פרשתנו מתחילה בפסוק "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו". ידועה הקושיה מדוע כתוב "בא אל פרעה" ולא "לך אל פרעה" כמו שהיה נכון לומר, ומה זה בא ללמדנו?
והתשובה היא על פי רעיון שראיתי בספר 'הלקח והלבוב' - בני אדם חושבים שבזמן שהם עושים דברים לא טובים אז הקב"ה עוזב אותם, ויש להם ניתוק מהקב"ה. ודבר זה הוא הגורם לייאוש אחר העבירה, כי האדם חושב שאינו מקושר עוד לקדושה ואיבד הכול חס ושלום.
אבל אנחנו מאמינים שאף אם חס ושלום האדם נפל למקום שנפל, ואף אם עובר עליו מה שעובר, עליו לדעת כי "אין עוד מלבדו" והקב"ה נמצא איתו, עמו ואצלו, גם במקומות הירודים. כוח של יהודי נובע מהאמונה שהקב"ה נמצא בכל מקום "ומלכותו בכל משלה". וגם אם חס ושלום נכשל ונמצא בעומק הטומאה, עדיין יש בתוכו נשמה אלוקית 'חלק אלוק ממעל' שעל ידה יש לו התקשרות נצחית לבורא יתברך.
וזו הכוונה "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו", שהקב"ה הולך תמיד עם האדם. האדם לעולם לא נפרד ממנו יתברך, ולכן תמיד יכול לשוב בתשובה כי "ואציעה שאול הנך". היינו, אפילו בעת שהוא נמצא בשאול תחתיות, במקומות הרחוקים מכבודו יתברך, אף על פי כן הקב"ה עמו וקרוב אליו בבחינת 'בא אל פרעה כי אני וכו''.
כותב 'הלקח והלבוב': "כאשר בני ישראל ילמדו הלימוד העמוק של 'בא אל פרעה', ויחזקו לבם לשוב אל ה' נגד כל הנסיונות הקשים שאנו חיים עמהם, ולא יהיו מלאים חס ושלום ייאוש ועצבות, אז תבוא הגאולה השלמה, כפי שמרמז הרב הקדוש רבי יהודה לייב איגר זיע"א בספרו 'תורת אמת', כי כאשר מחברים תיבת 'בא' עם תיבת 'פרעה' עולה בגימטריה 'משיח'.
ומוסיף, שבעת שילמדו הלימודים שעליהם מורה ה'בא אל פרעה', ונתחזק לעשות תשובה כראוי, אז יעזור ה' יתברך שתבוא הגאולה השלמה במהרה".
שנזכה, שבת שלום!
הכותב הוא מטפל ומאמן אישי
[email protected]