אנו נמצאים בימי צר ומצוק, ימי דין ופורענות. בעיניים של אמונה עלינו להתבונן ולתור אחת שורש התיקון, הן בממד הכלל והן בממד הפרט. יום ט"ו בשבט הינו יום סגולי מיוחד, בו קיים שורש ההתחדשות, ומכאן שהוא יום בו קיימת יכולת ל"ריסטרט", ליציאה אל דרך חדשה. רצוני להתבונן בממד הפנימי של יום זה, ממנו אנו יכולים להשיג תוצאות חיים כל אחד בתחומו ונחלתו.
1. ט"ו בשבט – שורש ההתעוררות הפנימית
לפי המבואר בספרים הקדושים ט"ו בשבט חל מ"ה ימים לפני ראש חודש ניסן. מבואר בחז"ל כי זמן הקליטה של האילן הוא מ"ה יום, וכך גם ההתעוררות הפנימית לחודש גאולתם של ישראל מתחילה בפנימיות בט"ו בשבט. כוח גאולת מצרים מתעורר מחדש מדי שנה, ומאיר לכל אחד ואחד. בבחינה זו יציאת מצרים הינה בבחינת גילוי החירות הפנימית של הבריאה כולה, ולכן ניסן הוא "חודש האביב".
כותב על כך רבי לייבלי איגר בפן של עבודת האדם:
ובזה מראה לנו השם יתברך לדעת שלא יתייאש האדם לעולם, אף אם קרה לו איזה נפילה בדבר מה ח"ו, כמו שגם עץ השדה אף שנחרב בינתיים מכל מקום את פריו יתן בעיתו ... וכמו כן מתעורר מחשבות האדם להשם יתברך, וממילא יוצמח המשכת ישועה ורחמים. [1]
מבואר בגמרא לגבי מהותו המיוחדת של יום זה כי רוב גשמי השנה יורדים עד תאריך זה. [2] מבאר רש"י שם: "שכבר עבר רוב ימות הגשמים שהוא זמן רביעה ועלה השרף באילנות, ונמצאו הפירות חונטין מעתה". האביב מתקרב, והאילן מתחיל את דרכו אל מגמתו – להוציא את פירותיו. אם עד עתה היה האילן בבחינת מקבל, הרי שעתה הוא מתחיל לתת את פירותיו, להוציא את הגנוז בו מן הכוח אל הפועל. הכוונה הפנימית היא כי ביום זה לאחר שירדו רוב הגשמים, המרמזים על ההשפעות העליונות היורדות משמים, מתחילה ההתעוררות הפנימית, זהו יום תחילת התיקון. מיום זה מתחילה למעשה חנטת האילנות, שהינה ראשית צמיחת הפרי. זהו שורש ותחילה לתיקון של הפגם הקיים בבריאה מאז החטא.
2. שלושת שלבי התיקון
לפי המבואר בדברי הרמב"ם [3] מיום זה ואילך יכול האדם להתחיל ולסמן את פירות הביכורים אותם הוא יעלה למקדש. תחילת סימון הפירות והקדשתם לביכורים מבטא את תחילת ההתעוררות בשורשה. ניתן לומר כי קיימים שלושה שלבים בתיקון הצומח של ארץ ישראל, שעניינו תיקון פגם האדמה, כנגד מחשבה, דיבור ומעשה:
- ט"ו בשבט – כנגד בחינת המחשבה, שורש התיקון, זהו זמן החנטה – סימון הפירות.
- שבועות – כנגד בחינת הדיבור, הקדשת הפירות בפה. זהו הזמן בו ניתן להתחיל ולהביא בפועל את פירות הבכורים לבית המקדש
- סוכות – כנגד בחינת המעשה, זהו סוף זמן הבאת הבכורים למקדש שכן עד אליו אפשר גם לקיים את מצוות מקרא בכורים. זהו מועד חג האסיף.
ניתן לומר כי קיים פה תהליך של השלמת תיקון חטא אדם הראשון, שחטאו בפגם עץ הדעת גרם לקללת "בזיעת אפך תאכל לחם". תהליך תיקון זה מתחיל בשורשו בט"ו בשבט ומסתיים בסוכות. לכן ארבעת המינים מהווים מעין חיתום לתיקון של שבעת המינים, שהם פירותיה של ארץ ישראל, זאת בממד תיקון הצומח והעץ שכן גם הם נפגמו בחטא אדם הראשון. יש לציין כי מרבית הדעות לגבי זיהוי עץ הדעת הן משבעת המינים, כמו חיטה, גפן ותאנה. מכאן מבואר כי חודש שבט עניינו תיקון האכילה,[4] תיקון לשורש חטא אדם הראשון.
במקדש קיימת אכילה מתוקנת, שהיא אכילת הכהנים את בשר הקדשים שהינו "בשר קודש". העלאת פירות הבכורים למקדש, ואכילתם על-ידי הכהנים הינה תיקון לפירות הארץ בקדושה, כאשר תחילת תהליך התיקון שורשו בהתעוררות שמקורה כאמור בט"ו בשבט. כמה כיסופים עלינו לחוש אל עבודת המקדש, שממנה מתברך העולם כולו על יושביו!
3. סגולת פירות ארץ ישראל
זו סגולתם המיוחדת של פירות ארץ ישראל, עליהם אומר הב"ח בדרשתו על דברי חז"ל "מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י, וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך?", כותב הב"ח: "הלא קדושת הארץ הנשפעת בה מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת, גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ".[5]
בעל החסד לאברהם שואל מדוע לא זכתה ארץ ישראל למן הרוחני שירד במדבר? כך הוא מבאר:
כי המדבר כל הדברים הגשמיים שבו הם חיצונים וטמאים גדלים בארץ העמים שהיא ממשלת השרים, ולכך אין פירותיה [כלי] לקבל הרוחניות הקדוש, שאין גוף טמא נעשה כלי לרוחני הקדוש, ואם היה הקדושה ההיא בפירותיה ומזונותיה היה ניתן על ידי השרים, וזה אינו - שבענין המן שהוא מן השמים אין חלק לשרים כלל,.אמנם ארץ ישראל פירותיה הם על ידי הקדושה, ואותו הרוחניות הראוי למן מתלבש בפירות הקדושים ההם ולכך אין מן בארץ ישראל [כי אם במדבר].
דהיינו: המדבר הוא מקום הטומאה, ממילא הרוחניות הקדושה לא יכולה לשרות שם, ולכן הפירות שם הינם בבחינת כלים טמאים. משם כך היה צריך הקב"ה להוריד לעם ישראל מן במדבר, כדי שיוכלו לינק מן הקדושה, משא"כ בארץ ישראל בה השפע הרוחני קיים בפירותיה הקדושים.
הבה נתעורר ביום זה, יום ההתחדשות וההתעוררות הפנימית, למען החיבור בין קדושת הארץ ופירותיה אל הקודש העליון. שנתעורר בלב אחד, כאיש אחד, בתפילה לבורא העולמים שישפיע עלינו שפע של אחדות, קדושה וטהרה אשר מכולם נזכה לומר די לפורענות ולזכות לבניין בית קדשנו ותפארתנו ולגאולה השלמה במהרה!
יהי רצון שנזכה במהרה לתיקון השלם!!
רב מכללת אמונה וראש המדרשה לידע המקדש
______________________________________________________________
[1] אמרי אמת לט"ו בשבט.
[2] ראש השנה יד ע"א.
[3] הל' בכורים פרק ב הל' ז.
[4] כמבואר בספר יצירה שהחוש של חודש שבט הוא הלעיטה.
[5] טור או"ח, סימן ר"ח.