האם שנת 2021 תביא את הבשורה למשפחות בישראל?

למרות הצלחות בהתמודדות עם אתגרי הקורונה, את 2020 אפשר לסכם גם כשנת פספוס מבחינת זכויותיהם של הורים בישראל.

מירב דבורקין כהנוב , כ"ו בטבת תשפ"א

משפחה בקורונה. אילוסטרציה
משפחה בקורונה. אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

משבר הקורונה אומנם טלטל את רוב המערכות החברתיות ואילץ את משרדי הממשלה השונים להתייעל, אך נדמה שמערכת המשפט קפאה על שמריה. הדוגמא הבולטת ביותר לכך היא חזקת הגיל הרך, שריד ארכאי מתקופת המנדט, אשר ממשיכה לשמור על כוחה גם בימינו אנו.

חזקת הגיל הרך קובעת למעשה שבמידה הורים מתגרשים ולא הגיעו להסכמה בנוגע לגידולם של קטנים עד גיל 6, אלו ישהו אצל האם, אלא אם יש סיבות מיוחדות המונעות זאת. אפשר להבין את תקנה זו ברוח התקופה שבמהלכה נוצרה והנסיבות החברתיות שררו אז, לפיהן האם היא המגדלת הראשית. כפועל יוצא שלך הנורמות החברתיות ותפקידי המגדר, היתה קיימת הנחה מוטעית שטובת הילד היא בהכרח אצל אמו.
אם כן, ניתן לראות שחזקת הגיל הרך מקפלת בתוכה עולם ערכים שלם שמייחס לאופן בו צריכים לגדל ילדים, המשפחה צריכה להתנהל וכו'.

שינוי פרדיגמה

כיום מקובל לראות את שני ההורים כדמויות חיוניים להתפתחות התקינה של ילדיהם. המחקר ההתפתחותי שהתחיל לקחת בחשבון גם אבות, הדגיש את החשיבות של קשר רציף ומיטב של הילד עם אביו. חזקת הגיל הרך התערערה גם נוכח סתירות שהתגלעו בינה לבין חוקי יסוד הנוגעים לשוויון. לדוגמא, אמנת האו"ם לזכויות הילד 1989 גורסת שלכל ילד זכות לקשר משמעותי עם שני הוריו. החזקה שמניחה העדפה של האם מפרה למעשה את עיקרון זה.

ואכן מדינות העולם התנערו בהדרגה מחזקת הגיל הרך וביטלו אותה בזו אחר זו. תהליך זה החל בארה"ב כבר במהלך שנות ה-70, כך שבמדינה האחרונה בארה"ב שבה הייתה נהוגה חזקת הגיל הרך, מערב וירג'יניה, החזקה בוטלה בשנת 1979. ממש לאחרונה (2019) בית המשפט העליון של מקסיקו ביטל אף הוא את החזקה. אותן מדינות שבהן החזקה היתה נהוגה, כבר הפנימו את הבעייתיות של התקנה בכך שמפרה את עקרון השוויון. מדינות אלו העדיפו את השימוש במונח של הורות משותפת כברירת מחדל או טובת הילד.

ישראל נמצאת הרחק מאחור

למרות השינויים במדינות רבות, נשארה חזקת הגיל הרך עמידה בארץ. כל העלה מחדש של חזקת הגיל הרך, מלווה באמוציות ולא סתם. עצם הדיון על המוסריות ותועלת של פרקטיקה זו, נתפס כהפרה של הסטטוס קוו המגדרי שהתגבש עם השנים בארץ.

ב-2005 ועדת שניט מונתה ע"י שר המשפטים דאז יעקב נאמן לבדוק את עניין יחסים המשפטיים והמעשיים שבין הורה לילדיו. הועדה המליצה באופן ברור על ביטול החזקה והחלפתה במונח של הורות משותפת. אומנם המלצות הועדה לא התרגמו לכדי פעולה של המחוקק, אך קיבלה ביטוי בפסיקות בשנים האחרונות. בין היתר, שופטים יותר נוטים להעניק משמורת משותפת להורים שאינם חיים בנפרד. על כן, חזקת הגיל הרך היא מגוחכת, שכן היא אינה תואמת למצב בפועל - לא בעולם וגם לא בארץ.

גם המתנגדים לביטול החזקה מבינים שהיא לא תאריך ימים, אך נלחמים לעכב את התהליך ככול האפשר. בעקבות פניה של עמותת אבות למען צדק, נערך דיון בוועדת האו"ם לזכויות כלכליות, סוציאליות ותרבותיות בנושא באוקטובר 2019, שבמסגרתו נקבע פעם נוספת כי על מדינת ישראל לבטל את חזקת הגיל הרך.

מדוע חזקת הגיל הרך אינה מתבטלת בישראל ?

אחד הטיעונים המרכזיים של אותם מתנגדים היא שביטול החזקה יוביל לכאוס משפטי שהמדינה לא ערוכה להתמודד איתו. מהו אותו כאוס איש אינו מסביר.

האם ילד שגדל אצל אביו פחות מאורגן מילד שגל אצל אימו? והאם צריך בכלל התארגנות מוסדית ציבורית לעניין?

הסיבה היותר מדויקת להתעקשות לאי שינוי המצב הנה כי "חזקת הגיל הרך" מהווה נקודת עצמה במו"מ שמנהלים זוגות בתהליך גירושין, נקודת עצמה לנשים בלבד שהן אינן מוכנות לותר עליה. חוסר הנכונות לחשיבה אחרת (של שיתוף למשל) מראה באופן חד משמעי כי טובת הילד אינה באמת לנגד עיניהן ולכן אינה נלקחת בחשבון. וראו איזו אירוניה - מחד הפמיניסטיות מלינות מרה על פגיעה ויתור והקרבה של נשים בגיל הפריון על יכולתן לפתח קריירה ולמרות זאת הן נאחזות בקרנות המזבח " בחזקת הגיל הרך" .

ומה התוצאה? ומה עליכם הגברים?

התוצאה היא שגבר פשוט נאלץ לשלם במיטב כספו על מנת שיוכל לראות את ילדיו. וזהו כמובן אבסורד שאין שני לו.

אילו תקנה זו היתה מתבטלת, סביר להניח כי העוקץ במו"מים המכוערים הרווחים בהליכי גירושין בבתי המשפט היה נעלם ולזוגות רבים יותר היתה יכולה להיות מוטיבציה להגיע להסכם ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט. מצב אוטופי זה היה מביא יותר אושר הן לבני הזוג ולילדים והן למשפחות המורחבות שהיו פותחות חיים חדשים נינוחים יותר עם פחות ריבים ויותר ממון לכל אחד מהצדדים.

בשלהי כהונתה של הכנסת האחרונה, ח"כ כהנא העלה הצעת חוק הקוראת לביטול חזקת הגיל הרך. על אף שניסיון זה לא צלח, ניתן לראות לשאוב מכך מעט אופטימיות. ייתכן וח"כ כהנא מסמל את הסנונית הראשונית לקראת תיקון היסטורי ועשיית צדק.

 

לתגובות: merav.arutz7@gmail.com