שעות ספורות חלפו בין פיגוע האבנים שבו נפצעה קשה בראשה רבקה טייטל, תושבת שבות רחל ואם לשישה, בראשית השבוע, ובין לכידת חשודים בביצוע הפיגוע בידי כוחות צה"ל ושב"כ. מעצרם של החשודים זכה לכותרות בולטות, וקשה שלא לפקפק במניעים שזירזו הפעם את מקבלי ההחלטות ללכוד את מיידי האבנים הפלשתינים. כאשר המחאה הציבורית נגד ימ"ר ש"י בוערת, לאחר שבלשי היחידה ביצעו מרדף קטלני אחרי נערים יהודים שיידו או לא יידו אבנים לעבר רכבים פלשתיניים, ההתעלמות השגרתית ממקרי יידוי האבנים בכבישי יו"ש לא עוברת מסך.
אבל היוצא מן הכלל לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא. ובמקרה הזה על דרך השלילה. דו"ח מפורט שהוציא השבוע ארגון 'הצלה ללא גבולות' חושף נתונים מבהילים על היקף מקרי הטרור המושתק בשטחי יהודה ושומרון. על פי הנתונים, בשנת 2020 התרחשו לפחות 2,273 פיגועים ואירועי אלימות של ערבים נגד יהודים. שלושה יהודים נרצחו, 276 אזרחים וחיילים נפצעו, חלקם פציעות קשות.
מחברי הדו"ח מדגישים כי הנתונים הללו הם הערכה מופחתת, שכן נספרו בהם רק אירועים שהתרחשו על צירי נסיעה. בנוסף לכך, אירוע יידוי אבנים או בקבוק תבערה נספר בדו"ח כאירוע אחד גם אם באותו אירוע יודו אבנים או בקבוקי תבערה לעבר עשרה כלי רכב, כך שלמעשה מספר הניסיונות לפגוע באזרחים גדול בהרבה.
לא פחות מ־1,884 מקרי יידוי אבנים של ערבים לעבר כלי רכב של יהודים התרחשו בשנה האחרונה ביהודה ושומרון. בנוסף לכך נרשמו 495 מקרים של השלכת בקבוקי תבערה. 71 אזרחים נפצעו בשנה האזרחית החולפת מפיגועי אבנים ובקבוקי תבערה, מתוך 154 נפגעים שכוללים את אנשי כוחות הביטחון. 668 כלי רכב פרטיים ואוטובוסים ניזוקו מיידויי האבנים, כאשר יש לזכור כי כל אירוע כזה יכול להיגמר ברצח באותה מידה שהוא נגמר בנזקי פח או שמשה. כ־50 מאירועי יידוי האבנים התרחשו מתוך רכב חולף, מה שלדברי אנשי 'הצלה' מגביר את הסכנה ליושבי כלי הרכב הנפגעים. כ־50 מקרים נוספים היו של יידוי בקבוקי ושקיות צבע, שגורמים לאובדן שליטה על הרכב הנוסע. "בדרך נס אוטובוסים ורכבים לא היו מעורבים במקרים אלה בתאונות קשות", אומרים אנשי הארגון.
נתונים נוספים נוגעים לפיגועי ירי, דקירה ודריסה: ב־12 פיגועי ירי נפצעו ארבעה אזרחים באורח קל, 65 מטענים שיודו או הונחו בדרכים הסתיימו בדרך נס בשלושה נפגעים. 16 פיגועי דקירה ושבעה פיגועי דריסה, שמיעוטם התרחש גם באזור ירושלים, ועל כל אלה טרור חקלאי והצתות סמוכות לבתי היישובים, שלא תורגמו לנתונים בדו"ח.
הנתונים הללו, שמצביעים על מציאות יומיומית של טרור בכבישי יהודה ושומרון, ועל אזרחים שחייהם נתונים בסכנה כדבר שבשגרה, פחות מעניינים את היחידות המיוחדות של המשטרה והשב"כ. על כל מקרה יידוי אבנים מפוברק או לא של נער יהודי, שמנופח למימדים משפטיים ותקשורתיים חסרי פרופורציה, מתרחשים מאות פיגועים שלא זוכים למענה הולם או נותרים ללא מענה כלל. במסגרת חוק חופש המידע הגיש ארגון 'לביא' לצה"ל בקשה לפירוט נתוני טיפול בתיקים של מיידי אבנים ובקבוקי תבערה בשנים 2020-2019. התוצאות לא יפתיעו את מי שמצוי בשטח, ובכל זאת צריכות לעורר אי נוחות אצל מי שמופקדים על חיי תושבי יהודה ושומרון.
מספר התיקים שנפתחו על יידויי אבנים בשנתיים החולפות עומד על 419 בלבד. נזכיר כי כאמור לעיל, רק בשנה החולפת אירעו כמעט 2,000 מקרים של יידוי אבנים. ניתן לשער אם כן כמה אחוזים מהפורעים נתפסו והועמדו לדין. בגזרת בקבוקי התבערה המצב לא יותר טוב: רק 262 תיקים נפתחו נגד משליכי בקבוקי תבערה בשנתיים האחרונות, כאשר שוב – רק בשנה האחרונה התרחשו 495 מקרים שכאלה. אבל גם התיקים המעטים יחסית שנפתחו נגד הפורעים הסתיימו בעונשים מגוחכים עד מקוממים: רובם המכריע של התיקים הסתיים במאסר על תנאי. חלקם חויבו בתשלום קנס של אלפי שקלים בודדים. על מיעוטם הזניח נגזר עונש מאסר בפועל.
עו"ד חיים בלייכר מארגון 'חננו' עוקב מקרוב אחרי אוזלת ידה המכוונת של מערכת הביטחון מול מיידי האבנים הערבים. "למעשה", אומר בלייכר, "אין שום גוף שאוכף את החוק ביחס לזריקות אבנים של ערבים על יהודים. כלומר, ערבי שזרק אבן ועזב את מקום הזריקה, אף אחד לא יבוא לחפש אותו כדי למצות איתו את הדין, למעט במקרה שהאבן פצעה קשה יהודי או פגעה בתינוק, שאז השב"כ מתערב". דבריו של בלייכר מתבססים על עבודתו היומיומית בתביעות נזיקין שהוא מגיש נגד מיידי האבנים מטעם האזרחים שנפגעו. בלייכר הגיש עשרות ואולי כבר מאות תלונות למשטרה על זריקות אבנים, שנסגרו מיד בעילה של "עבריין לא נודע". "כאשר פונים לצבא, הצבא אומר שהמשטרה אחראית על חקירה ומעצר. כאשר פונים למשטרה, המשטרה אומרת שאין לה דרך להגיע לזורקי אבנים". בלייכר מציין עובדה חשובה נוספת: כמעט כל מחבל שנתפס לאחר שביצע פיגועים חמורים מודה בשב"כ באירועי זריקות אבנים שהיה שותף להם. "כך שלמעשה, הרבה פיגועים ונרצחים יהודים היו נמנעים אם מישהו היה מחליט לעצור ולהעניש את זורקי האבנים הערבים".
בהמשך לדבריו של בלייכר ראוי להזכיר כי גם אם רובם של מקרי יידוי האבנים נגמרים לכל היותר בנזק לרכוש ובמקרים אחרים בפציעה קלה, הרי שהפוטנציאל הגלום במעשים אלו מגיע בקלות לכדי גביית קורבנות בנפש. כך למשל שני מקרי הרצח המפורסמים של הילדה אדל ביטון הי"ד והאב אשר פלמר ובנו התינוק יהונתן הי"ד. במקרה של ביטון, יידו חמישה נערים אבנים לעבר רכבים על כביש חוצה שומרון. האבנים פגעו במשאית שאיבדה שליטה והתנגשה ברכבה של משפחת ביטון, שבתוכה הייתה אדל בת השלוש. היא נפצעה אנושות ונפטרה כעבור שנתיים. לפני עשר שנים נסעו אשר פלמר ובנו התינוק יהונתן על הכביש לקריית ארבע. אבן שהושלכה מרכב של מנגנוני הביטחון הפלשתיניים גרמה להתהפכות רכבו של פלמר ולמות האב ובנו. יידויי אבנים אחרים גרמו לפציעות קשות: בתחילת האינתיפאדה השנייה נפצע קשה בראשו תינוק מאבן שהושלכה על רכב המשפחה סמוך לצומת שילה. גם בקרב חיילי צה"ל נרשמו מקרים חמורים של פגיעות מיידוי אבנים, אחד החמורים שבהם הוא רציחתו של החייל עמית בן יגאל הי"ד מבלוק שהושלך אליו מגג בית.
ומה אם מיידה האבנים היה חובש כיפה או מגודל פאות? סיפורם של אהוביה סנדק ז"ל וחבריו ידוע. במקרה שלהם בלשי המשטרה רק חשדו בהם כי יידו אבנים לעבר פלשתינים, וגם אם כן לא דווח על שום נזק בנפש או ברכוש למי מהנוסעים על אותו ציר. הדבר לא מנע משוטרי הימ"ר לדלוק אחריהם בפראות ולסיים את המרדף בפציעת החשודים ואף במוות. לא ידוע על תקדים דומה של מרדף שכזה במקרים של מיידי אבנים פלשתיניים, גם כאשר נגרם נזק לנוסעים יהודים.
מי שהיטיב לסכם את האפליה שמנהיגים כוחות הביטחון והאכיפה בכל הנוגע לטרור בכבישי יו"ש הוא ח"כ בצלאל סמוטריץ', שצייץ השבוע לאחר הפיגוע שבו נפצעה טייטל: "אם המחלק לפשיעה לאומנית במחוז ש"י היה עסוק קצת פחות בלרדוף אחרי נוער הגבעות וקצת יותר בלרדוף אחרי מחבלים ערבים שמיידים אבנים ובקת"בים בעשרות מוקדים בכל יום, יכול להיות שהפיגוע הקשה בבנימין היה נמנע".
מה היה אומר בן גוריון?
אפשר להתנחם בעובדה שהציבוריות הישראלית טרם הגיע לפסגות הטרלול הפמיניסטי שנצפו השבוע בבית הנבחרים האמריקני. בכינוס החגיגי של הקונגרס החדש לאחר הבחירות בחר נציג המפלגה הדמוקרטית, הכומר עמנואל קליבר ממיזורי, לסיים בתפילה להצלחת חברי הקונגרס שאותה חתם במילים: ".”amen and a woman
הביטוי המוכלא שיצר, שבתרגום חופשי הוא "אמן ואישה", נולד כתוצאה מחששו של הכומר הליברלי מכך שהמילה amen יכולה להתפרש לא רק כמילת תפילה אלא גם להתפרק לשם העצם גבר. משכך, הרי אין להפלות נשים ולא להזכירן ולכן מיהר הכומר לציין באותה נשימה גם את לשון הנקבה.
לחידושים הלשוניים הללו העברית הישראלית טרם הגיעה, אולם כהמשך לטור שפורסם כאן לפני שבועיים על העברית הרב־מגדרית, מתברר כי הארגונים הפמיניסטיים ממשיכים לנגוס יותר ויותר במרחב הציבורי. קוראים רבים הזדעזעו מעיוות האותיות העבריות לצורך מצג שוויוני בין גברים לנשים, כפי שהיה בכיתוב "ברוכים הבאים/ברוכות הבאות" בשלט שהוצב בכניסה למועצה האזורית גזר בידי ראש המועצה רותם ידלין. השבוע, בישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה, הציגה מיכל שומר, מעצבת האותיות החדשות, תמונות משורה של מקומות ציבוריים נוספים שבהם הוצבו שלטי ברוכים הבאים באותיות המעוותות. כך למשל בכניסה לעיר שוהם, בחזית המכון למורשת בן גוריון, שמן הסתם היה מתהפך בקברו למראה השלט החדש, ועוד.
כינוס הוועדה, שעסק בנושא השפה ככלי לשינוי תודעה חברתית, התקיים לא במקרה לקראת כ"א בטבת, התאריך שנקבע כיום העברית השנתי. מול שטף דוברי ודוברות ארגוני הנשים ותומכיהם, ניצבה בטון מהוסס משהו רונית גדיש, ראש המזכירות המדעית באקדמיה ללשון העברית. היא ציינה כי אם בעבר פניות הציבור לאקדמיה היו ברובן מהצד שדרש עברית שוויונית יותר, הרי שכיום התלונות מגיעות מן העבר השני, של אלו שנפגעים משיבוש השפה בשם מגמות השוויון. לגופם של דברים טענה גדיש כי הניסיונות ליצור חידושים שוויוניים בעברית מסרבלים אותה מאוד "כי אם מתחילים עם זה, אין לדבר סוף", וכי צורת הרבים בלשון זכר נקבעה כצורה הסתמית, ולא כצורה שמדירה נשים. היא הדגישה כי דבריה נאמרים כמייצגת האקדמיה ולא כהבעת עמדה אידיאולוגית, וקבעה כי השימוש בנקודה במקום לוכסן והמילים הכפולות הוא בעייתי מאוד, במיוחד במקומות ציבוריים. "אנחנו קוראים לא לעבור ללשון הכפולה, ובוודאי לא לצורה סתמית של נקבה, שמדירה גברים".
הדיון הזה היה רק חוליה בשרשרת המאבק בין ארגוני הנשים לארגוני המשפחה, בניסיון לעצור מגמות רדיקליות שמבקשות להשתלט על העברית. את כתיב הנקודה למשל ניתן למצוא גם בפרסומים של מוסד ששייך לחמ"ד: ממ"ד אמירים בגבעה הצרפתית בירושלים פרסם מודעת דרושים שמחפשת "מטפל.ת בבעלי חיים", וגם נוסח שאר ההודעה נכתב בהתאם לכתיב הנקודה. פנייתנו לראש החמ"ד, שוש נגר, נענתה בפליאה. נגר לא הכירה את הניסוח שיצא מטעם בית הספר והבטיחה לבדוק את הנושא.
התקדמות חיובית שניתן לבשר עליה היא הצלחתו של קמפיין ארגוני המשפחה מול פרסומי הנקודה של קופת חולים מאוחדת. כפי שסופר כאן לפני שבועיים, עו"ד נעמה סלע, נציגת הארגונים, פנתה לקופת חולים מאוחדת בדרישה לבטל את כתיב הנקודה באתר ובאפליקציה של הקופה. סלע וחבריה יצרו גל ציבורי של כאלף איש ששלחו תלונות דומות לקופת חולים מאוחדת. לאחרונה גילתה סלע כי הפרסומים באתר הקופה תוקנו, והלוכסן ללשון זכר ונקבה חזר למקומו במקום הנקודה. מדוברות קופת חולים מאוחדת נמסר ל'בשבע' לגבי מהלך התיקון: "קיימנו התייעצות בנושא עם האקדמיה ללשון עברית ואנו פועלים בהתאם להמלצתם. יודגש כי כגוף ציבורי ממלכתי, אנו פועלים בהתאם להמלצות וההנחיות של הגופים המקצועיים וזה האופן בו אנו מקבלים את החלטותינו".
לתגובות: [email protected]