ההכרזה על ניצב קובי שבתאי כמועמד לתפקיד המפכ"ל הבא של משטרת ישראל נראתה כמו סופה של סאגה שנמשכת כבר יותר משנתיים.
מאז שסיים רב־ניצב בדימוס רוני אלשיך את תפקידו כמפכ"ל והשר לביטחון פנים דאז גלעד ארדן מינה את ניצב מוטי כהן לתפקיד ממלא מקום בלבד, לא בוצע מינוי קבוע לתפקיד.
ההודעה של השר לביטחון פנים אמיר אוחנה על איתור מועמד מתאים לתפקיד, ניצב קובי שבתאי, לצד מינוי נציבת השב"ס גונדר קטי פרי, גרמה לרבים בשני הגופים הללו לנשום לרווחה. שנתיים לא קלות עברו על המערכת: מינויים של קצינים בכירים נשארו תקועים, לא נקבע סדר יום משטרתי וכל מפקד מחוז התווה מדיניות לעצמו באופן שעלול אפילו לסתור מדיניות של מחוז אחר.
המינוי של ניצב שבתאי זכה לשבחים רבים בתוך הארגון, ופרט לזהות המפכ"ל ברכות מכל כיוון נשמעו על כך שסוף סוף יתמנה מפכ"ל שאינו ממלא מקום או מינוי זמני. אלא שבממשלת הכלאיים בין כחול־לבן לליכוד – כל מינוי שמובא לממשלה צריך להתבצע בהסכמת ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ. גנץ סירב לאשר את ההצעה לפני שהגיעה לשולחן הממשלה, ובכך החליט אוחנה להציע הצעה אחרת – למנות את שבתאי ופרי כממלאי מקום עד לתאריך כ' בסיוון או עד שיתאפשר למנות מינוי קבוע, הראשון מבין השניים. המשמעות היא ששוב יפקדו על שני הארגונים הללו ממלאי מקום ולא מנהלים קבועים עם סמכויות נרחבות.
"אנחנו כמו צבא בלי רמטכ”ל", אומר גורם בכיר במשטרה. "אין מדיניות אחידה לארגון, אין ראש. בצמרת הבכירה כל אחד עושה מה שהוא רוצה. יש תהליכים שכל ארגון צריך לעשות בהתאם לשינויי הסביבה, וכשאין מפקד קבוע עם סמכויות מלאות זה פשוט לא קורה. בתקופה הקורונה זה מאוד בולט, אין סדר דברים מאורגן. אין מדיניות אחת. לכל מחוז את יש הראש שלו, יש מקומות עם מחסומים ומקומות בלי מחסומים. בהפגנות זה בהחלט בולט, האכיפה בנקודה אחת תקיפה יותר ובאחרת משוחררת. יש צוותי משטרה שמאפשרים התארגנות גם אם היא לא חוקית, ואפילו חסימת כבישים, ובמקום אחר המשטרה יותר נוקשה. זה נכון שמוטי כהן מכהן כממלא מקום, אבל זה לא כמו שיש מפכ"ל במשרה מלאה עם סמכויות מלאות. בהתחלה זה היה רק בפיקוד העליון ובצמרת, אבל אחרי יותר משנתיים שזה המצב אין שוטר אחד שלא הרגיש את העדר המפכ"ל. יש שוטרים שמסתובבים עם ציוד ישן ולא תקין וכל פעם שמישהו פונה להחלפת ציוד אומרים לנו שזה חייב לחכות למינוי מפכ"ל שיגבש תקציב".
לדברים מצטרף גם ניצב בדימוס יוסי סדבון, לשעבר סגן המפכ"ל. בשיחה עם 'בשבע' אומר סדבון: "ממלא מקום זה דבר זמני, הוא לא מתכנן מהלכים ושינויים ארגוניים לטווח ארוך כי הוא לא יודע כמה זמן הוא יהיה במערכת. הוא לא מקדם מינויים של קצינים בכירים שיובילו את הארגון. הוא לא מסוגל להשליט מרות על קצינים שבעוד יום או יומיים אולי יחליפו אותו בתפקיד.
יש תחושה של ארעיות. מפכ"ל שאינו קבוע גם יעשה הכול כדי לרצות את הדרג הפוליטי, הוא לא ירצה לעורר חוסר הסכמות מול הממשלה כי הוא יחשוש ליציבות המינוי שלו. זה מקפיא את כל המערכת. ברור גם שמפכ"ל זמני לא יכול להילחם על תקציבים עם השר הממונה עליו, ותקציב בעת הנוכחית זה דבר שבהחלט חסר למשטרה. העדר מפכ"ל פוגע במדיניות האחידה בכל מרחבי משטרת ישראל. אין מי שיוביל מדיניות אחידה מהקדקודים עד לשטח, אין משמעת בתוך הארגון ומתוך כך אין משמעת בין האזרחים למשטרה ואמון הציבור במשטרה מתמוטט.
בלי אמון הציבור למשטרה אין זכות קיום. היום יש בעיה עם חלק מתקנות הקורונה, וכשאין אמון בקרב הציבור הכול מתערער. יש החלטה של היועץ המשפטי לממשלה ופסק של בג"ץ שמחייב את הממשלה למנות מפכ"ל, הבעיה היא שבכחול־לבן רוצים למנות עוד כל מיני מינויים ובעלי תפקידים ולכן הם מונעים את מינוי המפכ"ל. התוצאה של זה היא פשוט רעה מאוד ליכולת אכיפת החוק, למשטרה ולציבור בכלל".
"כל מפקד מחוז מרגיש מפכ"ל"
בשל המצב הפוליטי הרגיש הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי גם בממשלת מעבר ניתן יהיה למנות מפכ"ל, ופרט לכך לפני כחודש שופטי בג"ץ קבעו כי חובה על הממשלה והשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה למנות במהירות הראויה מפכ"ל קבוע, זאת לאחר שחלפו שנתיים ממועד פרישתו של רוני אלשיך. השר גנץ, שנכנס בימים האחרונים גם לתפקיד שר המשפטים, הצהיר כי "תפקידנו הוא להמשיך ולשמור על מערכת המשפט ושלטון החוק בישראל וכך יהיה", אך בעצמו מנע מהממשלה קיום של הוראת בג"ץ למנות מפכ"ל באופן מיידי.
בארגון נשות השוטרים והסוהרים הגישו השבוע עתירה לבג"ץ נגד הצעד שנקט גנץ. מנכ"לית הארגון אביגיל שררה הודיעה כי "משטרת ישראל והשב״ס, בהיעדר מפכ״ל קבוע ונציבת בתי הסוהר קבועה, נמצאים תקופה ארוכה מאוד בשיתוק מערכתי חמור, שפוגע בתפקוד הארגונים וכפועל יוצא במדינת ישראל כולה. השוטרים והסוהרים נפגעים מאוד גם הם מהעדר מפכ״ל ונציב שב״ס קבועים, קידומים נעצרים ורפורמות ותוכניות אינן יוצאות אל הפועל. אי מינוי מפכ״ל ונציבת בתי הסוהר, לאחר שבג״ץ הורה כבר בצו מוחלט על מינוי מפכ״ל קבוע ולאחר שמינוים של השניים כבר אושר על ידי ועדת גולדברג, הוא פגיעה חמורה בשלטון החוק ופארסה שצריכה לבוא לסיומה בהקדם".
מי שנקטה קו חריף עוד יותר היא אושרה אסף, יושבת ראש ארגון זכויות השוטרים, שקראה לשוטרים לסרב פקודה ולשבות עד ששבתאי ימונה באופן קבוע. "ממלא מקום לא צריך להתחלף בממלא מקום", אומרת אסף. "אני מדברת כל יום עם קצינים במשטרה וגם עם שוטרים זוטרים בשטח. כולם מכירים אותי ואני בקיאה היטב בנעשה. השוטרים רצו שהתקופה הזאת של הארעיות תסתיים, שיהיה מינוי, יובאו תקציבים ותהיה מדיניות אחידה. המצב הוא שכל מפקד מחוז מרגיש מפכ"ל בעצמו, כל מחוז מתנהל אחרת. אם הממשלה לא דואגת לשוטרים ומפקירה אותה למדיניות הפסולה הזאת אז מבחינתי שאף שוטר לא ייצא לפעילות. אם אין מנהיג לספינה היא צריכה לשבות, לא לפעול בכוח. אמון הציבור במשטרה קורס ואיתו היחס לשוטרים ולאכיפת החוק ואי אפשר לעבוד כך".
השבוע שוב כתב השר בני גנץ כי ידאג לאיוש המשרות הבכירות ובראשן קידום מינוי המפכ"ל ונציבת שב"ס. לדבריו "אלו שתי מערכות שאמונות על שמירת החוק במדינת ישראל וחשוב שיעמדו בראשן אנשים באופן מסודר ומהר ככל האפשר". בתגובה להודעה זו תקף השר אוחנה את גנץ וכתב: "המקרה המוזר של ד"ר בני ומר גנץ: כבר ביום רביעי שעבר העברתי הצעת מחליטים לממשלה למינוי קבע של מפכ"ל משטרה ונציבת שב"ס. המכשול היחיד בפני העלאתה לישיבת ממשלה היה, ובכן, בני גנץ. בשנייה שבני גנץ ייתן אישור להעלות את המינויים לממשלה, יילחץ כפתור ה־Enter והנושא יהיה מאחורינו".