"ואף – על – פי כן, עברית; מדוע? ככה"

"ואף – על – פי כן, עברית; מדוע?- ככה" ( ז. ז'בוטינסקי )

בימים אלה של למידה מרחוק החומר הנלמד בבתי הספר מקבל אכסניא אחרת וממלא את חללי הבית.

כך הגיעה לאזניי משימה לימודית שקיבלה בתי, תלמידת כיתה ט', בנושא "אינגלוז" השפה העברית – תופעת השימוש הגובר בשפה האנגלית במגוון תחומי חיינו המאיימת להדיר מהעברית מלים רבות, ויש שיאמרו שאף מסכנת את קיומה. 

רבים חוששים, ובצדק, מכך שהשפה העברית תלך ותתדלדל, אולם במדינת ישראל העברית איננה ניצבת בפני איום ממשי, ואין סכנה כי היא תיכחד.   האתגר העיקרי העומד בפנינו הוא שמירת מעמדה מעבר לים – להבטיח כי היא תמשיך להתקיים כלשון חיונית ובעלת חשיבות עבור הקהילות היהודיות בתפוצות. עם אתגר זה מבקשת ההסתדרות הציונית העולמית להתמודד, ובקונגרס הציוני העולמי ה-ל"ח שנערך באחרונה קיבלה החלטה היסטורית:  להציב את העברית בקדמת הבמה ולהקים מחלקה שתיוחד לתרבות ולשפה העברית.

השפה העברית מהווה תעודת זהות תרבותית עבור העם היהודי היושב בציון ובתפוצות, כחלק בלתי נפרד מזהותו היהודית. השפה הינה מרכיב מרכזי ביצירת תודעה לאומית, ועלינו לנקוט בפעולות מעשיות על מנת שהיא תישאר השפה הלאומית של עם ישראל על כל תפוצותיו. 

רבים הם האתגרים הניצבים בפני מוסדות התנועה הציונית, אך  הנחלת העברית לדורות הבאים והעלאתה על נס יובילו להצלחה בהתמודדות עם אתגרים גדולים כמו התבוללות, זהות יהודית, מאבק באנטישמיות, עליה לארץ וטיפוח מודעות לאומית העברית צריכה לשמש עבור כל יהודי העולם מצפן פנימי שיחדד את זיקתם לישראל, יעמיק את תחושת השייכות ואולי בסוף גם יתווה את הדרך לעלייה לארץ. 

האתגר האמיתי הוא לחזק את מעמדה של העברית בתפוצות, ובהיותנו ארגון הגג ליהודי העולם עלינו לקחת אחריות, להוביל תהליכים בקהילות היהודיות ולהציב את העברית במקום מרכזי בחינוך, בתרבות ובהווי החיים היהודי.  עלינו להכיר בעברית כשומרת הסף כפי שהיטיב לתאר ח.נ ביאליק באומרו כי "הלשון שומרת חינם של כל הקניינים הלאומיים".

זוהי לא פחות ממשימה לאומית שעלינו לתרגם למעשים, ועלינו להתעקש על העברית בנחישות: להתעקש על כך שמוסדות החינוך היהודיים יקצו זמן משמעותי להוראת השפה וילמדו את המקצועות הכלליים בעברית, להתעקש על כך שתנועות הנוער יקיימו פעולות ואירועים  בשפה העברית, להעניק לעוסקים בהוראת השפה הכשרה וכלים מתאימים, להשריש את העברית באמצעות התרבות היהודית והישראלית, ולא לוותר נוכח טיעונים להיעדר רלוונטיות של העברית בקהילות היהודיות בעולם. "עברית בלי תירוצים – פשוט ככה"!  - קבע ראש בית"ר, זאב ז'בוטינסקי, אשר האמין כי הקשר ההכרחי בין היחיד והאומה היא השפה, "הלשון שבה הורגל היחיד לחשוב ולהרגיש את הרגשותיו".

בימים אלו, של למידה מרחוק, מתחדד הצורך האנושי בקהילה תומכת, ובתחושה של זיקה ושייכות. בימים אלו, ובימים אחרים, עלינו להתקרב אל אחינו ואחיותינו שמעבר לים ולבסס שפה משותפת עמם. הלשון העברית מאחדת את כולנו, ואנו נדרשים לסייע ליהודי התפוצות לחשוב בעברית, לחלום בעברית,  לחוש חלק בלתי-נפרד מהעם, ולהרגיש את השפה הלאומית כביתם.

הכותבת היא ראשת המחלקה לתרבות, ולעברית בהסתדרות הציונית העולמית