המועצה הציבורית כפר השילוח מלקטת בימים אלה עדויות ותיעודים סביב ההיסטוריה של כפר התימנים, הישוב היהודי שהתקיים עד לפרעות המרד הערבי הגדול, אז גורשו ממנו היהודים בחסות המנדט הבריטי שהבטיח שמדובר בעזיבה לזמן קצר, עד להרגעת הרוחות, אך ההבטחה לשיבתם לא מומשה. הישוב היהודי בכפר התחדש לפני כשני עשורים.
יו"ר המועצה הציבורית, גדי בשארי, מספר על התיעודים והעדויות הנאספות באחרונה מקהילות ומשפחות של יוצאי תימן ברחבי הארץ.
"הקמנו את המועצה לפני כשבעה חודשים, כשאחת המטרות היא למצוא את הצאצאים של מי שהתגוררו בכפר עד 38', ואכן דרך פעולות שונות שעשינו הגיעו אלינו צאצאים עם סיפורים על המשפחות שגרו שם. בין היתר לפיני כחודש עשינו אירוע מאוד גדול ומרגש, אירוע אזכרה לזכר שלומי מדמוני שנרצח כאשר חזר לכפר כדי להציל א ספרי התורה שנותרו בבית הכנסת אחרי הגירוש".
מוסיף בשארי ומספר: "באורח מקרי הגיע אליי טלפון מגברת שהציגה את עצמה כרחל שמעוני. היא מתקשרת מבוסטון והיא אומרת שהיא הנכדה של שמעון מדמוני. היא מספרת שהיא שומעת מחברה על המועצה שקמה כפר השילוח והיא החליטה לחפש אותי ומספרת על אבא שלה שהיום הוא בן 86 היה בן 3 שנים כשאביו נרצח. סיכמנו שנקיים את האזכרה בשיתוף המשפחה ואכן האבא הגיע לבית הכנסת 'אוהל שלמה' ואמר קדיש לזכר אביו".
"באחת הפניות שקיבלתי הגיע אדם סיפר שסבא רבא שלו הוא יעיש מליח, מהמשפחות החשובות בכפר, השאיר ספרי קודש שנמצאים בחיק המשפחה. ראינו את הספרים האלה ובהם כתב רש"י עם הכיתוב של משפחת מליח כפר השילוח. אלו ספרים שהגיעו אלינו מצד המשפחה, ומהצד השני פנתה אלינו שולמית כהן, בתו של משה יהוד ז"ל, בן למשפחה מאוד מסועפת בכפר, והיא מספרת שאצלם בבית יש כבר הרבה שנים ממצא מנחושת וכתוב שם בכתב רש"י שהסבא רבא מבקש שכל הספרים שבבית הכנסת יישארו בו לעולמי עד ושלא יצאו ממנו. היה מדהים לראות שבאותו ציון לוח פח היו חלק מהספרים שנמצאו אצל המשפחה".
"שולמית כהן הביאה לנו קבלת נדרים שכתוב עליו אהרון מליח, אחיו של יעיש מליח. אהרון היה מוכתר הכפר והאחראי על בית הכנסת 'אוהל שלמה'", מספר בשארי ומציין כי הגילויים מסייעים גם בגאולת אדמות יהודים מהכפר שנחרב:
"עם הקשר הזה אנחנו מגיעים על חלק מהמשפחות איפה הן גרו וזה עוזר לנו בעדויות כדי שנוכל לקבל בחזרה בתים. לא מזמן הייתה פסיקה של בית המשפט העליון שדחה ערעורים לגבי בתים שהם רכוש יהודי".
בדבריו מקפיד בשארי להדגיש את שיתוף הפעולה שאותו מנהלת המועצה עם עמותות העוסקות ביהודי תימן, ובהקשר זה הוא מזכיר "ידיד גדול שלנו, יגאל בן שלום, נשיא האגודה לפיתוח ערכי חברה ותרבות, חנינה כורש, מנכ"ל מוזיאון מורשת תימן וקהילות ישראל ברחובות. יחד אתו נקיים אירוע גדול של יום עיון עם עדויות של אנשים מכפר השילוח, ואזכיר גם את רחל ידיד מעמותת 'אעלה בתמ"ר' שאיתם יחד נקיים את האירועים. אני מזכיר גם את תת אלוף במיל' אביגדור קהלני שמייעץ לנו והולך איתנו יחד".
מוסיף בשארי ומספר על קשרים שנרקמים בדרך לעדויות של משפחות שעברו מכפר השילוח לשכונות של יוצאי תימן כדוגמת שעריים שברחובות. כך גם "לפני כמה ימים קיבלתי טלפון ממדריך טיולים ברמת הגולן ששמע שאני מדבר על כפר השילוח והוא מספר לי שסבא שלו, דוד עובד חווי, היה ממפוני כפר השילוח. נודע לנו שהוא היה אחד מהבנאים והסתתים הראשונים בירושלים ומי שדוד בן גוריון למד ממנו סתתות כאשר הוא עבד בבניין. אנחנו קושרים עדויות זו לזו. לא מזמן סיפרתי על הקשר של יהורם גאון לכפר השילוח, אביו היה עיתונאי ומורה בירושלים שכתב מכתבים לנציב הבריטי שצריך לשמור על הבתים של הישוב היהודי מפאת הבזיזה כי הם ישובו לבנות את ביתם בכפר השילוח".