חותכים בבשר החי

אחרי ההחלטה של בית הדין האירופי לצדק שמאשרת את איסור השחיטה שנחקק בבלגיה, היהודים בקהילות השונות באירופה נכנסים לכוננות ספיגה

ניצן קידר - ערוץ 7 , כ"ג בטבת תשפ"א

חותכים בבשר החי-ערוץ 7
בית הדין לצדק של האיחוד האירופי
צילום: רויטרס, Francois Lenoir

החלטת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי בלוקסמבורג מהחודש שעבר להותיר על כנו את איסור השחיטה הכשרה היהודית (וכן את אישור שחיטת ה'חלאל' המוסלמית) התקבלה בהפתעה יחסית על ידי מנהיגי יהדות אירופה. הסימנים המקדימים דווקא היו יכולים להעיד על אופטימיות באשר לסיום המאבק הזה - התובע הכללי של בית הדין לצדק תמך בטענות היהודיות, וברוב מוחץ של המקרים השופטים מאמצים את דעתו. אלא שהפעם התוצאה הייתה שונה.

מאז הקמתו, לאיחוד האירופי יש חוקה שנאכפת לצד חוקי המדינות השונות. החוקה מחולקת לחוקים מחייבים ולחוקים שהם בגדר המלצה שנתונה להחלטת המדינות אם לאמץ או לא לאמץ אותם. החוק של האיחוד האירופי בנושא חקלאות קובע שכל הבהמות צריכות לעבור הימום לפני שחיטה, אבל מסייג באופן ברור ומחריג צורכי דת, כך שלשחיטה דתית אין חובת הימום. החוק הזה הוא חלק מהחוקים שהם בגדר המלצה בלבד. לעומת זאת, ישנם באירופה חוקים מחייבים, כמו חוק זכויות האדם הקובע כי חופש הדת חייב להישמר בכל מדינה ומדינה, ואין סמכות מקומית לשנות זאת.

עד היום, כאשר מדינות ניסו לחוקק חוקים שיעצרו את השחיטה הכשרה, הטענה של יהודי אירופה הייתה שהדבר נוגד את החוקה האירופית מצד ההחרגה, וכן שהוא נוגד את חופש הדת של היהודים לצרוך בשר כשר.

לפני כשנה החליט הפרלמנט בבלגיה לאסור את השחיטה הכשרה במדינה. כביכול, לא היה מדובר בהיטפלות ספציפית בעניין השחיטה אלא בחוק שמטרתו לשפר את זכויות בעלי החיים, שאחד מסעיפיו נגע לשחיטה ללא הימום ובסופו של דבר אסר על השחיטה הכשרה.

בפולין, למשל, היה מאבק נגד איסור השחיטה לפני שנים אחדות. הארגונים היהודיים טענו בבית המשפט הפולני לחוקה כי יש לפסול החלטה כזו, שכן היא נוגדת את החוקה האירופית. בית המשפט קיבל את הטענות וביטל את החלטת הפרלמנט בנושא, ולכן מאז אין קריאת תיגר על השחיטה הכשרה בפולין.

דווקא בחודשים האחרונים התעוררה יוזמה לעצור את ייצוא הבשר הכשר מפולין, כשהטענה היא שחייבים לאפשר שחיטה כשרה במסגרת חופש הדת ליהודי פולין, אבל לא צריך שבעלי החיים בפולין יסבלו בשביל יהודים ממדינות אחרות. המאבק נגד הצעת החוק הזאת הניב פירות רבים. הסנאט הפולני דחה אותה, נשיא פולין הודיע שיתנגד לה והנושא כולו נכנס להקפאה עמוקה.

תקדים מסוכן

בחזרה לבלגיה, אשר מחולקת לשלושה מחוזות: וולוניה, פלנדריה ובריסל. לאחר שהפרלמנט בוולוניה ובפלנדריה הצביע נגד השחיטה הכשרה פנתה הנציגות היהודית, כמו גם הנציגות המוסלמית, לבית המשפט ודרשה לפסול את ההחלטה של הפרלמנט הבלגי בטענה שההחלטה נוגדת את חוקת האיחוד ואת חופש הדת. בית המשפט הבלגי הודיע שבמקום לעסוק בסוגיה הוא מעדיף להעביר אותה להחלטה עקרונית של בית הדין האירופי לצדק, שבסופו של דבר, כאמור, דחה את טענותיה של הנציגות היהודית.

הרב מנחם מרגולין, יו"ר ארגון מרכז רבני אירופה ואיגוד הארגונים היהודיים באירופה שמקום מושבו בבלגיה, מספר על ההפתעה הלא נעימה שהייתה מנת חלקם כאשר בית המשפט, בניגוד לכל הציפיות, החליט שלא לאמץ את חוות דעתו של התובע הכללי. "היינו משוכנעים שחוות הדעת תאומץ כבעבר. באופן מפתיע ועצוב מאוד, בית המשפט הוציא החלטה שהוא לא מורה לבלגיה לבטל את החוק כי הוא לא רואה סתירה בין ההחלטה הבלגית ובין פגיעה בחופש הדת ונתן הסבר מאוד מפולפל".

פרט לנזק המיידי של ההחלטה בבלגיה, החלטות דומות עלולות להתקבל גם במדינות אחרות באירופה?

"הבעיה הגדולה ביותר היא שבית המשפט שמט את הקרקע מתחת לטענות החוקיות שבעזרתן באנו להילחם במצב הזה ושנרצה לטעון מול מדינות אחרות שעלולות לנקוט צעדים דומים. אותן מדינות יטענו שיש תקדים ובית הדין האירופי פסק כך".

הרב מרגולין צופה כבר בעתיד הקרוב מאבקים דומים שיאלצו לנהל בארגון, אבל הפעם עם ארגז כלים דל יותר. "ניהלנו מאבקים כאלה בהולנד, בפולין, בדנמרק ובבלגיה, ולצערי סביר מאוד שיהיו עוד בעתיד הקרוב”, הוא אומר. "בכל מדינה שיש בה חבר פרלמנט שרוצה קצת כותרות, או ארגונים למען בעלי חיים שרוצים להראות הישג, ינסו לפגוע בשחיטה הכשרה. ההחלטה הזאת לא מאפשרת לנו להתגונן בשלב זה, ועורכי הדין שלנו בוחנים את כל ההשלכות המשפטיות. בשבועות הקרובים נצטרך לגבש החלטה אסטרטגית כיצד אנחנו מתמודדים עם המצב הזה".

יש פגיעה בחיי היומיום בבלגיה? חסר ליהודים בשר כשר?

"ברגע זה לא חסר בשר על המדפים, כי יש מקומות שבהם השחיטה הכשרה מותרת וגם היבוא של הבשר הכשר מותר. אולם אנחנו חוששים שמדינות שכיום מייבאים מהן בשר עלולות להיגרר לתהליך דומה. ברוך ה' הונגריה כבר הודיע שלא תאפשר פגיעה בשחיטה הכשרה. אנחנו לא יודעים לומר אילו מדינות יפעלו באותו אופן".

הרב מרגולין מסביר כי למרות הפגיעה המעשית והמהותית, חיים יהודיים מתקיימים נכון להיום גם במקומות שבהם השחיטה הכשרה כבר נאסרה. "כיום חל איסור שחיטה כשרה בשבדיה, בשוויץ, בדנמרק ובבלגיה. בחלק מהמדינות הללו כבר הרבה מאוד שנים אין שחיטה כשרה והאיסור לא פגע בשגרת החיים היהודיים. דווקא בבלגיה עצרו שחיטה קיימת. גם בפולין זו סכנה של ממש, כי חלק גדול מיהדות אירופה צורכת בשר משחיטה בפולין. בבלגיה ההשלכות הן מאוד משמעותיות ופוגעות במרקם החיים היהודיים".

מה אתה שומע מחברי הקהילות בבלגיה ומיהודים ממדינות אחרות שאתה משוחח עמם?

"הם מרגישים רע מאוד עם המצב שנוצר. בית המשפט קבע בעצם שזכותה של הפרה הבלגית גוברת על זכות היהודי הבלגי. זו משמעות נוראית של העדפת זכויות בעלי חיים על אלה של היהודים. יש כאן התעלמות ברורה מהעובדה שיהודים לא באמת יכולים לחיות במקום שאין להם חופש דת, אשר כולל גם שחיטה. לכן ההחלטה מעליבה ובזויה במיוחד.

"אין ספק שזה יכול להיות תקדים, משום שברגע שחופש הדת של היהודים אינו דבר מובן מאליו, ברגע שלא ברור שליהודים צריכה להיות אפשרות לקיים את מצוות הדת בלי בעיות, באופן טבעי זה יכול לגרום לחוסר הבנה והתחשבות שיכול להוביל לצרות חדשות. ההחלטה הזאת מדאיגה אותנו מאוד".

איך אפשר לפעול כדי למנוע ממדינות נוספות לאמץ החלטות דומות?

"כדי למנוע נזקים נוספים צריך לפעול המון בתחום ההסברה, משום שכדי להסביר זאת צריך להעלות למודעות נושא שלא נמצא על סדר היום האירופי. העלאה כזאת של נושא עלולה גם לעורר כל מיני מתנגדים רדומים שייהפכו לאופוזיציה נגדנו ובכך לפגוע בנו.

"עם זאת אנחנו לא מוותרים על פעולות ההסברה וזועקים את זעקת הפגיעה בדת היהודית באופן קבוע. יש מדינות שבהן זה משפיע יותר ואחרות שבהן זה פחות מחלחל לתודעה. ההסברה הזאת בסופו של דבר עזרה בעבר, והיא בוצעה מול מקבלי ההחלטות כדי להבהיר את החשיבות של המשך קיום החיים היהודיים באירופה, שתלוי בכך שהיהודים יזכו לחופש דת מלא. מדובר במאבקים יומיומיים שאנחנו לא יודעים לומר מתי ואיפה יתפרצו. במובן מסוים זה קצת דומה להתנהלות עם הקורונה".

שחיטה לא, ציד כן

הרב אברהם גיגי, רבה של בלגיה ונציג ועידת רבני אירופה במוסדות האיחוד האירופי, נטל חלק מרכזי בניהול המאבק למען המשך השחיטה הכשרה בבלגיה, והמצב מבחינתו עלול להתדרדר במהירות לנוכח התקדים של בית הדין האירופי לצדק.

"בית המשפט בלוקסמבורג, שהיה אמור להגן על חופש הדת ועל זכויות האדם, קבע שאיסור על שחיטה כשרה אינו נגד חופש הדת, משום שאפשר לייבא בשר כשר ממקום אחר. זה אומנם נכון שבבלגיה אנחנו מייבאים בשר גם מבחוץ, אבל מה שמדהים בחוק הזה שהוא הופך לאור ירוק לכל הארצות האחרות לאסור את השחיטה הכשרה. יש היום מדינות שיוצאות באופן מפורש נגד ההחלטה ומסבירות שמדובר בפגיעה בחופש הדת. עכשיו אחרי קביעת בית המשפט, זה עלול להיות כמו כדור שלג שיתגלגל ממקום למקום ויכול לגרום נזק גדול לכל הקהילות היהודיות באירופה", אומר הרב גיגי בריאיון ל'בשבע'.

לדבריו, "ארגוני צער בעלי חיים קיבלו לידיהם נשק רב עוצמה שיוכלו להפעיל מול ממשלות באירופה כדי לאסור את השחיטה ולדרוש לאמץ את החלטת בית המשפט האירופי. אנחנו מלאים חששות לגבי מה צופן לנו העתיד בתחום המאבקים למען החיים היהודיים באירופה".

זה עלול להתפשט לניסיון לפגוע גם במצוות אחרות?

"אין ספק שההחלטה יכולה להשפיע גם על אחרים ולתת רעיונות למי שרוצים לגזור על היהודים גזרות חמורות יותר, כפי שהיה במאבק נגד ברית המילה בשנים האחרונות. ברגע שנקבע תקדים מסוכן, תמיד יהיו מי שינסו לנצל אותו או כדי לפגוע או בשם ערכים שונים ומשונים, כביכול”.

ההחלטה הזאת נתונה לשינוי באופן כלשהו?

"אפשר לבטל חוק כזה אם יש רוב בפרלמנט האירופי, אבל אני לא חושב שהיום, גם עם פעילות דיפלומטית אינטנסיבית, נשיג רוב כזה. רוב דעת הקהל באירופה היא בעד בעלי החיים ונגד השחיטה הכשרה. הכניסו להם לראש שהשחיטה היהודית מצערת את הבהמות, למרות שהבאנו ראיות ממדענים בעלי שם בינלאומי שהשחיטה היהודית דווקא פחות גורמת צער לבהמות.

"עניין נוסף שמעורר אצלנו כעס הוא המצב שבו עושים איפה ואיפה. מצד אחד אוסרים את השחיטה שעושים בבית מטבחיים מוכר על ידי שוחטים מקצועיים, ומצד שני מתירים ציד שמצער את הבהמות בצורה הנוראה ביותר. אז איפה הצדק כאן?" תוהה הרב גיגי.

"הוצאה של היהדות מחוץ לחוק"

הדיפלומטיה הישראלית, באופן קבוע בשנים האחרונות, משקיעה לא מעט מאמץ במאבק נגד החלטות שפוגעות בחופש הדת של יהודי אירופה. זה נעשה בדרגים שונים, מדרגים בכירים מאוד ועד דרגי שטח במדינות השונות, במטרה להעביר את המסר שפגיעה באורח החיים היהודי נתפסת גם כפגיעה במדינת ישראל.

בצד הגלוי פועל בנושא באופן נמרץ יו"ר הסוכנות היהודית. באיגרת חריפה ודחופה ששלח ל־26 ראשי מדינות באירופה בשבוע שעבר כתב יצחק הרצוג כי "איסור שחיטה כשרה כמוהו כהוצאה של היהדות עצמה מחוץ לחוק". לדבריו, "זוהי הטלת חרפה על מסורות בנות אלפי שנים שההלכה היהודית מושתתת עליהן. אלה עמודי היסוד של מצוות היהדות, ואין מקום להתפשר עליהם".

הוא כתב לכל מנהיג ומנהיגה: "אני מבקש לעורר את תשומת ליבך לתחושה גוברת של אי־נחת ודחייה שמתפשטת בקרב קהילות לא מעטות, היות שהן חשות שהמסורת היהודית וקיום מצוות הדת מאותגרים על ידי חלקים מסוימים בציבור האירופי ומחוקקיו. אני מתייחס לחקיקה האוסרת שחיטה כשרה, וליוזמות לקידום חקיקה שתאסור ברית מילה. מדובר בעמודי היסוד של מצוות היהדות, ואין מקום להתפשר עליהם במסגרת קיומם של חיים על פי המסורת היהודית".

הרצוג מזכיר גם כיצד סבו, לשעבר הרב הראשי לישראל ורבה של אירלנד בשנות ה־20 וה־30 של המאה הקודמת, נאבק ביוזמות דומות באירופה לפני מלחמת העולם השנייה. "בזמן כהונתו הוא הצליח לבלום יוזמה לאיסור שחיטה כשרה. אני יודע מה הייתה משמעות הדברים לו עצמו ולקהילתו, וכיצד הם חשו באותן שנים שקדמו למלחמה באירופה".

"האם קהילות אלו תרגשנה רצויות ומקובלות במדינות שפוגעות ביכולתן לקיים חיים של מצוות, בהתאם למסורות העתיקות שבידן? על כולנו לשאול זאת את עצמנו מתוך תחושה של דחיפות. אני חולק מחשבות אלו איתך על מנת להפציר בך לעשות כל שביכולתך על מנת שהתשובה לשאלה זאת לא תהיה שלילית", כתב הרצוג בפנייתו שנשלחה בין היתר לראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, נשיא צרפת עמנואל מקרון, קנצרלית גרמניה אנגלה מרקל, קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ולראשי ממשלות הולנד, איטליה, ספרד, פורטוגל ורבות נוספות.

גורמים בכירים באיחוד האירופי מסרו לנו בתגובה לטענות שעלו בכתבה כי "הקהילות היהודיות תמיד יתקבלו בברכה באירופה. כמובן שהנציבות האירופית מכבדת את פסקי הדין של בית הדין וכפי שכבר אמרנו, על בית המשפט הבלגי לבצע מעקב אחרי המקרה הספציפי הזה".

לדברי הגורמים, "אנחנו מחויבים לטפח הבנה טובה יותר בקרב קהילות דתיות, לרבות באמצעות דיאלוג פתוח, שקוף וקבוע בין מוסדות האיחוד האירופי ובתי כנסת, עמותות דתיות וארגונים על פי סעיף 17 לפיתוח האיחוד האירופי. שום דבר לא יפר את ההחלטה המבטיחה שלכל אחד באירופה תהיה תמיד הזכות לחופש דת. זו זכות יסוד שתישמר לעד".

"יש לנו הבנה מלאה לגבי החשש של הקהילות היהודיות והמוסלמיות שגורם פסק הדין. אנו נשארים תמיד פתוחים לדון בחששות אלה עם הקהילות היהודיות והמוסלמיות. הנציבות תיפגש עם הקהילה היהודית בתחילת שנת 2021 כדי לדון בחששות אלה ובחופש הדת של המאמינים היהודים", סיכמו הגורמים.