עברית, תנ"ך
עברית, תנ"ךצילום: ISTOCK

יום השפה העברית

האם שמענו לאחרונה אדם מדבר לטינית? אכדית? דלמטית? כל אלו שפות שנמחקו מהעולם. העברית ששַׂרדה את כל השנים הללו למרות הפיזור של דובריהָ, קיבלה חיזוק והעצמה כחלק משיבת ציון ושיבת השכינה. מעין דברי חז"ל שבני ישראל נגאלו ממצרים בזכות שלא שינו את לשונם.

שפה היא דרך תקשורת הסכמית בין בני אדם. אבל השפה שלנו היא לשון הקודש. לדעת הרמב"ם התורה ניתנה לעם כנעני ולכן ניתנה כשפתם, ומאז הפכה ללשון הקודש. לדעת רבי יהודה הלוי לשון הקודש נקבעה מראש וכך התורה ניתנה לעם והוא דיבר בה. בכל אופן העברית היא לא רק אמצעי תקשורת, אלא יש לה ערך מקודש.

ברוח דברי ריה"ל אפשר להבין את מה שכתב בספר מעבר יבּוק: "נודע ממעשה אשר ארע, שילד אשר לא שמע לדבר שום לשון, תחילת דיבורו היה בלשון הקודש.. כי הקדוש ברוך הוא הטביעם בעולמו, בסוד אותיות תורתו, שבו נסתכל וברא העולם...".

יחד עם זאת, צריך להבין שמבחינה מציאותית ביד ההשגחה, השפה מִשתנה ומתארגנת מחדש על ידי המשתמשים בה. לשון המקרא שונה מלשון חכמים, וגם העברית של רבי טרפון, אינה העברית של אבן גבירול או שלנו כיום.  אם בתורה כתוב "ותדבר מרים ואהרן", התנאים יגידו "מרים ואהרן דיברו".

אפילו בתנ"ך עצמו, לכל נביא יש סגנון משלו (מסכת סנהדרין דף פט). בכל אופן – מה שנקלט בדיבור העברי נכלל בלשון הקודש. התפתחות השפה היא דבר מקובל ולגיטימי.

אפילו עיוותים שנקלטו בדיבור, נכללים בלשון הקודש. הרמב"ם (פיה"מ תרומות א א) מקשה מדוע המשנה כותבת על אדם שהוא 'תורם' מעשרות, ולא 'מרים' כלשון התורה. על כך עונה הרמב"ם: " העיקר בכל לשון חוזר למה שדברו בו בעלי אותו הלשון ונשמע מהם.. וזו ראיה שזה אפשרי בלשון, ושזה מונח מכלל המונחים העבריים. ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שחושב שלשון המשנה אינו צח".

זכור לטוב אליעזר בן יהודה שייסד את המילון החשוב 'בן-יהודה' וחיזק בכל הזדמנות את השימוש היומיומי בלשון הקודש. אל לנו לטעות שהוא החיה את העברית, כי היא מעולם לא מתה; בכל הגלויות התפללו וכתבו בלשון הקודש, ובחלקן אף דיברו. בזכות המפעל של אב"י, יש לנו היום כ-80,000 ערכים מילוניים (פחות מ20 אלף מוכרות לרוב האנשים, ורק כ-1500 בדיבור יומיומי).

האיטלקים לא מדברים רומית, והחדשות בטורקיה הם לא בפריגית. רק הילדים שלנו משחקים תופסת בשפת הנביאים.

"כשהתינוק מתחיל לדבר, אביו מדבר עמו לשון הקודש" (ספרי פרשת עקב).

 

הכותב הוא רב קהילת 'אורות נחלים' - פתח תקווה