הקונגרס הישראלי, באמצעות מחקר מקיף, מדווח על עליה מדאיגה ומתמשכת בהיקפי העוינות, הקיטוב והנכונות להפעלת אלימות בקרב הצדדים הפוליטיים השונים בישראל - לקראת מערכת בחירות רביעית ומשפט ראש הממשלה נתניהו - כאשר ברקע מתרחש משבר הקורונה.
המחקר, הנקרא 'מדד ההסכמות הלאומי', נועד לבחון את היחסים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית וזאת על רקע הצורך להקים מועצת פיוס לאומית.
הוא נערך בשלוש פעימות שונות לאורך השנה האחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת בר אילן ובקרב כל חלקי האוכלוסייה. ממצאי המחקר גילו עלייה מתמשכת בכל פעימה בדפוסים בעייתיים של נכונות לאלימות.
כך בפעימה האחרונה, התגלה כי 17% מהמגדירים עצמם ימנים מוכנים לנהוג באלימות כלפי שמאלנים. לעומת 13% מהשמאלנים כלפי ימנים. בנוסף, 10% מהחילונים מוכנים לנהוג באלימות כלפי דתיים. המחקר מצא כי 50% מהימנים חושבים שהשמאלנים מאיימים על זהותה של החברה, 33% מהשמאלנים חושבים כך על ימנים.
עו"ד ד"ר גלעד וינר מנהל הקונגרס הישראלי אומר לערוץ 7 שהמחקר צריך להוות תמרור אזהרה.
"הנתונים שעלו מצביעים על כך שהחברה הישראלית מפולגת הן בתפיסתה העצמית והן בסוגיות שונות. היא מפולגת במימד הלאומי, הדתי, העדתי והאידיאולוגי. בכל אחד מהתחומים האלה אנחנו רואים תפיסה מאוד גבוהה של פילוג וגם פסימיות באשר לאפשרות לפתור את המחלוקות וזה מדאיג".
"זה מצטרף בעלייה לנכונות באלימות ושאנשים מדברים על כך שהאחר מאיים על הזהות שלהם או על זהות המדינה, יש מקום לדאגה עמוקה לשלמות החברה שלנו וליכולת שלה לחתור למטרות משותפות", הוא מוסיף.
המחקר מצא כי קיים רצון גבוה ללכידות חברתית, אך פסימיות באשר ליכולת של החברה הישראלית לגשר על המחלוקות. 59% מהישראלים חושבים שהחברה הישראלית מפולגת באופן כללי, כאשר 73% מאמינים שהחברה מפולגת במישור הפוליטי (שמאלנים וימנים). בעיני הנשאלים, הצבא ואירועים בטחונים מלכדים את העם לעומת הרבנות, הממשלה ובית המשפט העליון שיוצרים פילוג בעם.
אם לא מספיקה תקופת בחירות נפיצה שעלולה להצית את השטח, המחקר מגלה כי גם המשפט נגד ראש הממשלה נתניהו, שצפוי להיפתח בקרוב, חושף פער משמעותי בתפיסה בין ימנים לשמאלנים- 41% מהימנים סבורים שהמשפט המתנהל נגד נתניהו הוא משפט המתנהל כנגד הימין כולו. נתון מעניין אחר הוא ש- 31% מכלל הישראלים (46% מכלל הימנים ו8% מכלל השמאלנים) מאמינים כי פועל בישראל מנגנון צללים של פקידים שמשליטים את רצונותיהם בניגוד לרצון הבוחר.
"יש כאן בעיה עמוקה והיא בתפיסה הדיכוטומית של המציאות. אנחנו נוטים לתפוס את המציאות בגווני שחור לבן. זה אומר שאם אנחנו מתנגדים למשהו, אז אנחנו בהתנגדות לכל חלקיו. מצב כזה נוצר פחות דיון עם ברי הפלוגתא וזה נכון לא רק למשפט נתניהו אלא לסוגיות רבות אחרות וזה קורה בשמאל ובימין. אנחנו מנסים לתת לחברה הישראלית ידע וכלים להתמודד עם מחלוקות. אנחנו גורסים שיש לבסס את השיח על ידע וכלים שמאפשרים לראות את המציאות בצורה מורכבת ולחתור לאפשר לכולנו להגשים יחד מטרות משותפות", מסביר וינר.
לדבריו "תחום המדע שבו אני עוסק אינו קשור לנבואה. יש אינדיקציות מדאיגות לגבי יכולת החברה הישראלית לשמור על אחידות ואחדות ומכאן ועד לאלימות פוליטית הדרך קצרה. אני אופטימי ומאמין שבסופו של דבר אנחנו חברה הרבה יותר קרובה מזו האמריקנית, מערכות הקשרים בחברה שלנו הדוקות יותר, החברה שם יותר מפולגת. אבל אם נסתכל עך הדמוקרטיה הישראלית, צריך לזכור שהיא דורשת גם תחזוקה. אם לא נתחזק את הקשרים שלנו, אז לא לעולם חוסן. אנחנו מצד אחד רוצים לשמור על אופטימיות כי אנחנו מכירים בכוחות שיש בעם הזה ומצד שני לשמור על זהירות ורגישות לישראליות הזו".