פסק דין: שוכר שנתן צ'ק לא נאמן לטעון ששילם במזומן

דייני בית הדין לממונות "ארץ חמדה-גזית" קיבלו במלואה תביעת משכיר לתשלום דמי שכירות שלא שולמו, ודחו את כל טענות הקיזוז של השוכר

בית הדין לממונות, ארץ חמדה
בית הדין לממונות, ארץ חמדהצילום: ארץ חמדה

פסק דין שניתן לאחרונה על ידי דייני בית הדין לממונות "ארץ חמדה-גזית" בפתח תקווה, כולל שורה של קביעות עקרוניות בנוגע ליחסים בין משכיר לשוכר על פי דין תורה ומנהג המדינה בימינו.

את התביעה הגישו בעליה של דירה שהשכירו אותה לזוג שגר בה במשך שנה. השוכרים הפקידו בידי המשכירים 12 צ'קים לתשלום שכר הדירה למשך שנה. בפועל בחלק מהמקרים שילמו השוכרים את שכר הדירה במזומן כשהם מקבלים את הצ'ק לאותו החודש חזרה לידיהם.

6 מהצ'קים, אותם ניסו המשכירים להפקיד בבנק, חזרו, שניים עקב אי כיסוי מספיק וארבעה עקב ביטול, ולטענת המשכירים השוכרים חייבים להם שכר דירה עבור ששת החודשים הללו.

השוכרים טענו כי חודש אחד מהשישה שולם במזומן, ובנוגע ליתר הסכום הם טוענים טענות קיזוז שונות. בין היתר טענו כי ביצעו בבית עבודות שונות שביצוען מוטל על המשכירים, וכן שילמו תשלומי ארנונה, מים וחשמל גם על דירות נוספות באותו מתחם.

תחילה דחו הדיינים את כל טענות הקיזוז. ראשית קבעו כי השוכרים כלל לא הביאו ראיות לביצוע העבודות. בנוסף, שוכר לא רשאי לטעון שביצע עבודות המוטלות על המשכיר, אם לא עדכן בכך קודם את המשכיר ונתן לו את ההזדמנות לבצע עבודות אלו בעצמו. הדיינים קבעו עוד כי אפילו "שבועת היסת" לא ניתן לחייב במקרה כזה, וממילא אין מקום לפשרה, מאחר שטענות הקיזוז עלו רק לאחר שהמשכירים תבעו את שכר הדירה שהגיע להם.

טענת קיזוז נוספת שעלתה היתה שהשוכרים שילמו עבור דיירים נוספים במתחם תשלומי ארנונה, מים וחשמל. הדיינים קבעו כי עצם התשלום של סכומים אלו עבור דיירים נוספים אכן הוכח, אולם לא הוכח שהדבר נעשה לבקשת המשכירים. לנוכח זאת, ומאחר שהן על פי חוק והן על פי הנוהג תשלומי מים, חשמל וארנונה מוטלים על השוכרים ולא על המשכירים, יכולים השוכרים לתבוע סכומים אלו מאותם דיירים אחרים, אך לא לקזז את התשלומים מדמי השכירות.

בהמשך דחו הדיינים גם את טענת השוכרים על תשלום במזומן על אחד מחודשי השכירות וקבעו כי בדומה למלווה המחזיק בשטר, כך גם המחזיק בצ'ק נהנה מעדיפות ראייתית. לאור זאת, מי שטוען שחוב שניתן עליו צ'ק להבטחת פירעונו אכן נפרע למרות זאת, הוא זה שצריך להביא ראייה טובה לפירעון. בכך הסתמכו הדיינים על דברי ר' חיים מבריסק בנושא שטרות הלוואה.

לנוכל זאת קיבלו הדיינים את התביעה במלואה, והורו לנתבעים לשלם לתובעים 20,400 ש"ח, וכן מחצית מאגרת בית הדין.

פסק הדין ניתן על ידי הדיינים הרב אופיר שירה, הרב יוסף סוראני והרב עקיבא כהנא