נפתלי בנט, כך תימנע מתיוג של מפלגת נישה

יו"ר ימינה צריך לתת למפלגות הציונות הדתית להחליט בינן לבין עצמן לאן הן שואפות ובינתיים לקדם את מפלגתו שנתמכת על ידי רבים במגזר.

ניצן קידר - ערוץ 7 , כ"ג בטבת תשפ"א

נפתלי בנט, כך תימנע מתיוג של מפלגת נישה-ערוץ 7
נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ'
Yonatan Sindel/Flash90

נפתלי בנט מנסה בתקופה האחרונה, ובפרט מאז שהוכרז על הבחירות, להציב את עצמו בעמדה כלל־ישראלית ולא מגזרית. למרות התמיכה בו בקרב חלקים לא מבוטלים בציבור הדתי־לאומי, החשיבה היא שכדי להגדיל את טווח התומכים של המפלגה צריך לאפשר להם להתחבר יותר למסרים. זה לא שהציונות הדתית תפסיק להיות חלק מרכזי מבחינתו של בנט, הוא ימשיך לתחזק את הקשר איתה ללא ספק, אבל לדעתו ולדעת חלק מיועציו זיהוי מובהק כזה עלול רק לפגוע בו ובמספר המנדטים של ימינה בבחירות הקרובות.

דווקא בגלל זה, ההתנהלות של ימינה בימים האחרונים מעוררת תהיות באופן מיוחד. זה החל כבר בשבוע שעבר, בפינג פונג תקשורתי בין בצלאל סמוטריץ' ובנט, ונמשך השבוע בשיח שניהל בנט עם הרב רפי פרץ בנוגע לריצה משותפת עם הבית היהודי, אולי באיתות לסמוטריץ' שאם לא יתפשר יש לו אלטרנטיבה.

באופן רשמי, כשהתקיימו המגעים הראשונים בין ימינה והבית היהודי היה השר הרב רפי פרץ מתמודד על ראשות המפלגה שבה כבר החזיק. אלא שבמהלך השבוע עשה הרב פרץ מהלך (נכון מאוד מבחינתו האישית וראוי להערכה גדולה) והודיע שלא יעמיד את עצמו לבחירה. וכך התגובה הרשמית שקיבלנו בתחילת השבוע הפכה משמעותית יותר לקראת סופו. "יו"ר ימינה והמועמד לראשות הממשלה נפתלי בנט שוחח עם מנכ"ל הבית היהודי ניר אורבך. השניים שוחחו על ריצה משותפת של ימינה עם הבית היהודי במטרה לאחד תחילה את הציונות הדתית ולהתמקד בהגדלת כוחה של ימינה בקרב כלל הציבור הישראלי".

אורבך, אם אתם עדיין עוקבים, מתכוון להתמודד לראשות מפלגת הבית היהודי והכריז על כך באופן רשמי. למרות הסכם המיזוג עם האיחוד הלאומי, אין לו בשלב זו שום כוונה ללכת כגוש של שתי המפלגות, כפי שרבים בציבור ייחלו בעבר, אלא כל אחת תנהל את מגעיה מול בנט, שיוכל גם להשתמש בשתיהן כדי לאיים זו על זו. לכאורה, זה מצב נהדר בשביל פוליטיקאי, אלא שבסביבתו של בנט מבינים היטב שיותר מדי כותרות ועיסוק בטיפול באיחוד הציונות הדתית מתייגים את מפלגתו בדיוק בתיוג שממנו היא מנסה לברוח.

ההתעקשות של מפלגות הציונות הדתית להיכנס לסחרור הקבוע פגע בה בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. ימינה, עם כולם, סיימה עם הרבה פחות ממה שקיוותה להשיג ואפילו בזה נגסה הבית היהודי כשבחרה להיכנס לממשלה ולהשאיר את היתר באופוזיציה.

בנט לא צריך לעסוק באיחוד הציונות הדתית, אם הוא מכוון למפלגה כלל־ישראלית. כמי שבסיבוב הראשון בבחירות 2019 התחיל עם מספר מנדטים דו־ספרתי וסיים מתחת לאחוז החסימה עדיף לו להתעסק בהבטחת המנדטים שמנבאים לו הסקרים, שחלקם כמובן מגיעים מתוך הציונות הדתית. סקרים פנימיים וחיצוניים מעידים על כך שחלק מהמנדטים פריכים מאוד ולא מחויבים מספיק לימינה.

הפוליטיקאים של הציונות הדתית צריכים קודם כול לקבל החלטה. להתאחד. לשבת עד שייצא עשן לבן. לא לרוץ בנפרד. אחר כך הם צריכים להתחבר לימינה, כי החיבור מתבקש וגם נכון מבחינה פוליטית. בנט יכול לעסוק בחיבור הזה אבל במינון נמוך מאוד. כפי שאמר השבוע בערוץ 7 פרופ' אשר כהן, שמכיר היטב את הנפשות הפועלות: "אם בנט יישאר בנישה הזאת הרבה זמן, יהיה קשה לשכנע את הציבור שהוא לא כזה. גדעון סער הרי מחכה לתייג את ימינה כמפלגת נישה".

האיחוד מתחיל מבפנים

בינתיים חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' לא ממתין רק לבנט אלא מגבש גם תוכנית ב'. הוא לא רוצה להיות מופתע. אין ספק שעדיף לכל הצדדים לרוץ יחד, אבל במפגש שהתקיים ביניהם השבוע התגלעו מחלוקות גם ברמת התוכן והכיוון וגם ברמת המיקומים ברשימה. כרגע הפערים הללו משמעותיים ביותר. הידיעות שמתפרסמות השכם והערב באשר לשותפות אפשרית (שנראית מאוד לא אפשרית נכון לזמן כתיבת שירות אלה) בין כחול־לבן וימינה לא מוסיפות לניסיון לגשר על הפערים המדוברים.

סמוטריץ' יוצא בעלוני השבת הנוכחית בקמפיין שממתג את מפלגתו מחדש תחת השם "מפלגת הציונות הדתית". המסר ברור ואי אפשר להחמיץ אותו. מיצוב של האיחוד הלאומי כמפלגה המייצגת של הציבור, יחד עם הבטחה שאחרי הבחירות יהיה לה גם מפקד ופריימריז. אמירה כזאת גם רומזת שאם בסקרים מפלגת הבית היהודי הפכה ללא רלוונטית, הנה קמה לה יורשת ואם יש מי שרוצה להיות חלק, יבוא ויחסה תחת כנפי "מפלגת הציונות הדתית".

לצד זאת הוא אומר מעל כל במה אפשרית שהרצון שלו הוא לרוץ יחד עם נפתלי בנט. לגבי החיבור עם הבית היהודי אומרים בסביבת סמוטריץ' שבין המפלגות יש הסכם מיזוג חתום שאושר על ידי מרכז האיחוד הלאומי וממתין לאישור דומה של הצד השני. מרכז הבית היהודי התכנס השבוע, ודי כצפוי לא ממש התעסק בנושא הזה. ההתפתחויות בבית היהודי שהחליטה על בחירות במרכז המפלגה הובילו כאמור גם את המנכ"ל ניר אורבך להודיע שהוא מתמודד לראשותה, מה שעורר כמובן שלל תאוריות קונספירציה בשל קשריו הטובים עם בנט.

להערכתו זה ייגמר בסופו של דבר, למרות הכול, בריצה משותפת. "אחרי שייבחר יו"ר, נקיים משא ומתן מהיר לריצה משותפת כי אני מאמין שכולנו רוצים בכך", הוא אומר. "לפני שהולכים קדימה עם מפלגות אחרות, אנחנו צריכים למצות את התהליך הפנימי שלנו".

נכון לשעת כתיבת שורות אלה אורבך הוא היחיד שהכריז על מועמדותו. שמות נוספים שייתכן מאוד שיצטרפו הם של הח"כים לשעבר מוטי יוגב והרב אלי בן־דהן, וגם שמותיהם של שניים או שלושה חברי מרכז בולטים הוזכרו בהקשר זה באחרונה. המטרה המוצהרת היא לנסות להחיות את המפלגה ולהרחיק אותה מחיסול סופי. גם לאורבך וגם לאחרים ברור שריצה לבד אינה בגדר ההיגיון והחיבור מובן מאליו.

בינתיים זה נראה כאילו אנחנו בדרך לאותו סחרור מסוכן שהיה נחלתנו במערכות הבחירות האחרונות. סגירה ברגע האחרון, תחושת מיאוס ציבורית והתנהלות שבסופו של דבר מותירה את הציונות הדתית עם הרבה פחות. בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית זו עלולה להיות החמצה עצומה.

עצה ידידותית לכל הצדדים: תגדירו שבוע מהיום, תיכנסו למשא ומתן מואץ, בררו את כל הסוגיות, קבעו את כל המיקומים וסגרו עניין. אחרת, במקום שכולם ינצחו, שלוש המפלגות יפסידו.

האומץ לפרסם מצע

בינתיים, מול מפלגת ימינה, ממשיכה מפלגת תקווה חדשה לתפוס תאוצה. היו"ר גדעון סער הציג השבוע תוכנית סדורה לתיקון מערכת המשפט ונראה כי המפלגה החדשה יודעת בדיוק לאן היא מכוונת והגיעה מוכנה מאוד למרוץ, שבפועל עוד לא ממש התחיל.

השר לשעבר זאב אלקין מספר לנו כי למרות שנדמה שהעניינים המשפטיים היו על סדר היום של המפלגות בשנים האחרונות, הרי שרובן לא הבטיחו בבחירות הבטחות מפורשות. "הליכוד לא הרים את הדגל הזה אף פעם, אלא במערכות האחרונות, וזה היה נראה כאילו זה מכוון באופן מאוד מסוים לעימות בין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לראש הממשלה נתניהו. במשא ומתן הקואליציוני ב־2015 דובר על פסקת ההתגברות אבל כחלון התנגד לזה. בנט ושקד הבטיחו את זה פעם אחת".

התוכנית כוללת דרישה לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והעברת סמכויות התביעה לפרקליט המדינה. אלקין מסביר כי "המצב שבו אותו אדם גם מייעץ לראש הממשלה ולשרים בענייני מדיניות וגם מורה על חקירתם והעמדתם לדין הוא לא הגיוני ונגוע בניגוד עניינים מובנה". בנוסף לכך מדובר על מתן תוקף וכוח לנציבות תלונות הציבור על הפרקליטות. עוד מציע סער כי מינוי שופטים לבית המשפט העליון ייעשה רק לאחר שימוע פומבי בוועדה למינוי שופטים. אלקין מזכיר לנו שהצעת חוק דומה שלו ושל יריב לוין זכתה דווקא להתנגדות של סער, אבל אז היה מדובר בשימוע באחת מוועדות הכנסת והיום מדובר בתיקון שהוא גם מאוד הגיוני: הוועדה הבוחרת תהיה הגוף שיערוך את השימוע.

אלקין גורס שמדובר בצעד אמיץ. "לכאורה לא טוב לנו להציג תוכנית כזאת, כי חלק מהמצביעים שלנו היו בעבר בכחול־לבן. פלטפורמה כזאת של שינויים במערכת המשפט זה סיכון מול קולות אפשריים שאתה עלול לאבד. היה לנו הרי הרבה יותר בטוח לא לגעת בכלל בנושא הזה. אנחנו אומרים את האמת שלנו ובינתיים רואים שהציבור תומך בנו".

נכון לעכשיו, בצד הימני של המפה הפוליטית מנסה סער להפוך למרענן הרשמי. הסקרים מראים שהוא מחזיק במעמד שביקש לעצמו, אגב לא מעט בזכות אלקין שטביעות אצבעותיו ניכרות מהרגע שהצטרף.

השאלה הגדולה היא מה יהיה הכוח המשותף של תקווה חדשה וימינה בבחירות הבאות. ביחד הן יכולות לשנות את פני הממשלה הבאה ואולי את הפוליטיקה הישראלית לשנים הבאות. איש לא מדבר כעת על חיבור, אבל אני מניח שבשתי המפלגות מהרהרים ברעיון הזה, שאם ייצא לפועל יקרה כנראה רק לאחר הבחירות.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com