הרב אברהם בלס
הרב אברהם בלסצילום: עצמי

האם לאנשי הרוח ישנה אחריות עקיפה על רצח

הרמב"ם (משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ט) כאשר הוא סוקר את דין עגלה ערופה כותב שגם אם היה ברור איזו עיר קרובה אל החלל ישנה חובה למדוד אל העיר הקרובה. המודדים היו  רבני בי"ד הגדול שבירושלים.  לאחר מכן מקיימים את טקס עריפת העגלה. לאחר הטקס היה בי"ד של אותה עיר קרובה יחד עם כל זקני העיר אומר ידינו לא שפכו את הדם הזה.

פלאי פלאות. מי שנדרש לבצע את המדידות הם לא פחות ולא יותר מאשר אנשי הרוח החשובים ביותר – בי"ד הגדול שבירושלים, ומי שאומר ידינו לא שפכו את הדם הם לא פחות ולא יותר אנשי הרוח החשובים שבעיר הקרובה אל החלל. הגמרא שם שואלת הרי לא עולה על הדעת שהזקנים הם שופכי הדם ומתרצים שהזקנים אומרים שהם לא ראו את הנרצח ולכן לא דאגו לו לאכילה ושתייה.

נשים לב לדבר מעניין. בפשט התורה בפסוק ידינו לא שפכו את הדם יש כאן קרי וכתיב. הקרי הוא שפכו, אולם הכתיב הוא שפכה.

בעצם הכתוב בעצם מאשים בעקיפין את אנשי הרוח  בכך שכל אחד – התרכז בעצמו - היה עסוק בכרמו ותאנתו, ומשום כך לא מילא את חובתו לצאת יחד עם חבריו ללכת ממקום למקום להרביץ תורה. אם אין תורה בסופו של דבר תיתכן התדרדרות שתבוא לידי ביטוי גם ברצח. התורה אינה חסה על אנשי הרוח ומטילה עליהם את האחריות העקיפה.

אחריות עקיפה מוטלת גם על בית הדין הגדול שבירושלים כמו אומרים, אם הייתם יוצאים ומסובבים בערי ישראל, הרצח הזה היה יתכן והיה נמנע. לא הסתובבתם בערי ישראל, הרי שעכשיו תצטרכו לעסוק בדברים המבטלים תורה, כמו מדידות וזאת אפילו אם אנו יודעים ללא המדידות איזו היא העיר הקרובה את החלל.

מסתבר שגם הדין של רוצח בשגגה שחייב להישאר בעיר המקלט עד מות הכהן הגדול הוא בעצם איתות לכהן הגדול שיש לו אחריות עקיפה על הרצח בשגגה, כיוון שאם הוא היה עוסק יותר בחינוך, הרי שעם ישראל היה מן הסתם נעשה יותר ערכי והיה פחות זלזול בחיי אדם. אומרים לו לכהן גדול אתה בעצם גורם באופן עקיף לכך שאנשים שגולים לעיר מקלט לא יראו את הבית שנים רבות. כאשר מתמנה כהן גדול חדש ישנה תקווה שכל האווירה תשתנה, ולכן משחררים את הרוצח בשגגה לביתו.

מובן מאליו שכאשר אנו אומרים שישנה אחריות עקיפה על אנשי הרוח קל וחומר שישנה אחריות עקיפה על המנהיגות המדינית שיש בכוחה לעשות דברים רבים, בעיקר בתחום ההרתעה, כדי שאסונות כאלו לא יתרחשו שנית.

אם ידוע מי הרגו

לכאורה אם התורה מטילה אחריות עקיפה על אנשי הרוח מדוע דין זה מתקיים כמו שכתוב במפורש בתורה רק אם נודע מי הרוצח.

התשובה לכך היא פשוטה ברגע שברור מי הרוצח, הרי כל הזרקורים מופנים אל הרוצח ושאר הדברים, באופן טבעי, מתקטנים.

אם נדגים את הדברים, הרי כאשר ישנה פעולת טרור של ערבים ומחבל הורג יהודים, הרי כל הזרקורים מופנים אל הרוצח ושוכחים לגמרי שמחבל זה לא היה עושה את מה שעושה אם לא הייתה לו סביבה תומכת.

גם אם נודע מי היכה את ההרוג, הרי שאמנם הזרקורים מופנים אל הרוצח, אולם אין זה אומר שאנשי הרוח לא צריכים להבין שיש להם אחריות עקיפה.

שני התלמודים בפרק שני של מסכת יומא מספרים על כהן אחד שקדם את חברו, והכהן השני שראה שהוא אינו זוכה בפיס, דקר למוות את הכהן שקדם.

בעקבות רצח זה, בו כולם ידעו מי הוא הרוצח עמד רבי צדוק ואמר שצריכים להביא כאן עגלה ערופה. הגמרא שם מסבירה שברור שדין עגלה ערופה לא נוהג כאן, אולם מטרת רבי צדוק היא להביא את העם לידי בכייה, ואפשר להוסיף שהמטרה היא גם להזכיר לאנשי הרוח את האחריות שלהם לגבי המצב הרוחני של העם. הגדיל לעשות התלמוד הירושלמי שאף הכניס כאן את המדידות של בית הדין הגדול.

במקרה של נוער הגבעות ברור הדבר שכאן יש לאנשי הרוח הרבה מה לעשות. יש לנוער היקר שנקרא נוער הגבעות סלידה עמוקה מהממסדים, ובעיקר מהמשטרה שרודפת אותם, גם ללא הצדקה, אולם הם בסתר הלב מתחננים לאיזה חיבוק אוהב מרבנים ואנשי רוח, ובעיקר הם רוצים חיזוקים לדברים הטובים שהם עושים, וכולם מסכימים שהם עושים הרבה דברים טובים.

מי שלא זכה לעשות פירות

אסון כבד נחת הציבור היהודי בארץ – יהלום זך וטהור, מלא ערכים ואידיאלים, מצא את מותו בטרם עת בגלל יחס מתנכר של משטרת ישראל. אי אפשר שלא להיזכר במאמר חז"ל (תלמוד בבלי סוטה מו, א) שעגלה ערופה מכפרת על מי שלא הניחו לו לעשות פירות. א"ר יוחנן בן שאול: מפני מה אמרה תורה הביא עגלה בנחל? אמר הקדוש ברוך הוא: יבא דבר שלא עשה פירות ויערף במקום שאין עושה פירות, ויכפר על מי שלא הניחו לעשות פירות".

כמה פירות היה עם ישראל יכול לקבל מאישיותו המופלאה של אהוביה סנדק זצ"ל.

אולם נראה שבמקרה הזה התמונה קצת שונה. רק ראיית תמונתו של אהוביה, על שמחת החיים והחיוניות שבה, עתידה למלא ציבור גדול בכוחות חיים אדירים, שלא לדבר על כוחות החיים והמוטיבציה שללא ספק יתעוררו אצל אלו שיקראו על דמותו המופלאה של אהוביה. מסתמן שהאסון הזה יגרום לאנשים רבים להתקרב לנוער האידאליסטי ולעזור לו לעשות דברים טובים. 

אמנם אהוביה עצמו לא יזכה בפועל לעשות פירות, אולם אין ספק שמכוחו עם ישראל יעשה פירות ופירי פירות.