לפני שלוש שנים וחצי עשה בית המשפט העליון מעשה אמיץ, והחליט שתיפסק האפליה המגדרית במזונות ילדים מעל גיל שש, אפליה שפגעה באופן מערכתי באבות גרושים, שחויבו לשלם מזונות בכל מצב- גם במשמורת משותפת וגם כשהאם הרוויחה יותר.
אין צורך לפרט שגם הילדים נפגעו. מאז, כל פסיקה בבתי המשפט התבססה על שוויון, צדק וטובת הילדים.
אבל בשבוע שעבר בית המשפט העליון הלך עשרה צעדים אחורה. אם שאלתם את עצמכם מה דינם של אבות שכבר נפגעו מהאפליה ומבקשים לשנות אותה בפסיקה חדשה? השאלה הזו סבבה בשנים האחרונות בבתי משפט רבים, לאור פתיחה מחודשת של תיקי מזונות רבים שבהם ביקשו אבות לתקן את מה שבית המשפט העליון הגדיר כ"אפליה פסולה". הנורמה המקובלת הייתה שדי בשינוי נסיבות קטן מתנאי החיים של המשפחה בפסק הדין הקודם כדי לפסוק מחדש, ללא אפליה מגדרית.
והנה הגיע בית המשפט העליון והפך את הכול. בפסיקה חדשה הוא הקשיח מאוד את התנאים לקבלת תביעות לפסיקת מזונות חדשה ושוויונית וצמצם את האפשרויות להפחית את דמי המזונות.
בכך יצר בית המשפט אבות סוג א' - מתגרשים חדשים שיוכלו ליהנות מפסיקה שוויונית, עניינית וממוקדת בטובת הילדים, ואבות סוג ב', שסבלו מאפליה פסולה בגלל בית המשפט, וימשיכו לסבול מאפליה פסולה בגלל פסיקת העליון החדשה.
כך למשל אב במשמורת משותפת המרוויח 8,000 ש"ח ומשלם לגרושתו המרוויחה 15,000 שח 2,500 ש"ח יישאר בעוניו ובקושי לכלכל את ילדיו, למרות שהעיוות ברור.
תחשבו רגע על רפורמת המחירים בסלולר. עכשיו דמיינו שהיו מכריחים אתכם לשלם לאורך חייכם את המחירים המקוריים, ואילו רק הלקוחות החדשים יקבלו את המחירים של היום.
אין שום הצדקה לשימורה של אפליה מגדרית, ודאי לא כזו שפוגעת בילדים. כשם שנלחמתי למען האבות הגרושים בתיקון חוק חזקת הגיל הרך בכנסת הזו – אני מתחייב גם בכנסת הקרובה לחוקק חוק באופן מיידי שיגדיר בהרחבה את התנאים לפתיחה מחדש של תיקי מזונות שהתבססו על האפליה המגדרית שננקטה בבתי המשפט ושיחייב להחיל את עקרונות השוויון גם בתיקים אלו, בלי ליצור הבחנה פסולה בין שני דורות של אבות וילדים.
בחירתו של בית המשפט לשמר אפליה, חוסר שוויון וחוסר צדק שהוא עצמו הכיר בהם ולפגוע במאות אלפי אבות וילדים רק כי התגרשו כנראה מעט מוקדם - היא בדיחה עצובה. הבעיה שהיא על חשבוננו.