פרופסור רם שפינר, ראש המחלקה להנדסת תעשיות מים באקדמית כנרת, אומר כי את תופעת ההצפות שאנחנו נתקלים בה בערים השונות בימים חורפיים במיוחד ניתן למנוע.
"יש כמה גורמים להצפות. גשמים תמיד היו – אך הצפות לא היו תמיד. מבחינה הידרולוגית, בגלל שינויי האקלים בעולם, יש שינוי גם במפת המשקעים בישראל ודווקא במישור החוף יש עלייה ברמת המשקעים כשלצערנו ברמת הכנרת ניכרת דווקא ירידה", אומר שפינר בראיון לערוץ 7.
לדבריו, "מה שעוד גורם למצב זה הוא תשתית עירונית שמכסה את פני השטח וגורמת לכך שחלק גדול יותר מהגשם יהפוך לזרימה. זה קרה פחות כשהשטחים היו פתוחים כי חלק גדול מהמים חלחל ונספג בקרקע והזרימות התעכבו בגלל צמחיה טבעית. כשאתה עובר לתשתית עירונית אתה גם מייצר יותר זרם ושאופי הזרימה יהיה יותר דרסטי".
פרופ' שפינר מתייחס לדרכים שבהן ניתן למנוע הצפות. "הנדסת הניקוז בארץ והתפיסה לגבי עוברת שינוי בשנים האחרונות. אם בעבר עסק התחום בסילוק המים כמה שיותר מהר ולמנוע אי נעימות בכבישים, היום מבינים שהדבר הזה מוביל לצווארי בקבוק ולזרימות חזקות שקשה להתמודד איתן. המגמה הנכונה היום היא להשהות את הזרימה ולמתוח אותה על פני יותר זמן מה שיקטין את הזרימות המקסימליות ויאפשר גם לתשתיות הקיימות להתמודד עם המצב בצורה טובה יותר. אפשר גם לנסות להשהות חלק מהזרימה ועושים זאת בעולם באמצעות מאגרי השהייה שנועדו למנוע פקק והצפה אלא לשחרר את המים לאט ולנהל את האירוע בקצב הנכון".
"נושא הניקוז הולך לקבל טיפול מאוד משמעותי בשנים הקרובות. אני רואה את זה בהמלצות לתכנון ובתקנות שונות שנכנסות לתוקף. יחד עם זאת יצטרכו להשקיע כאן הרבה מאוד כספים. בישראל מדובר באירועים שלעתים קורים רק פעמים בודדות בשנה, אבל הם מאוד קיצוניים ונגרם בהם נזק כספי עצום ולפעמים גם עולים בחיי אדם. זה מצדיק את ההשקעה והמדינה ערוכה להשקעות הללו", הוא מוסיף.
לדעתו בעוד בנייה חדשה כבר נעשית תחת פתרונות מתקדמים למניעת הצפות, יש לטפל גם בתשתיות הישנות. "הנחיות התכנון החדשות מחייבות את כל המתכננים בנושא הניקוז והדבר ייצור שינוי. לדוגמה, שכונת אור ים הממוקמת דרומית לאור עקיבא, נבנית לפי הכללים ובה כל המים שיגיעו לשכונה יופנו למקומות תת קרקעיים כדי לייצר כמה שפחות תנועה מעל הקרקע ומניעת הצפות. גם בתשתיות ישנות יצטרכו לעשות חשיבה מחדש, תכנון מחדש ובנייה ואז יצומצמו הבעיות והנזקים יפחתו משמעותית.