סקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי בדק עד כמה נתפסת רשת האינטרנט בישראל כבמה לשיח אלים, משסה ופוגעני, כיצד מתמודדים הישראלים עם השיח ברשת ומי לדעתם אחראי למצב.
86% מבין הנשאלים בסקר סיפרו כי הם חשים שהשיח המתנהל היום ברשתות החברתיות הוא אלים ו-66% מהנשאלים אמרו כי הם חשים שהשיח ברשתות היום קיצוני יותר משהיה לפני משבר הקורונה. רק שבעה אחוזים אמרו שהם חשים כי השיח כיום מתון יותר מבעבר.
אחד מכל חמישה מהנשאלים בסקר שחווה פגיעה ברשת סיפר כי הוא חסם את הפוגע, תשעה אחוזים דיווחו לרשת החברתית וחמישה אחוזים ציינו כי פנו למשטרה. כשבעה אחוזים מהנשאלים סיפרו כי בחרו להתעלם ולא עשו כלום בנידון.
מהסקר עולה גם כי אחת מההשפעות הגדולות ביותר של האווירה האלימה ברשת היא צנזורה עצמית מחשש לאלימות: 53% דיווחו כי הם נמנעים או מנסים להימנע מפרסום תגובות ברשת מחשש לתגובות אלימות. 65% אמרו כי הם חושבים פעמיים לפני כל פרסום ברשת. כרבע מהנשאלים סבורים כי רשתות חברתיות קיימות כדי שיהיה ניתן להתבטא בהן באופן חופשי.
"אחת התוצאות הקשות של השיח האלים ברשת היא האיום על המשתתפים המתונים", אומרת אורנה היילינגר, מנהלת 'נטיקה' באיגוד האינטרנט הישראלי. "כאשר קיים שיח מתלהם ואלים ומשתתף מתון נמנע מלהגיב מחשש שהאלימות תופנה כלפיו, הגורמים האלימים רק מלבים אלה את אלה והתוצאה היא שעוד ועוד מתונים נמנעים מלקחת חלק בשיח. התוצאה היא שרק קולם של האלימים והמתלהמים נשמע ואילו קולם של המתונים מושתק וכמעט שלא נשמע".
86% חושבים כי השיח האלים ברשתות גורם לשסע בציבור. על השאלה מה ניתן לעשות כדי למתן את השיח ברשת השיבו 63% כי חסימת מגיבים אלימים תסייע בכך אך הם סבורים כי חסימה שכזו צריכה להתבצע על ידי הפלטפורמות או מנהלי הקבוצות – ולא על ידי גורמים מוסדיים או ממשלתיים. כ-38% סבורים כי יש להטיל את האחריות למיתון השיח האלים על הרשתות החברתיות וכ-32% סבורים כי יש להגביל את פעילות הרשתות החברתיות. 22% השיבו כי יש להתעלם מהמתסיסים וחמישה אחוזים אמרו כי יש להגיב להם באותה הלשון.
כאשר השאלה הייתה ממוקדת יותר - מיהו הגורם שתפקידם לטפל בתופעת השיח האלים ברשתות החברתיות - 62% השיבו כי הגורם האחראי הוא הרשתות עצמן ו-51% סבורים שהגורם הוא מנהלי הקהילות או הדפים. 52% טענו כי האחריות מוטלת על המשתמשים עצמם ו-45% טענו שהאחריות מוטלת על המשטרה. 26% ענו שהאחריות היא על הממשלה וכחמישה אחוזים בלבד מכלל הנשאלים סבורים כי האחריות אינה מוטלת על אף אחד, שכן מדובר במימוש של חופש הביטוי. כ-82% אמרו כי הם מעוניינים שיוקם גוף שתפקידו יהיה לבחון ולהחליש את עוצמת השיח האלים ברשתות.
נתון נוסף שעולה מהסקר מתחבר לסוגיית ההורות בעידן הדיגיטלי במיוחד בתקופה שבה המרחב הוירטואלי דומיננטי מאי פעם. מהנתונים שבה ועולה המסקנה כי התנהגות המבוגרים ברשת היא מודל לחיקוי עבור הצעירים. כמחצית מהנשאלים חושבים שהילדים מתנהגים ברשת כמו המבוגרים ושיעור דומה של משיבים חושב שבמציאות הנוכחית, המבוגרים ברשת מהווים מודל שלילי לחיקוי עבור הילדים.
כחודשיים וחצי לפני הבחירות, רוב הציבור מרגיש כי לפוליטיקאים יש חלק גדול באווירת השיח ברשת: 80% מבין הנשאלים בסקר סבורים כי השיח של אנשי ציבור ופוליטיקאים ברשתות החברתיות הוא אלים ברמה כזו או אחרת. 47% טוענים כי אנשי ציבור לא צריכים לחסום מגיבים משום שכל תגובה המופנית אליהם היא לגיטימית.
הסקר בוצע ע"י מכון גיאוקרטוגרפיה, בקרב 700 משתמשי אינטרנט בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם מייצג לאוכלוסייה היהודית והערבית בישראל.