תביעה בשירות ההגנה

חקירות השוטרים שביצעו את המרדף הקטלני שהסתיים במות הנער אהוביה סנדק ז"ל מעוררות שורה של ספקות באשר להגינותו של ההליך המשפטי

יוני רוטנברג , ט"ז בטבת תשפ"א

תביעה בשירות ההגנה-ערוץ 7
בלשי הימ"ר נכנסים לחקירה במח"ש
ללא קרדיט צילום

שבוע חלף מאז מותו של הנער אהוביה סנדק ז"ל במהלך מרדף שניהלו אחריו ואחרי חבריו בלשים מהיחידה המרכזית של מחוז ש”י במשטרה, ודומה שלא רק שהרוחות אינן נרגעות, אלא הן אף הולכות וסוערות.

המוחים נגד התנהלות המשטרה מתמידים בהפגנות מדי ערב, רבנים מכל קצות הקשת דורשים להקים ועדת חקירה, וגם כמה פוליטיקאים מצדדים במאבק ובאו לנחם את משפחת ההרוג. מאידך, המשטרה מפעילה אלימות קשה נגד המוחים, מעמיקה את החשדות נגד הנערים שנסעו ברכב ונראית כמי שעושה הכול כדי להגן על שוטריה מפני אימת הדין.

בתוך האווירה הטעונה הזאת מתנהלת חקירת המחלקה לחקירות שוטרים, תוך שהיא מנסה לרכוש את אמון הציבור ולפזר את עננת הספקנות שאופפת את השיח הציבורי מאז השעות הראשונות בזירת האירוע.

"עוצמת החשדות נגד השוטרים נמוכה"

שלושה ימים תמימים עברו לפני שקיבלו השוטרים שנהגו ברכב הטויוטה הסמוי שרדף אחרי רכב הנערים זימון לחקירה במח"ש. ביום חמישי שעבר הגיעו למשרדי המחלקה לחקירות שוטרים תשעה בלשים מימ"ר ש"י, ארבעה מהם נחקרו באזהרה ועוד חמישה הוזמנו לתת עדות. ככל הנראה ארבעת החשודים הם אלו שנסעו ברכב, והעדים הנוספים הם שוטרים שהגיעו ראשונים לזירה. מכיוון שהאירוע התרחש בצוהרי היום ובזמן של כוננות גבוהה בעקבות הרצח שהתרחש יום קודם בטל מנשה, הכוחות היו פרושים בגזרה ומיהרו להגיע עוד לפני שהפצועים פונו ולפני שגופתו של אהוביה ז"ל חולצה מהרכב. העדות של חמשת השוטרים רלוונטית לזמן הארוך שעבר בין ההתהפכות ובין מציאת גופתו של אהוביה, והאפשרות שהיא זו שגרמה למותו.

כבר ביום התאונה השמיע חבר הכנסת סמוטריץ’ ביקורת נוקבת על כך שהשוטרים הרודפים לא נעצרו, ואפילו לא הוזמנו לחקירה. הביקורת הלכה ותפסה תאוצה בימים שלאחר מכן, ונשמעה היטב בכמה כלי תקשורת. בשיחה שערך עמנו, הסביר גורם בכיר המלווה את החקירה מטעם הפרקליטות מדוע הושהתה החקירה. “החשד שנוגע לשוטרים מסתכם בחלק אחד בלבד מתוך כלל האירוע", מסביר הגורם ומציג את האירוע כפי שמנתחים אותו בפרקליטות. “יש לנו כאן ארבעה חלקים: החלק הראשון הוא זריקת האבנים. החלק השני הוא הבריחה של רכב הסובארו שבו נסעו הנערים, שבו יש חשד לפלילים בשל נהיגה ברשלנות או אפילו סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. החלק השלישי הוא ההתהפכות, והחלק הרביעי הוא היציאה מכלי הרכב והמעצר, ומה שנאמר או לא נאמר לשוטרים".

הגורם ממשיך ומסביר כי לעומת הנערים, שחשודים בכל אחד מארבעת חלקי האירוע, החשד כלפי השוטרים נוגע רק לחלק השלישי. בשל כך "עוצמת החשדות לא הצדיקה מעצר של השוטרים או חקירה דחופה, בדומה למקרים אחרים של מוות ברשלנות שלא גוררים מעצרים ממושכים". לעומתם, הנערים נאלצו לשבת במעצר לתקופות משתנות, בשל ריבוי סעיפי החשד.

הסיבה השנייה להתמהמהות בטיפול של מח"ש באותם שוטרים היא עוצמת הראיות, שלפי הגורם בפרקליטות אינה בעלת משקל כבד. "גם בשלב השלישי שבו חשודים השוטרים, אין לנו מסה מצטברת של ראיות", אומר הגורם. “לא קיבלנו גרסה מאוד מפורטת מטעם האזרחים מה אירע וכיצד. כשאין לך גרסה מפלילה מצד אחד, ויש לך דו"חות משטרתיים שמנקים את השוטרים מחשד מהצד השני, והראיות הפורנזיות בשטח מסתכמות בפגיעה בפח שנמצאה על הרכב המשטרתי, אז אתה שואל את עצמך אם מתגבש כאן חשד סביר. בסופו של דבר הוחלט כן לחקור את השוטרים, אבל לא באופן שנקי מספקות".

עו"ד עדי קידר, פרקליטם של הנערים, דוחה את הטענות בתוקף. "ההתנהלות של מח"ש סותרת את עצמה", הוא טוען, "אם יש כאן מה לחקור היו צריכים להביא אותם ישר מהזירה, ולא לתת להם לרשום קודם דו"חות פעולה משטרתיים שמזהמים את החקירה ונותנים לגרסה שלהם משקל יתר. ואם אין מה לחקור, אז למה אחרי שלושה ימים כן הזמינו אותם לחקירה? כי הם נלחצו מהרעש הציבורי? כשאני מתבונן בהתנהלות הזאת זה מעורר אצלי את החשש שהחקירה הזאת לא מחפשת את האמת, אלא מחפשת להרגיע בכל דרך את הביקורת ובמקביל להגן על השוטרים".

גם לגופו של עניין, קידר חולק על הטענה שעוצמת הראיות והחשדות כלפי השוטרים לא הצדיקה חקירה ומעצר מיידיים. את הניתוח של המקרה לארבעה חלקים הוא שולל, מפני שאירוע המוות הוא הסיפור המרכזי שצריך לעסוק בו לטענתו והסיפוח של סעיפי אישום נוספים למשקל החשדות איננו מוצדק. “גם באירוע ההתהפכות עצמו, לומר שאין משקל מספיק של ראיות זה לא נכון. הרי יש את המכה על הפח של הרכב המשטרתי, ומדובר בכביש ללא מוצא כך שאם השוטרים היו דולקים אחרי רכב הנערים הם היו יכולים לתפוס אותו במעלה הכביש ליד בסיס בעל חצור. ברור שיש כאן חשד כבד למרדף שהתנהל שלא על פי הנורמות המשטרתיות, וזה מעורר חשד סביר לכל הפחות".

דבר נוסף שחשוב לציין הוא שהמרדף לא תועד על ידי הבלשים במצלמות רכב או במצלמות אחרות, ובפרקליטות עדיין מבררים אם גם בזה יש הפרה של נוהל. עו"ד קידר טוען שהיו חומרים מצולמים בתחילת המרדף, אך הצילום הופסק ככל שהוא התקדם, דבר ששוב מעורר את החשדות באשר לאופן ביצוע המרדף לקראת ההתהפכות.

המשטרה חוקרת את עצמה

במקביל לחקירת השוטרים במח"ש, מתנהלת גם חקירה משטרתית של הנערים שנסעו ברכב יחד עם אהוביה סנדק ז"ל. בשל רגישות הפרשה העבירו במשטרה את החקירה מימ"ר ש"י לימ"ר תל אביב. ביום חמישי שעבר שוחררו ממעצר שני הקטינים שהיו ברכב, אחריהם השתחרר אחד הבגירים ונכון לזמן כתיבת שורות אלה נותר רק עצור אחד שהחשד כי הוא נהג ברכב התגבר בקרב החוקרים. מלבד החשד בזריקת האבנים, נחקרו הנערים בחשד לגרימת מוות ברשלנות שבאה לידי ביטוי בנהיגה שגרמה להתהפכות על פי החשד, וכן בחשד להמתה בקלות דעת על כך שלא סיפרו לבלשים שאזקו אותם על דבר הימצאו של אהוביה ברכב. קשה להתנתק מהרושם שהסעיף האחרון נוסף לצורכי הגנה על הבלשים החשודים. גם הבכיר המלווה את התיק מטעם הפרקליטות הודה כי הוא "נוטה באופן הכי אנושי לומר שהם לא ידעו שהוא ברכב ולכן לא סיפרו”.

ניהול שתי החקירות במקביל – זו של הנערים וזו של השוטרים – עורר ביקורת ציבורית. חבר הכנסת סמוטריץ’ מחה על כך גם בראיונות וגם מעל בימת הכנסת. אך למעלה מזאת עוררה תמיהה ההודעה הרשמית שהוציאה דוברות הפרקליטות על פתיחת חקירת מח"ש נגד השוטרים, שבה תואר צוות חקירה מיוחד שכולל חוקרי מח"ש לצד חוקרים מימ"ר תל אביב אשר מנהלים ביחד את התיק. הבעייתיות שעולה מכך לא נעלמה גם מעיניו של הבכיר בפרקליטות, והוא מבקש לעשות סדר בעובדות: "מי שחוקר את השוטרים, בא במגע איתם ומקבל החלטות לגביהם זה אך ורק צוותי החקירה של מח"ש”, הוא מבהיר. "אבל בסופו של דבר אתה מטפל באירוע שמעורבים בו הן שוטרים והן אזרחים. לכן במסגרת החקירה חייבים לחקור את שני הצדדים ולקבל החלטה שלוקחת בחשבון את כל ההיבטים. ימ"ר תל אביב חוקרים את האזרחים בלבד ומקבלים החלטה לגביהם, ומח"ש חוקרת את השוטרים ומקבלת את ההחלטה לגביהם. אין שום מגע בין שוטר נחקר לשוטר חוקר. החקירה כולה מלווה על ידי פרקליט מחוז ירושלים, הוא עוקב ונותן את ההערות שלו שיביאו לחקר האמת וישמור על זכויות החשודים. הנתונים שמגיעים משני הכיוונים משוקללים בפרקליטות ושם תתקבל החלטה שרואה את המכלול. יצרנו פה מבנה שלא נותן יותר משקל לאף אחד מהצדדים. בכל אופן, אם נראה צורך ונחשוש מפני ניסיונות השפעה של המשטרה, אני מניח שהמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר, יתערב”.

למרות התמונה האופטימית וההגונה שמצייר הגורם, המציאות בשטח – כפי שבאה לידי ביטוי השבוע בדיוני הארכת המעצר של הנערים – מורה על מעורבות עמוקה של המשטרה גם בחקירת השוטרים עצמם. פקד אסי גרוסמן, ראש צוות חקירות שהופיע בדיון, ענה בתשובה לשאלת עורכי הדין של 'חננו' כי הוא חלק מצוות מיוחד "שבו עובדים המשטרה ומח"ש ביחד". כששאלו אותו עורכי הדין במה חשודים השוטרים, הוא ענה כי "השוטרים הם מלח הארץ ופעלו כמו שצריך. אני מפנה את השופטים לחקירות השוטרים שפעלו כמצופה מהם, הם ותו לא. להכפיש אותם זה פשוט עוול". לא רק שברור מכאן כי השוטרים בצוות החקירה המיוחד מעורבים וחשופים לחקירות בלשי הימ"ר הפוגעים, אלא אף ברור מה היא עמדתם המוקדמת לגבי החשדות ומה הסיכוי שהם יבשילו לכדי כתב אישום.

באותו דיון התגלתה עוד נקודה מחשידה באשר להתנהלות המשטרה בתיק. כזכור, מיד אחרי שהאירוע התרחש הוציאה המשטרה הודעה לתקשורת ששוללת כל מגע בין כלי הרכב ומכחישה את גרסת הנערים. גם התמונות שהגיעו מהזירה מאוחר יותר, ובהן נראית בבירור פגיעה בחלק הקדמי של הרכב המשטרתי, לא גרמו למשטרה לחזור בה מהטענה. בהארכת המעצר הראשונה עמד נציג המשטרה על גרסתו שלא היה מגע בין כלי הרכב, למרות התמונה הברורה. בדיון האחרון הגיע שינוי מסוים בגרסה: נציג המשטרה עדיין לא הסכים להודות כי הרכב המשטרתי נגח ברכב הנמלט, אבל הודה כי נוצר מגע ותלה את זה בהסברים אפשריים של "זגזוג" שביצעו הנערים במטרה לברוח מהבלשים.

הסימנים העולים עד כה מהתנהלות כל הגורמים בחקירה לא מבשרים טוב. קשה להתחייב על כך שהצדק ייעשה עם אהוביה במישור המשפטי. אך אולי התעוררות המחאה ברחבי הארץ, יחד עם ציבור הולך ומתרחב שמבין את הבעייתיות שביחס המשטרתי לנערי הגבעות, יוכלו להצמיח מהאי־צדק הפרטי של אהוביה צדק רחב ומערכתי יותר.