אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: istock

בישראל נרשמת עליה מתמדת בתוחלת החיים לאורך השנים, כלומר מספר השנים הממוצע שאנו צפויים לחיות עולה בהתמדה. מגמה זו מעלה את השאלה האם רמת הבריאות שלנו טובה יותר כעת מכפי שהתאפיינה בדורות הקודמים, או שמא אנו חיים יותר שנים עם מחלות כרוניות?

ישנן מדינות המדווחות על ירידה ברמת התחלואה, בעוד שאחרות לא מצאו שיפור ואף הצביעו על החמרה. מהן המגמות המסתמנות בישראל? האם אנו עוברים מגמת שיפור או החמרה?

מחקר חדש שבוצע על ידי ד"ר ענת זיו מאוניברסיטת New Brunswick שבקנדה ופרופ' יונה סכלקנס מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ופורסם ב-Israel Journal of Health Policy Research, ניסה לבחון זאת.

"מחקרים מעטים ניסו להסביר את המגמות ברמת הבריאות לצד העלייה בתוחלת החיים, וזהו המחקר הראשון שבוחן תופעה זו על נתונים מחוץ לארה"ב", מדגישים החוקרים.

המחקר מתבסס על מדגם גדול יחסית מתוך נתוני הסקר החברתי, הנערך מידי שנה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז שנת 2002. סקר זה אוסף נתונים על רווחת האוכלוסייה בישראל בהתבסס על נתוני פרט ומשק ביתו, ונערך באמצעות ראיונות פנים-אל-פנים מדי שנה בקרב אנשים מגיל 20 ומעלה. המדגם כלל בסך הכל כ-96 אלף משיבים (נלקחו בחשבון משיבים מגיל 30 ומעלה כדי להסיר משתנה שעלול לפגוע בתוצאות – תואר אקדמי).

הסקר נועד לספק מידע על רווחת האוכלוסייה הבוגרת ותנאי המחיה בישראל, והוא הורכב משני חלקים - שאלון מרכזי ונושא משתנה המוקדש לנושא אחד או שניים המאפשר לקבל תמונה נרחבת יותר לגבי רמת הבריאות. שאלון הליבה כולל שאלות על בריאות בדירוג עצמי וקבלת מידע על מוגבלות תפקודית. על מנת לאמוד את רמת התחלואה, השתמשו החוקרים במדד – "דרוג עצמי של מצב הבריאות" (בסקלה אורדינלית שנעה בין "בכלל לא טוב" לבין "טוב מאוד").

בנוסף, נבדקו מספר השערות לגבי הסיבות למגמות ברמת הבריאות, כמו שינויים בהרכב האוכלוסייה מבחינת גיל (התגלה שאוכלוסיית ישראל מזדקנת - בשנת 2002 16% מהנשאלים בסקר היו מעל גיל 65, ואילו בשנת 2018 כמעט 20% היו בקבוצת גיל זו), רמת השכלה, מצב משפחתי, שייכות דתית, רמת דתיות ותעסוקה, ושינויים בגורמים ברמת החברה, כגון רמת ההוצאה הלאומית על בריאות לנפש, בהנחה שאיכות הטיפול הרפואי היא פונקציה של הוצאה זו.

צילום: האוניברסיטה העברית
צילום: האוניברסיטה העברית

מחקרם של פרופ' סכלקנס וד"ר זיו התעסק בניתוח נתוני הסקר - שמעלה מספר מסקנות. ראשית, בישראל נרשמת מגמת שיפור ברמת הבריאות המדווחת במהלך שני העשורים האחרונים, חוץ משנת 2013 ("הירידה נצפתה בכל קבוצות הגיל, למעט 75+. לא הצלחנו למצוא הסבר חד משמעי לירידה הפתאומית הזאת", נכתב במאמר המדעי).

באופן ספציפי יותר, גברים נוטים לדווח על רמת בריאות גבוהה יותר בהשוואה לנשים, למרות שתוחלת החיים שלהם נמוכה יותר. בנוסף, נראה כי בכל קבוצות הגיל חל שיפור לאורך השנים ברמות הבריאות.

המשיבים הנשואים ציינו שהם בריאים יותר לעומת המשיבים הרווקים. יהודים-חרדים מהווים את הקבוצה הדתית הבריאה ביותר, ואחריה יהודים שאינם חרדים, נוצרים ומוסלמים (בסדר הזה). מובטלים היו פחות בריאים לעומת מועסקים ובעלי קריירה, ואילו משיבים בעלי תואר אקדמי נוטים להיות בריאים יותר מאלו ללא תואר אקדמי.

המודל בו השתמשו החוקרים לחישוב השינוי הכללי ברמות הבריאות הראה כי אמנם אחוז האקדמאים ואחוז היהודים החרדים גדל עם השנים ושיעור האבטלה ירד (כך על פי נתוני הלמ"ס), אבל המשתנים הללו לא מצליחים להסביר את העלייה הכללית שנרשמה.

מסקנה נוספת שעולה מהמחקר היא שהעלייה בהוצאה הלאומית הישראלית על בריאות מתואמת בצורה משמעותית עם השיפור ברמת הבריאות. בעזרת הסקר החברתי לא ניתן היה להוכיח שהקשר הוא סיבתי, אבל לא נמצא הסבר אחר לקשר. אם הקשר אכן סיבתי, אז תוספת להוצאה הלאומית על בריאות לנפש צפויה לשפר את רמת הבריאות במדינה.

במאמרם סיכמו החוקרים: "ארבעה ממצאים עיקריים התגלו - ראשית, לא חלה התרחבות התחלואה בשני העשורים האחרונים בישראל. שנית, פערים בהישגים חינוכיים אינם מסבירים את הירידה בתחלואה. שלישית, מגמות שינוי ברמות הבריאות שדווחו על ידי הציבור היו מתואמות עם מגמות בהוצאות הלאומיות לבריאות לנפש. ורביעית, נראה שחלק נהנו יותר מאחרים מהעלייה בהוצאות הלאומיות לבריאות לנפש, כמו נשים ואלה ללא תואר אקדמי. המודל הסטטיסטי שלנו צופה כי עלייה נוספת בהוצאה הלאומית לבריאות לנפש תשפר את רמות הבריאות עוד יותר".

הסקר מתייחס לשנים 2002-2018, אך לא לשנת 2020 בה פרצה מגפת הקורונה ששיבשה את חיינו ופגעה בבריאותנו. לא היה ניתן להתייחס לשנתיים האחרונות מכיוון שעדיין לא הוכנו נתוני סקר חברתי לשנים אלה על ידי הלמ"ס ולכן לא היה ניתן להכילם במחקר הנוכחי.

"אני מאמינה שנתוני הלמ"ס בשנת 2019 הצביעו על המשך מגמות משנים קודמות וכי רמות הדיווח העצמי לא השתנו משמעותית בשנה זו, אבל שנת 2020 מיוחדת. ייתכן ונראה במחקר המשך שינוי בדיווח העצמי לגבי רמות הבריאות בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה", מציינת ד"ר זיו.