יואב גלנט
יואב גלנטצילום: Avshalom Sassoni/Flash90

אחרי העלייה הבלתי נשלטת בתחלואה בקורונה בשלושת השבועות האחרונים ואחרי לא מעט פארסות בתהליך קבלת ההחלטות, החליטה ממשלת ישראל ביום שלישי בלילה על כניסה לסגר שלישי, חריף אף יותר מהסגר הראשון שהיה בתקופת פסח בשנה שעברה.

על פי החלטת הממשלה, הסגר בשלב זה יימשך עשרה ימים בלבד. בקבינט המומחים המייעצים לפרויקטור הקורונה אומרים ל'בשבע' שסגר של עשרה ימים לא יועיל כלל, וישראל לא תצא מהסגר בשלושת השבועות הקרובים לכל הפחות.

הכעס במערכת הבריאות נובע מכך שההמלצות שניתנו על ידי הגורמים השונים במשרד מוסמסו לחלוטין, כאשר במהלך שמונת הימים האחרונים ישראל הייתה תחת סגר שלישי אוורירי למדי שלא נאכף כלל. כל זה למרות האמירות הברורות שהגיעו ממשרד הבריאות על כך שההגבלות שנכנסו לתוקף בשבוע שעבר לא יורידו כהוא זה את התחלואה בישראל, מה שהתברר כנכון. ראשי מערכת הבריאות טוענים מעל כל במה שישראל בזבזה שבוע וחצי, שבהם הייתה יכולה למנוע מהתחלואה להגיע לרמות שמתקרבות לאובדן שליטה על המחלה.

את העלייה הגדולה משייכים לשני גורמים הקשורים זה בזה. הראשון הוא המוטציה הבריטית, שמדביקה ב־70 אחוזים יותר מאשר הנגיף המקורי. נכון לזמן כתיבת שורות אלה אותרו כ־30 חולים במוטציה, כשההערכות מדברות על מאות של חולים בפועל ואולי אף יותר מכך. במערכת הבריאות מעריכים שגם המוטציה הדרום־אפריקאית, השונה במעט מהבריטית, כבר נמצאת בארץ. כניסתן של המוטציות לישראל התרחשה עקב הכישלון של המדינה למנוע בצורה אפקטיבית את הכניסה מנתב"ג. מרגע שמבקרים ואזרחים נכנסו לישראל ללא פיקוח, קשה עד בלתי אפשרי למנוע התפרצות המונית.

לא מרחוק ולא מקרוב

במקביל להגעת המוטציה הבריטית לישראל, מערכת החינוך הפכה למוקד הדבקה מרכזי בשבועות שעברו מאז חנוכה. עוד ועוד גנים ובתי ספר נשלחים לבידוד, וגם בבתי ספר שנותרו פתוחים כיתות רבות נכנסו לבידוד עקב חולים שאותרו בהן. נכון לזמן כתיבת שורות אלה, לפי נתוני משרד החינוך יותר מ־14 אלף תלמידי מערכת החינוך חולים בקורונה, והמספרים עולים מיום ליום. את מספר המבודדים במערכות השונות הפסיק המשרד לפרסם, לאחר שנחצה רף 60 אלף המבודדים.

למרות הנתונים הללו, שר החינוך יואב גלנט התעקש לאורך הדרך כי אין הדבקה עודפת במוסדות החינוך, והמאומתים כלל לא נדבקו בבתי הספר. כל זה במטרה להשאיר את בתי הספר פתוחים בכל מחיר. גורמים בכירים במשרד החינוך מעידים בשיחה עם 'בשבע' שהשר וצוותו מתעלמים לחלוטין מההמלצות שלהם, ואינם משתפים אותם בתהליכי קבלת ההחלטות שעליהן הם שומעים רק באמצעות התקשורת.

אלא שצוותי ההוראה, החל ממנהלי בתי ספר וכלה בגננות, אומרים ל'בשבע' שהאמירות של השר גלנט מנותקות לחלוטין ממה שקורה בשטח. "אני מזמין את השר לרדת לשטח ולראות כמה הדבקה יש בבתי הספר", אומר ג', מנהל בית ספר גדול באזור ירושלים. "יש הדבקה נרחבת בכל מוסד. זוכרים שבסגר הראשון התנאי לסגירת בית ספר היה חמישה חולים? אז היום אין בית ספר אחד בכל אזור ירושלים עם פחות מחמישה חולים, אבל המשרד מתעקש להשאיר אותנו פתוחים, בלי שום היגיון".

למה זה בעצם בלי היגיון? הרי אם אפשר לבודד כיתה אחת שבה התגלו החולים ולהניח לשאר ללמוד כרגיל - למה זה רע?

"כי זה ממש לא רק כיתה אחת. אצלי מתוך כל בית הספר רק שלוש כיתות פעילות. היו ימים בשבועיים האחרונים שהיו לי רק שתי כיתות. השאר או בבידוד או שאין לי מספיק מורים כדי לפתוח אותן. אין שום היגיון להמשיך ככה. המצב פשוט בלתי נסבל".

אלמלא היינו נכנסים לסגר ביום שישי, היית סוגר על דעת עצמך את בית הספר?

"לא. הייתי משאיר אותו פתוח כי אלה ההוראות. אבל אני אגיד לך את מה שאני אומר גם למנהלים אחרים שמתייעצים איתי. את ההחלטות הם צריכים לקבל בעצמם בהתייעצות עם ההורים. אם נחכה כל הזמן להנחיות ממשרד החינוך, זה ימשיך להיות איום ונורא".

ג' מתאר שיתוק מוחלט של משרד החינוך שמגיע מראש המערכת. הפקחים של המשרד, כך הוא מתאר, מבינים את הבעיה ורוצים לסייע, אבל ההנחיות שלהם ברורות והם לא יכולים לפעול בניגוד אליהן. "הפקחים רואים שהכיתות שכן פתוחות יש בהן שבעה ועשרה תלמידים. אני יכול להגיד לך שאצלי למשל אין אפילו כיתה אחת שמגיעה ל־50 אחוזי נוכחות, כשבסך הכול יש לי פחות מ־40 אחוזים מהתלמידים שיכולים כרגע להגיע לכיתות. אני מנהל בתי ספר כבר הרבה שנים, ומעולם לא נתקלתי בכזאת רמת ניתוק של משרד החינוך מהשטח. בלתי אפשרי לעבוד ככה".

איך נראים הלימודים בכיתות בימים אלה?

"מישמש שלא יוצא ממנו כלום. בסוף אנחנו לא מלמדים בכיתות ולא מלמדים מרחוק. כשיש לך שבעה תלמידים בכיתה שלא בבידוד אז אתה לא יכול ללמד אותם, כי שאר הכיתה לא איתם, ואתה לא יכול ללמד מרחוק כי יש לך את השבעה שכן בכיתה. זה פשוט התנהלות חלמאית".

היה אפשר להימנע מכל זה?

"תראה, אני לא אפידמיולוג ולא מתיימר להיות כזה. אני רק יכול להגיד לך מה אני רואה בשטח. אם היו משאירים את מערכת החינוך סגורה אחרי חנוכה ולא מתעקשים לפתוח אותה, היינו סוגרים את הסיפור בשבועיים ולא מגיעים למצב שאנחנו נמצאים בו היום. ואם מתחילת הדרך לא היו מבטלים את הקפסולות ומקפידים על הנהלים שנקבעו מראש גם לא היינו מגיעים לזה. אנחנו רואים בשטח שבכיתות א'-ב' אין הרבה הדבקה בקרב התלמידים עצמם, והם בדרך כלל נדבקים מהמורים שלהם. זה מתבטא בכך שהתלמידים שיושבים מקדימה יותר חולים מאלה שמאחורה ובעוד כמה דברים. מכיתות ג' ומעלה הילדים מדביקים זה את זה. אם לא היו מבטלים את הקפסולות בכיתות א' ו־ב' היה אפשר להשאיר אותן פתוחות. אבל לא עשו את זה וכולנו משלמים את המחיר. בינתיים בזבזנו עוד שבועיים של כלום בגלל ההחלטה להשאיר את בתי הספר פתוחים".

יותר סמכויות לשטח

לא רק מנהלים זועמים על צמרת משרד החינוך ובמיוחד על השר גלנט, גם הרשויות המקומיות ניסו להיאבק בכל הכוח נגד ההחלטה להשאיר את בתי הספר פתוחים, כאשר משרד החינוך מונע זאת מהם בטענה שהם עוברים על החוק. אחד הסיפורים המקוממים הוא הסיפור של היישוב אבני חפץ. ביום שישי לפני כשבועיים התגלו כמה חולים ביישוב. הצוות היישובי להתמודדות בקורונה ניהל חקירות אפידמיולוגיות עצמאיות והגיע למסקנה שישנה סבירות גבוהה מאוד שבתוך ימים ספורים יהיה גל התפרצות ביישוב. ביום ראשון שלאחר מכן ביקשו ביישוב לסגור את בית הספר המקומי, תוך העברת מסרים ברורים למשרד שבמידה והוא יישאר פתוח עשרות ילדים יידבקו. המשרד סירב. יומיים אחר כך הייתה התפרצות בבית הספר. ביום חמישי שעבר התברר שהתחזיות של צוות ההתמודדות היו מדויקות: יורת מ־30 תלמידים נדבקו, ואלה הדביקו עוד עשרות ביישוב. בסך הכול ביישוב יש כעת כ־90 חולים, והוא הפך לאדום לפי כללי הרמזור.

"צורת קבלת ההחלטות פשוט מרתיחה. לא הייתה שום סיבה שנגיע למצב הזה, ומשרד החינוך הוא האחראי לכך שיש התפרצות ביישוב", אומר יגאל דילמוני, מנכ"ל מועצת יש"ע וראש צוות ההתמודדות בקורונה ביישוב בהתנדבות. "הזהרנו, התרענו, ידענו שלשם זה הולך, אבל ההתעקשות של המשרד להשאיר את הכול פתוח גמרה אותנו".

המאבק שהוא מתאר אל מול המשרד מחזק את תחושות הניתוק של צוותי הוראה נרחבים במדינה. "עד לרגע זה שבו אנחנו משוחחים בית הספר פתוח, למרות שאין תלמיד אחד שמגיע אליו. כולם או חולים, או בבידוד, והמיעוט שכן יכול מסרב להגיע ובצדק. המורים לא מגיעים. רק המנהלת צריכה עוד להגיע. בית הספר פתוח רשמית, אבל בפועל הוא לא עובד. הפכנו אותו למתחם בדיקות כבר בשבוע שעבר, ועוד ועוד חולים מתגלים אצלנו מדי יום".

זה רק בבית הספר או שזה המצב גם בשאר המוסדות ביישוב?

"ההתנהלות זהה בכל המוסדות. ברגע שגן אחד נכנס אצלנו לבידוד בשבוע שעבר נתנו הוראה לסגור את כל הגנים והמעונות ביישוב. כשהמשרד שמע על זה הוא רתח וחייב אותם לפתוח. אז ביקשנו מהגננות שיפתחו, אבל לא ייתנו להורים להביא את הילדים שלהם לגן. המשרד אמר שזה לא חוקי. בסוף ההסברה שאנחנו עשינו מול ההורים למנוע את ההגעה של הילדים הובילה לכך שהגנים ובית הספר ריקים היום. אבל ההתנהלות האווילית הזאת צריכה להיפסק. יכולנו לעצור את זה בהתחלה. כשהיה לנו גל תחלואה בחגים הצלחנו לסיים אותו בתוך שבועיים בגלל שבתי הספר היו סגורים, ונתנו לנו לפעול לפי ההבנה שלנו בשטח. עכשיו בגלל משרד החינוך זה ייקח הרבה יותר זמן והרבה יותר אנשים חלו בגללם".

דילמוני מצביע על נקודה שעולה שוב ושוב בחודשים האחרונים בהתמודדות מול הקורונה, והיא העברת הסמכויות לרשויות המקומיות. "בסוף אנחנו מכירים את השטח יותר טוב מהממשלה, אבל את ההחלטות לא מקבלים איתנו. מה שצריך לעשות בתל אביב לא טוב לבני ברק וגם לא לירושלים, וכל המקומות האלה שונים משמעותית מאבני חפץ. חייבים להעביר את הסמכויות לשלטון המקומי שיידע לנהל את זה יותר טוב. השלטון המקומי לא היה משאיר את בתי הספר פתוחים כשזה המצב".

לא נעים לראות גן סגור

למרות הטיעונים של דילמוני ורבים אחרים, קיים חשש גדול בהעברת הסמכויות לרשויות המקומיות, חשש שקיבל גושפנקא בהתנהלות עיריית תל אביב ובית החולים איכילוב במתן החיסונים. על דעת עצמם, ובניגוד מוחלט לנוהלי משרד הבריאות, החליטו בעירייה ובבית החולים לחסן את מרבית צוותי ההוראה בעיר. הטענה הייתה כי מדובר בעודפי חיסונים שהיו נזרקים גם כך, אך המספרים, כ־2,000 חיסונים, מלמדים שמדובר היה בתהליך מכוון. כתוצאה מכך אנשים בקבוצות סיכון נותרו בלי חיסונים, ומשרד הבריאות נאלץ לעצור את מתן החיסונים לאיכילוב.

יש לציין שהדרישה לחסן את צוותי ההוראה עולה גם מארגוני המורים, ועיריית תל אביב, שראש העיר שלה חולדאי מתמודד בבחירות הקרובות לכנסת, הסבירה שכך ניתן יהיה להשאיר את בתי הספר פתוחים. הטיעון הזה אינו מתבסס על נתונים מדעיים או רפואיים. ההבנה במשרד הבריאות היא שגם אם כל המורים יחוסנו הדבר לא ימנע הדבקות נרחבות בבתי הספר בקרב התלמידים עצמם, מה שיוביל להמשך סגירת כיתות נרחבת וגם להגברת התחלואה בציבור. אלא שההחלטות בנושא לא מתקבלות בצורה מושכלת אלא בעיקר פופוליסטית, כמו למשל התנהלותו של יו"ר ועדת החינוך חבר הכנסת רם שפע, שמנע את סגירת בתי הספר מוקדם יותר.

"תהליך קבלת ההחלטות לא נעשה כמו שצריך", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וחבר קבינט המומחים המייעץ לפרויקטור ולמשרד הבריאות. "לא הקשיבו להמלצות שנתנו לאורך הזמן, ובעיקר תופסים את המציאות כשחור או לבן. שיטת האקורדיון למשל היא אחד הצעדים שריסקו את אמון הציבור, וככה ההקפדה התמסמסה לחלוטין והגענו לאן שהגענו".

במצב התחלואה שאנחנו נמצאים בו היום, יש בכלל אפשרות לא לסגור את כל המשק כולל בתי הספר?

"ברור שאנחנו נמצאים במצב לא פשוט ואנחנו חייבים להיכנס להגבלות נרחבות. אבל סגר שלישי מעיד על כך שנכשלנו. אין דרך אחרת לתאר את זה. העלייה בתחלואה ובעיקר המוטציה הבריטית לא מאפשרות לנו להמשיך כרגיל, אבל גם בזה צריך לחלק. את התיכונים ברור שחייבים לסגור, ויש קונצנזוס נרחב בנושא. את גני הילדים צריך להשאיר פתוחים כי לסגור אותם זו פגיעה קשה מאוד ולטווח ארוך בילדים. לגבי בתי הספר זה יותר מורכב, ואישית אני חושב שבמקומות ירוקים, שכמעט כבר אין כאלה, היה צריך להשאיר את הכיתות הנמוכות פתוחות. אבל בכל מקום אחר חייבים לסגור".

עד כמה העלייה בתחלואה בקרב ילדים קשורה למוטציה הבריטית?

"מאוד, אבל לא בגלל שהיא מידבקת יותר ילדים. ילדים נדבקו גם בזן המקורי, רק פחות ממבוגרים. אלא שהמוטציה הבריטית מידבקת הרבה יותר, ובתי ספר הם מקומות סגורים וצפופים, כך שהגרסה הזאת של הקורונה מתפשטת שם הרבה יותר מהר. זאת אולי הסיבה העיקרית לכך שהגענו למספרים האלה".

סגירת גני הילדים, זאת שפרופ' דוידוביץ' מסביר שיש קונצנזוס בקרב גורמי הרפואה שהיא שגויה, מציבה את הגננות במצב קשה במיוחד. מתחילת השנה הן לא נמצאות באופן סדיר עם הילדים בגנים, והתוצאה היא שהילדים פחות מוגנים.

"היכולת שלי לפקח ולוודא שהילדים לא סובלים בבית ירדה משמעותית בגלל המצב", מתארת ש', גננת מצפון הארץ. "נכון שגם בגנים יש קונספט של למידה מרחוק, אבל זה ממש לא אותו דבר כמו בבתי הספר. מה גם שבמקומות שבהם יש פער סוציו־אקונומי בין ילדי הגן זה עוד יותר מחמיר. היום כשאני עושה פעילויות בזום לילדים יש לי רק חצי שנמצאים, כי ההורים שלהם משתפים פעולה. כל השאר פשוט מנותקים מהגן. זה לא בריא לילדים. הם לא יכולים לפתח ככה כישורים חברתיים, אבל יותר חמור מזה, אני לא יכולה לראות שהם בסדר".

וכשכן חוזרים לגן בין סגר לבידוד, רואים את ההבדל בין הילדים?

"כן, והוא מאוד ניכר. יש ילדים שאתה רואה שהם עצובים יותר ומכונסים יותר מהשאר, ותמיד אלה הילדים שמגיעים ממצב סוציו־אקונומי נמוך יותר. הפערים רק גדלו, ויהיה קשה מאוד לפצות עליהם".

למרות התמונה הפסימית יש תקווה שהסגר הקרוב יהיה גם האחרון, זאת בעקבות מבצע החיסונים הנרחב של ישראל. אלא שמנות החיסונים בסבב הנוכחי עומדות להיגמר, ועד שתגיע הכמות הגדולה הבאה במנות, הפעם מחברת מודרנה, יעברו עוד כמה שבועות.