לרשום את אחד מהישגיו הגדולים בהיסטוריה. ניסוייהם של שני חיסונים, של חברות פייזר ומודרנה, הושלמו בתוך תשעה חודשים מתחילת העבודה עליהם, פרק זמן תקדימי בתחום החיסונים. בנוסף לכך, זאת הפעם הראשונה שבה יוצר חיסון המתבסס על mRNA. החיסון של חברת אסטרהזניקה אושר ביום רביעי על ידי הרשויות בבריטניה, וממתין לאישור של ה־FDA. למרות תיאוריות הקונספירציה מחד והחששות המוצדקים מפני החיסון מאידך, עד היום התחסנו בישראל יותר מחצי מיליון איש במבצע ההתחסנות הגדול בתולדות המדינה.
טיסות
אחד הסמלים של העולם המערבי נעצר לחלוטין במגפת הקורונה. אם עד לפני שנה מאות מיליונים עברו בנמלי התעופה ובאלפי טיסות ברחבי העולם, הגיעה מגפת הקורונה וסגרה את השמיים. סגירת הגבולות הפכה להרמטית במהלך המגפה, אפילו באיחוד האירופי שחרת על דגלו את חופש התנועה של אזרחיו בין המדינות המרכיבות אותו. גם אחרי פתיחת השמיים, חלק ניכר מהמטוסים יוצאים ליעדם כשהם כמעט ריקים, ורוב הטסים בהם מחויבים להיכנס לבידוד.
יפעת שאשא־ביטון
יו"ר ועדת הקורונה הפכה סמל לקבלת ההחלטות הפופוליסטית של נבחרי הציבור. במהלך הישיבות שניהלה היא הציגה נתונים שאינם קיימים, התעלמה מנתונים אחרים ועיכבה החלטות על הגבלות שלפי גורמי הבריאות השונים היו מפחיתות את התחלואה ומונעות את התמותה הנרחבת של הגל השני. גם כשהגיעה לאולפני החדשות בחרה להתעמת עם המומחים הרפואיים, כאשר במיוחד זכור העימות שלה עם פרופ' גבי ברבש בחדשות 12. שאשא־ביטון לא הייתה היחידה שנהגה בפופוליזם והפכה את הקורונה לנושא פוליטי, ואליה הצטרפו ח"כים ושרים מכל סיעות הבית.
כלכלת מגפה
הקורונה הכניסה להקפאה ארוכה את רוב התפיסות הכלכליות, במיוחד השמרניות והליברליות. כבר בשלב מוקדם מאוד הבינו ממשלות העולם, שרובן המוחלט מחזיקות בדעות ימין כלכלי, שיש צורך להזרים מאות מיליארדי דולרים ואירואים כדי שהכלכלות המקומיות לא יקרסו. כך קרה שממשלות ימין מובהקות, כמו בארצות הברית, בריטניה, צרפת, גרמניה ואוסטריה, הזרימו למשק המקומי עשרות אחוזים מהתמ"ג שלהן על מנת להציל אותו.
לומברדיה
המחוז האיטלקי העשיר היה מוקד ההתפרצות באירופה כולה, וגם הפך לאזור מוכה אסון בקנה מידה עולמי, כשהעיר ברגמו סובלת במיוחד. רוב ההערכות מדברות על משחק הכדורגל בין אטלנטה האיטלקית לוולנסיה הספרדית בליגת האלופות כאירוע ההתפרצות המרכזי, שיצר אחריו גלי הדבקות בכל רחבי היבשת. עד היום איטליה ניצבת במקום הראשון מבין המדינות הגדולות בתמותה לנפש, מקום ראשון באירופה וחמישי בעולם כולו.
מסכות
אחת ההגבלות הראשונות שנכנסו לתוקפן בראשית המגפה ומלוות אותנו עד היום, וכנראה ילוו אותנו עוד תקופה ארוכה. מרגע שהגיעו הדיווחים על נגיף קורונה חדש, בכל ארצות המזרח הרחוק חלה חובת חבישת מסכה, זכר למגפת הסארס שפרצה לפני 17 שנה. מהר מאוד הבינו גם במדינות אחרות בעולם ששימוש במסכות מפחית באופן דרמטי את סיכויי ההידבקות בנגיף. למרות זאת עדיין קיימות התנגדויות לא קטנות לחובת המסכה בציבור.
נוגדנים
כחלק מהלקסיקון הרפואי שחדר לחיינו, השיח סביב הנוגדנים מהנגיף הפך למרכזי לאורך הזמן. בתחילה יצאו מנקודת הנחה שמי שחלה בקורונה לא יכול לחלות שוב, שכן הוא פיתח נוגדנים לנגיף ולכן הפך למחוסן. אלא שככל שעבר הזמן התברר שהנוגדנים הולכים ופוחתים עם הזמן, וישנה הדבקה חוזרת. עדיין לא ברור לכמה זמן אדם שחלה בנגיף והחלים יהיה מחוסן מפניה, והמחקרים מצביעים על פרק זמן שבין שלושה לשמונה חודשים.
סגר
הכלי המרכזי של רוב מדינות העולם בהתמודדות עם הנגיף. ברגע שהתברר שהקורונה היא מחלה מידבקת במיוחד שאין לה תרופה, הבינו ראשי המדינות שצריך לחזור להתמודדות שהייתה מוכרת מאות שנים. הגדיל לעשות מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימנטוב, שאף אמר בריאיון לתוכנית 'עובדה' ש"מול מגפות צריך להילחם בכלים של ימי הביניים". אופן ניהול הסגרים, החל ממועד הכניסה אליהם ועד לשלבי היציאה השונים, חרץ את גורלם של מאות אלפי אנשים.
עקומת תחלואה
קצב הכפלה, מקדם הדבקה, אחוז חיוביים, גידול אקספוננציאלי ועוד מושגים שקשורים לנתוני התחלואה בישראל נכנסו לשפתנו בשנה החולפת. המוטו המרכזי שכל אחד יודע לצטט הוא "שיטוח עקומת התחלואה". בגל הראשון ישראל הצליחה לעמוד ביעד, אך מהר מאוד העקומה טיפסה שנית. בגל השני גם זה לא קרה, והסגר הוסר מהר מדי, כשהמספרים עדיין גבוהים והעקומה לא שוטחה.
פרויקטור
אחרי הסגר הראשון, שהיה מוצלח ביותר על אף שורת בעיות, החליטה ממשלת ישראל למנות פרויקטור מיוחד שינהל את המאבק בקורונה. בפועל, מהר מאוד התברר שמדובר בדרך של הממשלה לזרוק את האחריות על גורם אחר, בלי לתת לו סמכות לפעול. התפקיד הוצע לשורת אנשים, כולל האלוף (במיל') רוני נומה, האלוף אמיר אבולעפיה ופרופ' גבי ברבש, שהפך לדמות מוכרת בכל בית בזמן המגפה. כולם סירבו לקבל את התפקיד. לבסוף הסכים פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב, לקחת על עצמו את התפקיד. המלצותיו ותוכניותיו לא אושרו בקבינט במשך שבועות ארוכים. מחליפו, פרופ' נחמן אש, הלין על דברים דומים.
צוותי רפואה
הגיבורים האמיתיים של המלחמה בנגיף. במשך חודשים ארוכים סיכנו ומסכנים צוותי הרפואה את חייהם על מנת לטפל בחולי הקורונה, ובמקרים רבים הם אלה שנמצאים ליד החולים ברגעיהם האחרונים. בתחילת הדרך נאלצו הרופאים לטפל בחולים בלא אמצעי המיגון הנדרשים בגלל מחסור חמור באמצעים אלה. כתוצאה מכך חברי הצוותים הרפואיים נדבקו ואף מתו מהנגיף.
קורונה כרונית
אצל חלק ניכר ממחלימי הקורונה נותרים תסמינים וסיבוכים במשך תקופה ארוכה. תשישות, אובדן חוש הטעם והריח, הזעה, חרדות, בעיות לב וריאות, כאבי שרירים ועוד שורה של תופעות נשארות אצל המחלימים. חלקם יצליחו להתגבר עליהן בתוך כמה חודשים, אחרים עשויים להישאר עם התסמינים אף שנים. מחקרים הראו שמחלימי קורונה הגדילו את סיכוייהם לחלות באלצהיימר ובמחלות נוספות.
ריחוק חברתי
אחת משלוש ההגבלות הראשונות שמלוות אותנו עד היום, יחד עם עטיית מסכות ושמירה על ההיגיינה. האיסור על התקהלויות ומפגשים חברתיים הפך בשביל רוב הציבור להגבלה הקשה ביותר בשנה האחרונה. קמפיין עידוד ההתחסנות השתמש ברצון להתקהל כאמצעי שכנוע לקבלת החיסון.
שבדיה
הסמל הגדול ביותר בעולם להתמודדות כושלת עם הנגיף. בעוד כל העולם בחר בדרך של סגרים והגבלות, שבדיה בחרה במודל אחר. באופן רשמי הרעיון היה לבודד את המבוגרים וקבוצות הסיכון, בעוד שאר הציבור ימשיך את חייו כרגיל. למרות ההכחשות, בתקשורת הבריטית נחשפו מיילים של ראש מערך הבריאות השבדי שהסבירו שהמטרה היא להגיע לחסינות עדר, מונח שאינו קיים בקורונה. בתחילה עיני העולם פנו לעבר הממלכה הצפונית בתקווה שהשיטה שלהם תצליח. בפועל מדובר היה בכישלון בריאותי וכלכלי רחב היקף. כמו כן, גם שיטת ספירת התמותה השבדית שנויה במחלוקת, וההערכות מדברות על כך שיש במדינה הרבה יותר מתים מקורונה מאשר המספר הרשמי. מלך שבדיה התנצל בצעד נדיר בפני הציבור על כישלון ממשלתו בהתמודדות עם הנגיף.
תפילות חצר
ההמצאה החדשה בתחום הדתי בתקופת הקורונה. בעקבות האיסור על תפילות בבתי הכנסת נולדו שני קונספטים חדשים. הראשון הוא מנייני מרפסות, שכן בליל הסדר גם יציאה מהבית לחצר הייתה אסורה. כאשר הופחתו ההגבלות נולדו מנייני החצרות שמלווים אותנו עד היום. עדיין מוקדם לדעת האם התופעה הזאת כאן כדי להישאר, אך נכון לעכשיו מדובר באחד השינויים הגדולים שהתחוללו בחיי הדת שלנו בעשורים האחרונים.