"לא כיף לנו לשבות רעב ולא לאכול, ולא בא לנו להקים פתאום איזה קמפינג בירושלים”, אומר אורי ברטפלד, אחד משובתי הרעב במאהל המחאה של ההתיישבות הצעירה מול משרד ראש הממשלה. "אנחנו כאן כדי לתקן עוול של יותר מעשרים שנה, יישובים שעלו על הקרקע בשם ממשלות ישראל ונשלחו על ידי המדינה, בתמיכתה ובתמיכת המועצות האזורית. המדינה ידעה לשלוח אותם למשימה ההתיישבותית־ביטחונית הזאת, אבל שכחה שצריך לטפל בהם ולהסדיר אותם, לעשות להם תהליכי נורמליזציה שנעשים בשגרה בתוך הקו הירוק”.
"הכול מוכן, חסר רק רצון"
קמפיין ההתיישבות הצעירה נפתח בקול רעש גדול לפני כחודשיים. תושבי עשרות היישובים הפרושים ביהודה ושומרון, חלקם צעירים וחלקם כבר קרובים לסוף העשור השלישי לחייהם, שטרם קיבלו הכרה רשמית כיישוב עצמאי או כחלק מיישוב קיים, הציגו דרישה חד־משמעית לממשלה שתעשה את הצעדים הנדרשים כדי להסדיר את מעמדם ולאפשר להם חיים נורמליים ככל אזרח ישראלי. משלא נענו דרישותיהם, החליטו השבוע להחריף את המחאה ופתחו בשביתת רעב מול משרד ראש הממשלה. נכון לעכשיו השובתים הם ארבעה: אליהו עטיה ממבואות יריחו, אורי ברטפלד מעשהאל, אוריה לוברבום משדה בועז ואיתי זר מחוות גלעד. בהמשך צפויים להצטרף אליהם מוחים נוספים.
כמה גורמים הביאו את המוחים להבנה שהשבועיים הקרובים הם קריטיים וצריך לסחוט את דוושת הגז. הגורם הראשון, לאו דווקא בחשיבותו, הוא המערכת הפוליטית. מצד אחד, התפזרות הכנסת ומערכת הבחירות שנפתחה העמיקו את הקרע בתוך הממשלה והעצימו את השיקולים הפוליטיים ואת חוסר הענייניות, דבר שמקשה על המאמץ. "יש לנו עסק עם ממשלה פריטטית, שבה כל דבר צריך לבוא בהסכמה של שני ראשי הממשלה", אומר אורי ברטפלד, אחד השובתים. "יש הצעה של השרים הנגבי וביטון להחלטה על הסדרה של כל ההתיישבות הצעירה. בעיקרון יש הסכמה של שני הצדדים, אבל אנחנו יודעים שעכשיו, כשחוסר האמון והיריבות בתוך הממשלה בשיאם, הדברים קצת נסוגו לאחור”.
אבל מאידך, המערבולת המטורפת שהמערכת הפוליטית נכנסה אליה הולידה גם הזדמנות. בשבוע שעבר ביקש נתניהו במפתיע להעביר בממשלה החלטה שתסדיר שלושה יישובים בדואיים, כחלק מניסיונות ההתקרבות שלו למפלגת תע"ל הערבית. זה היה צעד אחד יותר מדי, שנתקל בהתנגדות גם בקרב שרי הליכוד. "לפני שבוע וחצי אנחנו מגלים בצהריים שבעוד שעה תתקיים במפתיע ישיבת ממשלה, ואחד הנושאים הוא הסדרת יישובים בדואיים בנגב”, משחזר דילמוני. "היינו בהלם, אני מסתכל על נתניהו ושואל: אתה נורמלי? אתה יודע שחודשים ארוכים יש לחץ להסדרת ההתיישבות וכל החומר הטכני מוכן, איך אתה לא מביא את ההתיישבות הצעירה?”.
רגע אחרי ההלם וההתנגדות מבית, נולדה גם ההזדמנות שמנסים כעת למנף בהתיישבות הצעירה. הרעיון הוא לנסות ולגייס כמה שיותר חברי ממשלה שיתלו את הצבעתם בעד הסדרת היישובים הבדואיים בהסדרה של ההתיישבות היהודית ביו"ש, ובכך לאלץ את נתניהו להעביר את ההחלטה כדי להשיג את מבוקשו. נכון לעכשיו, כל אחד מהצדדים – קרי הליכוד וכחול־לבן – טוען כי הוא תומך בהחלטה על הסדרת ההתיישבות, ורק הצד השני הוא שמונע אותה. השר מיכאל ביטון, השר לעניינים אזרחיים במשרד הביטחון, אמר השבוע בריאיון לרשת ב’ כי ״אם ממשלה החליטה על משהו, ואם יש אדמות מדינה וזה חוקי ובברכת היועץ המשפטי לממשלה - יוכשר מה שיוכשר. התפקיד של ראש הממשלה ושל הנגבי זה לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולהביא את ההסכמות הללו, והם יודעים לעשות את זה כשהם רוצים. אבל עשר שנים הם מכרו אגדות לימין וממשיכים למכור אגדות לצערי, ולא עושים את מה שנכון גם ביהודה ושומרון". הליכוד מצידו טוען בעקביות שכחול־לבן הם שמטרפדים בכל פעם את ההצעה.
דילמוני מסביר כי מדובר בהצעה מפורטת ותפורה היטב שבאה אחרי מאמצים של שנים, כך שלא תיתכן סיבה טכנית או משפטית לעיכוב מלבד חוסר הרצון של מקבלי ההחלטות. "בתוך החלטת הממשלה שהכינו הנגבי וביטון יש את כל המרכיבים הדרושים: הקצאת כוח אדם מיוחד למינהל האזרחי שיקדם את ההסדרה, או לחילופין הקמת גוף חיצוני שיתפעל את התהליך; מענה טכני לכל סוגי הבעיות שקיימים ביישובים המועמדים להסדרה והעמדה של כוח אדם בתחום המשפטי או התכנוני. פרט לכך, וזה אולי החלק החשוב יותר, ההחלטה נותנת דירקטיבה מדינית ברורה בנוגע למקומות האלה, מה שיסלק את כל ההתנגדויות של היועצים המשפטיים והביורוקרטיה שאנחנו נתקלים בה היום. אבל למרות שיש פה חליפה תפורה מתחילה ועד סוף, ולמרות שזו הצעה שבאה משני הצדדים של הממשלה, משום מה היא לא מגיעה לשולחן הממשלה כבר שבועות”.
מהשיחות שאתם מנהלים עם שרים בממשלה, משני הצדדים, אתה מתרשם שיש רוב להצעה הזאת?
"בהחלט. אם זה יעלה יש לזה רוב. השאלה היא למה זה לא עולה, ופה לא ברור לנו. כחול־לבן אומרים שהם מסכימים והם בעניין. כל שרי הליכוד אומרים שהם בעניין. הם באים למאהל שלנו לתמוך, אבל אומרים שכחול־לבן תוקעים. בסוף זה לא עולה, ולא מן הנמנע שלא כולם מספרים לנו את כל האמת. בסופו של יום זה דבר שנמצא על שולחן ראש הממשלה, ונראה שזה לא נושא בוער אצלו. הרי כולנו יודעים, ונוכחנו בזה לא מזמן, שכשנתניהו רוצה משהו הוא יודע להביא אותו. הוא הופך את העולם בשביל מה שחשוב לו”.
ברטפלד מצידו מפנה את האצבע המאשימה לנתניהו, אבל לא חוסך גם מגנץ את חיצי הביקורת. "גם גנץ צריך להסתכל על הצד ההומניטרי, לחוש את הכאב של התושבים האלה”, הוא אומר. "לצערנו, למרות הבקשות החוזרות ונשנות שלנו להיפגש איתו, הוא לא ניאות לבקשה. אנחנו צריכים שהוא יביע את הסכמתו הפומבית לתת לנו את הצרכים הבסיסיים. אני לא מצפה ממנו להיות סופר ימני ולהחיל ריבונות, אלא רק לעשות תהליך הסדרה ליישובים שכבר קיימים וצריכים את זה. זה תהליך מוגדר עם שיניים, לוחות זמנים ותקציבים ברורים”.
"מי שבימין – צריך לעשות ימין"
למשוואה הפוליטית מתווספים כעת הקמפיינים שמנהלות המפלגות השונות לקראת הבחירות, וההשפעה שעשויה להיות למחאה אפקטיבית מימין על נתניהו ועל התדמית שהוא מבקש להציג. כזכור, ימים ספורים לפני מערכת הבחירות השנייה של 2019, הזדרז נתניהו להסדיר את היישוב מבואות יריחו בהליך בזק שלא נראה כמותו עד אז, כדי להציג הישג ימני לקהל בוחריו. במחאת ההתיישבות זוכרים את ההיסטוריה הקרובה, ולא חוששים ללחוץ על הנקודות הנכונות.
"אם לא ישתנה כלום גם אחרי שביתת הרעב", אומר דילמוני, "יש בקנה כבר הצעות שונות להחרפת המאבק, כמו למשל הפגנה גדולה מול בית ראש הממשלה בהשתתפות פוליטיקאים, שיאמרו בקול ברור ‘מי שבימין - מסדיר’. זה דבר שנמנענו מלעשות זמן רב בגלל הפגנות השמאל שמתנהלות שם באופן קבוע, אבל אם לא תהיה ברירה נלך גם לשם. אנחנו לא מפלגתיים, אבל אנחנו כן אומרים בצורה חדה שמי שאומר שהוא מנהיג בימין, צריך לעשות מעשים של ימין. אני שומע ליכודניקים מרכזיים שאומרים: ‘אם לא תהיה הסדרה, אני לא אוכל לשכנע את אח שלי להצביע לליכוד’”.
הגורם שמקצר דרמטית את לוח הזמנים, ומאלץ את מובילי המחאה להביא להחלטת ממשלה כבר בימים הקרובים, הוא חילופי הממשל בארצות הברית שמתוכננים ל־20 בינואר, שבוע וחצי מהיום. ההבנה ביהודה ושומרון היא שממשל ביידן יאפשר חופש תמרון צר למדי, ויפחית את הסיכוי למהלך הסדרה של נתניהו עד קרוב לאפס. "אני בתפיסת העולם שלי חושב שלא צריך כל הזמן להסתכל על ארצות הברית”, אומר דילמוני. "אבל גם בעיני נתניהו - עוד רגע מתחלף ממשל, תנצל את המומנטום לעשות את המהלך. קיבלנו איתותים מגורמים בכירים במשל האמריקני שלא תהיה בעיה עם מהלך כזה. זה מראה לנו שיש כאן הזדמנות שאסור להחמיץ. גם אם המחיר יהיה שנסתבך עם הממשל הבא, זה לא מאוד משנה כי ממילא יהיו לנו איתו בעיות”.
ברטפלד מסכם את מה שבשבילו הוא מלחמה על הבית פשוטו כמשמעו: “ב־20 לחודש ביידן נכנס לבית הלבן ואיתו בכוורת רבים מהצוות של אובמה. זה עלול להיות תירוץ לביבי בממשלתו הבאה, אם תקום. יש לנו שבוע וחצי, ואנחנו מסוגלים להעביר החלטת ממשלה כדי לתת ביטחון וחיים נורמליים ליישובים האלה. זה חלון ההזדמנויות הקצר שנותר לנו”.