שיכול ממוקד לטבע

המשותף לכול הניסיונות הוא היכולת של האדם להתגבר על נטיותיו הטבעיים ולעשות את רצון ה'.

הרב שלמה סובול , ט"ז בטבת תשפ"א

הרב שלמה סובול
הרב שלמה סובול
צילום: גיא טייב

יש הרבה מצוות ביהדות שהם כיפיות וקל לנו איתם, ויש מצוות ביהדות שהם ניסיונות. המשותף לכול הניסיונות הוא היכולת של האדם להתגבר על נטיותיו הטבעיים ולעשות את רצון ה'. זוהי תכונה יהודית יסודית שירשנו אותה מאבותינו ואימותינו

בפרשה שלנו מסופר על שלושה מפגשים של יעקב לקראת פרידתו: הראשון זה מפגש עם יוסף בתחילת הפרשה בו הוא מבקש ממנו לקוברו בארץ ישראל. המפגש השני הוא כאשר יעקב חולה, ומתקיים מפגש של יוסף ובניו אפרים ומנשה עם יעקב. ואילו המפגש השלישי הוא מפגש הפרידה הסופי בו יעקב מברך את בניו.

נתמקד בחלק מהמפגש השני. ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימיו ישראל ויגש אליו. וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור. וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה. ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכור שים ימינך על ראשו. וימרן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים. ויברכם לאמור בך יברך ישראל לאמור ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה".

אם נתבונן בספוקים נראה שבתורה לא נאמר במפורש מדוע החליט יוסף להקדים את האח הקטן אפרים, לפני האח הגדול מנשה. רש"י במקום מסביר שהסיבה היא משום שיהושע שיצא מזרעו של אפרים, והוא אף מביא שלוש סיבות מהי גדולתו של יהושע, שבגללה הוקדם אפרים למנשה: יהושע הוא המנהיג שהביא את עם ישראל לארץ ישראל. הוא כובש את הארץ ומחלק אותה לנחלות.

יהושע הוא ממשיך את תורת משה ואת השתלשלות המסורה בעם ישראל, כדברי המשנה באבות: 'משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים...'. וכן יהושע עשה נס מפורסם בעולם במלחמה מול האמורי כאשר העמיד את החמה לכמה שעות כדי שיהיה אור ויהיה לעם ישראל עוד זמן להכות באויביו.

שתי הסיבות הראשונות הם מובנות כי הם אכן מראות שמאפרים יצא יהושע שיהיה המנהיג של עם ישראל. הן מנהיג צבאי שכובש את ארץ ישראל שהיא ארץ חיינו, והן מנהיג רוחני שממשיך את התורה שהיא מרכז החיים של עם ישראל. אך מה העניין המיוחד של נס העמדת השמש?

פרשת ויחי חותמת את ספר בראשית שבתחילתו מסופר על בריאת הטבע. לטבע יש חוקים נוקשים שאי אפשר לשנות. אחרי בריאת הטבע מסופר על בריאת האדם. גם לאדם יש טבעיות שמושכת אותו, כגון תכונות מולדות, גנטיקה, הורים, סביבה ועוד.

אבל בשונה מהטבע שהוא משועבד לטבעו, לאדם יש יכולת להתגבר על משיכותיו הטבעיות ולעשות את רצון ה'. זה מותר האדם מן הטבע, היכולת שלו לבחור לעשות את רצון ה' גם כאשר טבעיותו מושכת אותו לכיוונים אחרים. בזה שיהושע מצליח לעצור את השמש, מלכת עולם הטבע, הוא מלמד אותנו על היכולת המיוחדת של האדם, לא רק לנצח את חוקי הטבע הפיסיים, אלא לנצח את נטיותיו הטבעיות, כדי לעשות את רצון ה'.

אפשר לראות את הדברים גם בסדר הברכות שלפני קריאת שמע. הברכה הראשונה היא ברכת 'יוצר המאורות'. בברכה זו אנו משבחים את הקב"ה על עולם הטבע הנפלא שהוא ברא. אך מיד בסיום הברכה אנו עוברים לברכה על גדולתו של עם ישראל. עם ישראל הוא קומה מעל הטבע. הוא עם שביכולתו לעשות דברים על-טבעיים כדי לעשות את רצון ה'. הוא מוכן להקריב את טבעו למען ה' כאשר זה נצרך. ומתוך זה אנו עוברים ל'שמע ישראל' ומקבלים עול מלכות שמים בכל לבבנו נפשנו ומאודנו. קבלת עול מלכות שמים אמיתית היא הנכונות לוותר על טבענו למען ה'.

כמובן שבעומק של הדברים, אנו לא מוותרים על טבענו, כי הטבע הכי עמוק של היהודי זה לעשות את רצון ה' בכל עת ובל שעה עם כל מה שזה דורש ממנו. העולם הזה הוא עולם מורכב. יש הרבה מצוות ביהדות שהם כיפיות וקל לנו איתם, ויש מצוות ביהדות שהם ניסיונות. הניסיונות יכולים להיות ניסיונות קלים, והניסיונות יכולים להיות קשים יותר, ואפילו להיות ניסיונות עצומים שנוגעים לעצם הווית חיינו. המשותף לכול הניסיונות הוא היכולת של האדם להתגבר על נטיותיו הטבעיים ולעשות את רצון ה'. זוהי תכונה יהודית יסודית שירשנו אותה מאבותינו ואימותינו, ולוואי שנזכה להמשיך את דרכם ולהעביר זאת גם לדורות הבאים, עד שיבוא אותו יום מאושר שנזכה להרגיש בכל רגע שרצון ה' טבעי לנו, מחייה אותנו ומשמח אותנו.

הרב שלמה סובול הוא ראש מרכז רבני ברקאי ורב קהילת שערי יונה מנחם במודיעין