למי שייכים הערכים של השמירה על הסביבה? עצם השאלה צריכה לעורר חוסר נוחות.
אני חבר בתנועת בר קיימא, התנועה לקיימות עברית, קבוצה מעורבת של דתיים וחילונים, ויש לנו תשובה בנושא. האחריות על הקשר בין האדם לסביבה, בין האדם לבריאה, היא לא פחות מהמשימה החלוצית של דורנו.
השבוע אנחנו משיקים פרויקט אותו אני מרכז ובו עשר מכינות ומדרשות דתיות. בפרויקט אחר אנו כבר מלווים שלושים מכינות מעורבות וחילוניות ושואפים להגיע לכלל המסגרות הקדם צבאיות.
איך יכול להיות שנוצרה תחושה שערך פשוט כל כך, שורשי כל כך, מתויג לשבט מסוים? אני חושב שבנושאים רבים יש מחלוקת מהותית בין ערכים גלובליים שנוטים להכליל באופן בעייתי ולייחס רק לשבט אחד, לבין תפיסות שמרניות שנוטים להכליל באופן בעייתי ולייחס רק לשבט אחר.
לדעתי לא כך הדבר בשמירה על הסביבה. בשני העולמות יש שורשים עמוקים לערכים האלו. מחד, התפיסה הגלובלית שכמהה למשימה בין-לאומית החוצה את גבולות המדינה, הקשב (החלקי) למדענים המתריעים והזועקים על ההתחממות הגלובלית ועוד אין ספור סיבות. מאידך, ארון הספרים היהודי עשיר בקריאות לשמור על הבריאה כמו: ספר חורב של הרש"ר הירש, האיסור "בל תשחית" בספר דברים וההנחיה הפשוטה ל"עבדה ולשומרה" כבר בפרק השני לתנ"ך.
אני חושב שהקונפליקט בין האדם לאדמה הוא לא רק צו השעה, אלא גם עשוי להיות הזדמנות לגשר בין השבטים בתקופה זו של מחלוקת, מתוך משימה משותפת לעשיית טוב ותיקון עולם.
העברתי עשרות הרצאות במכינות חילוניות ודתיות. ההבדל ששמתי לב אליו אינו בין המגזרים אלא בין הדורות. חניכי המכינות בכל המגזרים מבינים את עומק הבעיה ולאחר שיחה לא ארוכה לא חווים סתירה עם המקורות אלא עוד ביטויי שלהם. דבר זה אינו מפתיע שהרי כל המצוות הקשורות בארץ הן רק עוד ביטוי של חשיבות האדמה בעיני היהדות.
בשנה הבאה תחול שנת השמיטה, אילו עוד מצוות מביעה באופן כל כך חותך ומובהק את החשיבות שיש לצרכי האדמה בעיני ה'? מדי שבע שנים על אדם לשבות מלעבוד את האדמה. מדי שבע שמיטות כל שבט וכל משפחה חוזרים לנחלתם המקורית.
העונש הנגזר על דור שלא מקיים את התורה, מנצל את הגר את היתום ואת האלמנה, הוא גלות, קריעה מהאדמה. כך גם במדבר, העונש על חטא המרגלים היה המשך הנדודים במדבר מחוץ לארץ המובטחת. העונש לבני קורח ועדתו היה בליעתם במעמקי האדמה. על האדם להיות ראוי ליישב את הארץ. שוב ושוב חוזרת התורה ומדגישה כי האדמה אינה רכושו של האדם, אינה נתונה לרצונו באופן מוחלט. מעפר באת ולעפר תשוב. יש המון אמת יהודית בביטוי "אמא אדמה".
חניך אחד שאל אותי אם יש הכרח להיות צמחוני כדי להתעסק בקיימות ושמירה על האדמה? מהרבה סיבות יש קשר בין קיימות להפחתת צריכת בשר, אך אין הכרח. אין חובה להימנע מבשר כדי לקחת חלק במשימה הזו. כאשר הייתי בשנת שירות, בגיל 18, למדתי אחת לשבוע במכינת מעוז בעיר לוד. שם סיפר לי הרב אלעד, איש אשכולות ור"מ במכינה דאז על חזון הצמחונות והשלום של הרב קוק זצ"ל.
הצמחונות לפי החזון היא מדרגה רוחנית עשירית, על-כן ישנם כל כך הרבה דברים חשובים יותר להתעסק בהם לפניה. אני משער שאילו הרב קוק זצ"ל היה חי כיום הוא היה מודע לבעיות האקלים, וממקם הפחתת בשר במקום דחוף הרבה יותר.
רוב הסוגיות הסביבתיות אינן מכילות מתח רב כל-כך כמו צמחונות. יש דברים רבים שבנקל נסכים עליהם כמו מחזור, מעבר לאנרגית שמש, הפחתת זיהום האוויר ושמירה על האדמה שזאת שנת שמיטה עושה בצורה שהעולם צריך ללמוד ממנה. הלוואי שבשנת השמיטה המתקיימת עוד כחצי שנה נצליח גם לשמוט את החומות בינינו. אני מקווה שביחד נצליח לשמר את היחסים בין האדם לאדמה כך שסביבת ישראל תהיה ראויה לעתיד ילדינו.
"תן דעתך שלא תחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה ז יג)