דודי זילברשלג
דודי זילברשלגרפי קוץ

האסטרטג החרדי דודי זילברשלג חושב שהציבור החרדי אינו זה שאשם בדימוי שלו כפי שמצטייר בתקשורת במהלך משבר הקורונה.

יש לו כתב אישום מנוסח היטב נגד מי שלדעתו אחראי לתדמית הזו. "הציבור ברובו רחוק מכלי תקשורת והוא מתנזר מתקשורת, גם ברמה של להתראיין. בל נשכח שבחלק גדול ונכבד מכלי התקשורת יש יותר דוברמנים מבני אנוש".

"אני עם כל ניסיוני החלטתי להפסיק להתעמת ולהגיב להתנפלות. אני מוכן לומר את הדברים הכי קשים בנועם. אבל שמביאים מגוייס חרדי שתוקף חרדים ולא נותן לך להשלים משפט או שמחפשים קוריוז ומנסים להציג את הציבור באמצעות דמויות שוליים. זו לא מתכונת רצינית", מסביר זילברשלג לערוץ 7.

הוא נשאל כיצד הוא מתייחס לתמונות של הפרת ההגבלות כמו בהלוויות בתחילת השבוע. "יש לנתח את הדברים לעומק. לדוגמה בהלוויה של הרב מבריסק, מדובר באידיאולוגיה אנטי ציונית מובהקת והם נמצאים במקום שמדינת ישראל לא תכתיב להם אורח חיים. הם מסתכלים בעיניים 'מפוכחות' על מערכת יחסים בין חרדים למדינה והם מאמינים שהמצב בו הם נמצאים מחזק אותם אידיאולוגית. זה היה צפוי. אף אחד גם לא ארגן את ההלוויה הזו".

זילברשלג ממשיך למתוח ביקורת על התנהלות כלי התקשורת. "התקשורת מנסה להבליט את החרדים רק בצד האפל שלהם. זו אותה התקשורת שבשנות ה-50 העצימה את עמרם בלוי מנהיג נטורי קרתא למימדים מפלצתיים ועשתה אותו לאישיות הכי חשובה אחרי בן גוריון ולא ידעה מיהו החזון איש עד שבן גוריון בא לבקר אותה. זו המציאות ואני לא מאמין שנוכל לשנות אותה".

"יש משהו עמוק וכואב והוא מתייחס לנפגעים העיקריים מהמתקפה. ב-20 השנים האחרונות עשתה אוכלוסייה חרדית כבר דרך משמעותית. אם זה בנושא של שירות בצה"ל – כשאני לא יודע כמה אנשים ערים לעובדה שבנח"ל החרדי יש 14 אלף בוגרים. הנפגעים העיקריים הם אלה שיצאו לשוק העבודה ומתחככים באוכלוסייה הישראלית. התקשורת משרתת באופן קבוע את הקיצוניים ופוגעים באופן קבוע במשתלבים, באלה שרוצים להיות בני ברית של הישראלית והולכים איתה יד ביד. מי שפועלים לקדם את הגשר בין חרדים וחילונים, הם הנפגעים העיקריים", מוסיף זילברשלג.

לדבריו, הביקורת מקורה בקנאה. "אני לא זוכר מעולם – והיו שנים קשות – לא זוכר משהו שנגע בי עד כדי כך כמו המתקפה האחרונה. יצא לי להגיב על הסיפור של 'ארץ נהדרת' ואני דווקא הגבתי ואמרתי שאם יש בישראליות את 'קדושת הסאטירה' – תנו להם. אבל זה יושב על שנאה שמקורה בקנאה. כשאני מתבונן במציאות, עוד מערכת בחירות ועד אחת לא מוצאים מנהיג, מחפשים כל דרך לחסל ולהפליל את מי שצריך. יש כאן משבר חזק מאוד. מעורר קנאה שלחרדים יש מנהיגות. לקנאה הזו יש מחיר".

"אני מאבחן בפיד הכללי שיש אנשי ימין וביביסטים שהם מסתכלים על הנאמנות של הציבור החרדי והנציגים החרדים לביבי והם בני ברית עד הסוף. הם לא פירקו שותפות גם כשהציעו להם הצעות אטרקטיביות. גם זה מעורר קנאה כנראה. אבל המחנה של אותם בני ברית, של הביביסטים, לא מגן עלינו. יש תומכי נתניהו שכותבים את הדברים הכי איומים ברשת נגד חרדי תוך ירידה למקומות הנמוכים ביותר".

"לטעמי זו מציאות שמשרתת את הקיצוניים, מרחיבה את המעגלים שלהם ובזה אשמות התקשורת הישראלית, הציבוריות הישראלית ואנשים חסרי אחריות. כשהם רק מריחים ריח של דם באמצע הסמטה ורווח אלקטורלי הופכים את עורם ברגע נגד הציבור החרדי", מסכם זילברשלג.