נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ'
נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ'צילום: פלאש 90

פרופ' אשר כהן, ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן, אומר שהכרזתו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' על ריצה נפרדת מימינה תוכל להיבחן רק אחרי שיהיה ברור אם ירוץ לבד או בשיתוף פעולה עם מפלגות אחרות.

"אנחנו נמצאים בשינוי מתמשך שלא יכול לתת לנו אינדיקציה לגבי ההמשך. אנחנו לא יודעים אפילו עם מי סמוטריץ' הולך. האם הוא ירוץ עם עוצמה יהודית או בלעדיה. כל הזמן מחזירים אותנו לאותו 'בייס קולות' אגדי שהצליח לעבור את אחוז החסימה באפריל 2019, אבל אז הריצה היתה עם עוצמה יהודית", מזכיר פרופ' כהן בראיון לערוץ 7.

הוא תוהה, "אם רצים עם עוצמה יהודית, באיזו 'עוצמה' מדובר? זו שבמועד שלישי הצביעו לה כ-20 אלף שהצביעו למרות שידעו שלא יעברו את אחוז החסימה, או 80 אלף שהצביעו במועד הראשון?".

לדבריו, "רואים מגמות מסויימות בתנועת קולות. אף אחד לא יודע אם הן יהיו זהות בעוד כמה שבועות, ודאי כשמדובר בציונות הדתית. בתמונת המצב העכשווית, בצלאל סמוטריץ' סביב אחוז החסימה. גם הוא עצמו לא מדבר על שבעה או שמונה מנדטים. ראינו סקרים שנותנים לו 4 מנדטים ואחרים שבהם הוא כלל לא עובר".

"גם מבחינת ימינה אנחנו לא יודעים כיצד תתארגן, אלא רק לומר שנכון לעכשיו יש יציבות גדולה בסקרים. אמנם תמיד יזכירו את אפריל 2019, אבל הפעם היה מפץ שכולם דיברו על כך שיפגע בימינה וזו מפלגתו של גדעון סער. לאחר המפץ היה ברור שיעברו אליו אנשי מרכז חילונים שנוח להם יותר להצביע לסער. אבל גם לאחר שעבר זמן מהמפץ, יש לימינה 12 מנדטים יציבים. האם זה יימשך? אי אפשר לדעת", מוסיף כהן.

חשוב לו להזכיר נתון משמעותי נוסף. "מדברים הרבה על הקשית של נתניהו. מה שיוצר את הדימוי הזה הוא המצב בין הימין לשמאל. דבר אחד ודאי אפשר לומר: כשבטוח שהליכוד היא המפלגה הגדולה לשותפות בימין קל יותר להשיג מנדטים נוספים. מתי קיבל נפתלי בנט 12 מנדטים? כשהליכוד רצה עם ישראל ביתנו והיה ברור שלשמאל אין חלופה שמתקרבת למספר מנדטים כזה. לכן מאוד קריטית לציונות הדתית ולמפלגות שלה, השאלה מה קורה בגוש השמאל. יש הבדל גדול אם גוש השמאל מגיע בשניים או שלושה ראשים ולא מאיים על הליכוד לבין מה שהליכוד מאוד רוצה – שיהיה איחוד גדול בשמאל. מדובר באינטרס של הליכוד, כי כשיש איחוד בשמאל הציבור רואה קרב ראש בראש, כי יש חלופה משמעותית ואז באים מצביעים 'להציל את הליכוד'".

פרופ' כהן נשאל מי תמהיל המצביעים שהולך למפלגת הציונות הדתית ומי הולך לימינה וענה, "מהפילוחים שאני קיבלתי מסוקרים, התמהיל של תומכי ימינה לא משתנה במידה משמעותית. התמהיל עדיין כולל מיעוט לא מבוטל של מצביעים חילוניים, קבוצה גדולה של מסורתיים ונכון לעכשיו הדתיים לא מהווים חצי אבל מחזיקים בין 3 ל-4 מנדטים. כשבצלאל סמוטריץ' אומר שהציונות הדתית איתו זה קצת מצחיק, כי היא נמצאת גם בימינה ויש להם יותר מנדטים של הציבור הזה מאשר יש לסמוטריץ'. המנדטים של סמוטריץ' יותר דתיים וגם יותר תורניים".

לדעתו בפני בצלאל סמוטריץ' עומדת שאלה אסטרטגית גדולה. "הוא חייב להחליט האם הוא הולך לחיבור עם עוצמה יהודית – שתדרוש הפעם מיקומים משמעותיים. חיבור כזה יקשה עליו להתחבר לחלקים מהמיינסטרים. הוא יכול ללכת בגישה אחרת ולצרף מישהו ליברלי יותר. הוא ניצב בפני הדילמה של האם הוא מצליח לחבר סביבו את כל המנעד של הציונות הדתית או שהוא מפלג אותה".

"כל מתנגדי ימינה אוהבים להזכיר את הטראומה של סבב א' בבחירות. אבל לאיחוד הימין שכלל 3 מפלגות היו 21 אלף קולות מעל הימין החדש. מדובר בפחות מחצי אחוז מעל אחוז החסימה. שוכחים שאת המנדט החמישי הם קיבלו מהסכם עודפים בזכות צירוף נסיבות סטטיסטי מדהים. גם כשאנחנו מדברים על הבייס ההוא של סבב א' – גם עם עוצמה יהודית והבית היהודי, האיחוד הלאומי שיחקו סביב אחוז החסימה. חשוב לזכור שסקרים שמראים בין ארבעה לחמישה מנדטים נמצאים בתוך הטעות הסטטיסטית. אני מזכיר את המקרה של מפלגת יחד שקיבלה בסקרים חמישה מנדטים והם לא עברו את אחוז החסימה. זה לא שהסקרים טעו, אבל שמדובר בטווח טעות הדגימה".

פרופ' כהן נשאל גם על ההתעוררות של מפלגת הבית היהודי שהפכה פתאום להיות מחוזרת על ידי ימינה ומפלגת הציונות הדתית.

"הבית היהודי עמד בסקרים על 0.5% וכעת, כמעט בכל מצב שלא יהיה, הוא יקבל נציגות בימינה או באיחוד הלאומי. מדובר במותג שעצם התוצאה שהוא מקבל בסקרים מעיד על כך שחלק ניכר מבני הציונות הדתית עברו לימינה. השאלה היא איך הם יתנהגו כשסמוטריץ' מתפלג מימינה. אגב, אף אחד לא מדבר על אפשרות שלישית. ייתכן שיהיה שם פילוג וחלק ילכו עם סמוטריץ' ואחרים עם ימינה", הוא מסכם.