נשיא בית הדין של הליכוד, חבר הכנסת לשעבר מיכאל קליינר, מתייחס בראיון לערוץ 7 לדיווחים לפיהם נתניהו הציע למפלגות הציונות הדתית בניה בשכונת עטרות שבצפון ירושלים בתמורה לריצה משותפת שלהן.
"זו עסקה מאוד מוזרה", אומר קליינר ומסביר: "בעצם כל הצדדים, למיטב ידיעתי, מעוניינים בשני הצדדים של המשוואה, גם בבניית שכונת יוסף בעטרות וגם שתהיה הליכה משותפת של מפלגות הימין, מה שקריטי לסיכויי נתניהו להרכיב את הממשלה הבאה".
קליינר רואה בהצעה המדוברת "חיבור מסוים של משאלות, מה שהיה מקל על סמוטריץ' ובן גביר ללכת על האיחוד הזה". עוד הוא מוסיף כי הוא "מניח שתהיה התרוממות רוח אם זה יקרה ביומיים הקרובים ואם ידובר על בניה בירושלים".
האם ניתן בכלל לסמוך על הבטחות טרום בחירות? הרי על פי הבטחות נתניהו גם משה פייגלין אמור היה להיות שר והבטחות אחרות אמורות היו להתממש. קליינר משוכנע שהמענה חיובי לחלוטין. "אין ספק שאם הליכוד היה מרכיב ממשלה פייגלין היה שר. נוצרה קרבה גדולה מאוד בין ראש הממשלה לפייגלין, נוצר אמון והלכו על דברים משותפים. פייגלין הבין לבד שכשלא קמה ממשלה הוא לא יהיה שר ובבחירות שלאחר מכן הוא לא התמודד".
"ראש הממשלה היה מעוניין גם בהתיישבות הצעירה, מה שטורפד כי גנץ לא רצה. הוצאו המסמכים שנדרשו על ידי היועץ המשפטי לממשלה כדי לאפשר זאת, אבל גנץ שינה את דעתו".
"בנושא עטרות המכשול באופן פרדוקסאלי לא היה ממשל ביידן. יש שם אזור תעשייה שייתן תעסוקה ליהודים ולפלשתינאים, תהיה במקביל גם בניה ואכלוס ערבי. הבעיה הייתה דווקא תכנית טראמפ שרוצה לראות במקום אזור תיירות פלשתיני, ומהלך כזה היה קובע חד צדדית את גבולות ההתיישבות היהודית. זה היה מנוגד לתכנית טראמפ. היום טראמפ איננו והתיירות הפלשתינית לא מעניינת אותו".
על הביקורת שהטיח השר לשעבר זאב אלקין, כיום בכיר במפלגתו החדשה של גדעון סער, נגד המהלך בתואנה שמדובר בשימוש ציני-פוליטי בצורך לאומי של בנייה בירושלים לטובת מאווייו הפוליטיים של נתניהו, אומר קליינר בציניות: "אני מבין שאלקין גילה את הפוליטיקה רק בשבועות האחרונים. מדובר באחד הפוליטיקאים המוכשרים שעשה מהלכים כאלה לא פעם אחת". לדבריו במהלך זה של בנייה, כמו במהלכים אחרים, צפוי שיהיו סיכונים וסיכויים וכמו תמיד יש מציאות של ניצול הזדמנויות פוליטיות כדי לקדם את המהלך, "וגם ביידן הוא פוליטיקאי שמבין שזה צעד מידתי".
באשר לעצם החיבור בין סמוטריץ' לבן גביר שאלנו את קליינר האם הוא אינו מבין את החשש שמא דווקא הכללתו של בן גביר במפלגה תשלח את נתניהו לחפש שותף אחר מבין מפלגות השמאל-מרכז, ובלבד שלא תתויג ממשלתו כקיצונית גם בעולם וגם בארץ?
"בעיניי בן גביר וסמוטריץ' לא קיצוניים. קיצוניות באהבת ארץ ישראל היא לא מגרעת בעיניי", אומר קליינר ומזכיר כי בעבר "בן גביר כבר היה באיחוד הלאומי ובבחירות הקודמות עוצמה יהודית הייתה קרובה לעבור את אחוז החסימה".
להערכתו יכולה בהחלט להתאים לסיטואציה הפוליטית ולשאיפותיהם של כל הצדדים מציאות בה לאחר הבחירות יצטרף סמוטריץ' לממשלה ואילו הח"כים של 'עצמה' לא יהיו בקואליציה אך יהיה הסכם לפיו בהצבעות אי אמון ותקציב הם יצביעו עם הממשלה ובהצבעות בנושאים לאומיים יתמכו גם כן. "בן גביר יצטרך להחליט אם הוא חלק מהקואליציה או להיות חלק מהאופוזיציה בגלל העמדות שלו. בן גביר עצמו לא פסול, גם לא בעיני נתניהו", מעריך קליינר.
בדבריו קובע קליינר כי כל הסקרים מלמדים על כך שאיחוד כלל מפלגות הציונות הדתית עובר את אחוז החסימה, בעוד הליכה בנפרד מניבה תוצאה הפוכה. לו ילכו המפלגות יחד, הוא אומר, יאפשר להן הליכוד לפעול כהבנתם ביו"ש, בחב"ד ובמגזרים דומים. לעומת זאת, אם יבחרו להתמודד בנפרד ימצא את עצמו סמוטריץ' נשאל שוב ושוב כיצד הוא מתמודד עם הסקרים שאינם מנבאים לו מעבר של אחוז החסימה, ולהערכתו של קליינר סוג כזה של עיסוק תמידי של התקשורת הוא לא פעם נבואה המגשימה את עצמה.