מכתב גלוי ומאשים לממשלת ישראל
עובדה ידועה לכל היא שבמשך שנים רבות הזנחתם את בתי החולים הציבוריים במדינה, ייבשתם אותם, קיפחתם אותם בתקצוב חסר, הכרחתם אותם בחוק לפעול מתחת לעלויותיהם כפי שנקבעו על ידי משרד הבריאות ועכשיו למרבה הצער הגענו לכך שכולם בקשיים כלכליים קשים, ושבעת מנהלי בתי החולים הציבוריים מפגינים ומוחים כבר מעל לשבוע בגופם מול משרד האוצר, ונראה לי שזה פחות דחוף וחשוב מאשר עיסוקים אחרים בהם אתם עוסקים היום.
האם אתם ערים לכך שאנחנו, המנהלים, ניצבים מול מנהלי המחלקות הרפואיות והאחיות שלנו הנמצאים בחזית הקורונה ובו זמנית גם מול חזיתות נוספות, כאשר הם מתריעים שמצוקת כח האדם הנוראית עכשיו, כולל חוסר ממשי מסוכן ברופאים ואחיות, יוצרת מצב מפחיד של חוסר בטיחות הגובל בסיכון המטופלים?
האם אתם ערים לכך שתת-התקצוב וחוסר המזומנים של כולנו מונע מבתי החולים כבר קבלת אספקה שוטפת של תרופות ומתכלים של מה שצריך במינימום כדי לטפל בחולים?
אם בשעה כזאת כשהחזית בוערת, אינכם מתגייסים לעזרתנו, אזי אין מנוס מקביעה שהאדישות והניכור לבריאות הציבור המקבל שירותים רפואיים מאיתנו, מסתבר, השתלטו עליכם לגמרי.
ה"דרג המקצועי", צמד מילים הנשמעות היום במדיה, לא הצליח עד היום למצוא איך לסייע בטיפול במצב. הבינו כי מה שקראנו פעם "נערי ונערות האוצר" הם חבר'ה טובים ואולי אפילו מצטיינים בתיאוריות הכלכליות, אבל לא הם הנותנים את הדין על מחדלי משילות ותיעדוף נכון של השקלים אותם מוציאה הממשלה בעת הזאת.
חברי הממשלה הנכבדים, אנא תתעדפו נכון ומהר את בתי החולים הציבוריים הנמצאים בחזית המאבק, כי לצערי מה שמתרחש היום זה נורא. אנא התפנו מעיסוקיכם החשובים והקדישו לנושא הבריאות ומצב בתי החולים תשומת לב. שמעו אותנו, לימדו מה קורה בפנים, איך צוותים נופלים ממש מהרגליים, ואיך אין מענה לצרכי החולים. מצב זה אינו מחוייב המציאות ודי מבייש אותי כאזרח מדינת ישראל שאנחנו במצב כזה.
אומנם בתי החולים הציבוריים נתרמו בעבר על ידי עמותות צדקה ומקוששים תרומות גם בהווה, אבל הם ציבוריים ומשרתים את כל עם ישראל, וזאת בודאי לא סיבה להפלייתם התקציבית המתמשכת ולהעמדת סיכון ממשי לעצם קיומם בתקופה זו.
אז קדימה, בבקשה עבור מטופלינו!
פרופ' זאב רוטשטיין
מנכ"ל ביה״ח הדסה