על אמונה, ערכים, מעשים ו... קורונה

התפיסה שהמצוות המעשיות נועדו לתמוך את המוסריות והאחריות על חיי הציבור, ולא ההיפך. זה מה שהתורה רוצה מאתנו בעת הזאת

הרב חיים מרקוביץ' , י"ד בשבט תשפ"א

על אמונה, ערכים, מעשים ו... קורונה-ערוץ 7
הרב חיים מרקוביץ
צילום: עצמי

היהדות היא עולם ענק של אמונה וערכים, מוסר ואתיקה, שרווי גם בעשייה. מצוות רבות, פרטים ודקדוקי הלכה רבים, שלעתים נראים כמעמסה גדולה שאין בה צורך. אמונה היא העיקר, חיים של ערכים ומוסר אנושי זה מה שחשוב - כך אומרים רבים. כך, במאתיים השנים האחרונות חלק גדול מעם ישראל פרק מעליו את "עול המצוות", את תחושת המחוייבות להלכה המעשית.
הראי"ה קוק (שמונה קבצים, קובץ א אות רלט) התמודד עם טיעון זה ואמר שאכן "האמונה היא היסוד העיקרי, אבל אינה מתבססת ואינה גומרת את מגמתה, כי אם בצירוף המעשה." כלומר, אמונה פילוסופית שאינה באה לידי ביטוי בחיים מאבדת את הייעוד שלה. לאמונה יש תכלית וייעוד, אבל אם היא לא תבוטא באופן מעשי היא תהפוך להיות חסרת משמעות. רבים רבים מאבירי אירופה ומלכיה, נסיכי ערב ומלכיהם היו חדורים באמונה דתית והתפללו בדבקות לפני יציאתם למסעות שוד וביזה, אונס, הרג ורצח. האם זהו הייעוד של האמונה?

אמונה צריכה להוביל את האדם לחיים של עדינות מוסרית וחמלה ולא לעולם של אכזריות ברברית. אלא שאם אין לאמונה ביטוי מעשי מחייב, היא הופכת להיות תלושה מהחיים, ולעיתים, באורח פרדוקסלי, היא תומכת באורח חיים הפוך לחלוטין ממה שהיא היתה אמורה להיות אמונה עליו.

הרב קוק מסביר שזו סגולת קיום המצוות המעשיות של תורת ישראל - ה"משקל המעשי" שמותאם לטבעו של האדם ומאפשר לאמונה לכוון את מהלך החיים. לעומת הנצרות שהעלתה על נס את האמונה אבל הרחיקה את קיום המצוות המעשיות, ובשמה ההיסטוריה של אלפיים השנים האחרונות הייתה רצופה מלחמות ללא סוף ותכלית. 

לעומת זאת היהדות והתורה - במילותיו של הרב קוק: "היא אמת במעשה כמו במחשבה. עושר האמונה היא אמונה שהיא גם מעשית."

מאידך חשוב שלא לאבד את האיזון גם לצד השני, שהמעשיות, הדקדוק וההתמקדות בקיום המצוות ופרטי ההלכה לא יעמעם את האמונה, את הרוח הגדולה של המוסר והערכים.

ימים אלו הם ימים של מבחן. הקורונה מסבכת לנו את החיים ומקשה מאוד על קיומן של חלק מהמצוות המעשיות שנעשות בציבור, כתפילה ולימוד תורה, ועוד. נקודת המבחן היא האם אנו יודעים לזהות את המוקד הנכון ואת האיזון הנכון בין הדרישות ההלכתיות, ובין הדרישות המוסריות של הזהירות מפני המחלה והפצתה והדבקת אנשים אחרים, ואף סיכונם במחלה הקשה ומסכנת החיים.

הדרך הטובה - לפי דבריו של הרב קוק - היא התפיסה שהמצוות המעשיות נועדו לתמוך את המוסריות והאחריות על חיי הציבור, ולא ההיפך. זה מה שהתורה רוצה מאתנו בעת הזאת, ולא מאבק על קיום מצוות תלמוד תורה ותפילה בציבור ברוב עם בצפיפות בתוך בתי הכנסת ובתי המדרש.