אכיפה, קצת בכאילו
אכיפה, קצת בכאילוצילום: Yossi Aloni/Flash90

הסגר צפוי להיפרם בימים הקרובים, אך ההערכות מטילות ספק בכך שהוא יהיה הסגר האחרון, מה שמוביל שוב לצורך להבין את קשייו של כל מגזר אל מול גזירת הסגר. פרופ' גד ברזילי, מומחה למשפט, חברה וממשל באוניברסיטת חיפה, מתייחס לקשייה של החברה החרדית להתנהל תחת גזירת הסגר, סוגיה שנראה שאם לא נדע להבין את שורשיה תעמיק בנו עוד יותר את השסע שכבר עכשיו מפלג את החברה הישראלית.

את דבריו פותח פרופ' ברזילי בהתייחסות כללית יותר על הוויכוחים הציבוריים על סגרים ברחבי העולם, ומציין כי אכן לא מדובר בתופעה רלוונטית לישראל לבדה. "הויכוחים הללו נמצאים בכל העולם, בין אם מדובר בויכוחים פובליציסטיים ובין אם בהפגנות, כך באירופה וכך בכל העולם".

"בישראל אנחנו עדים בעיקר סביב הקהילה החרדית, וכאן יש להבין שבאופן מסורתי מנקודת מבט חרדית הציות לחוקי המדינה לא רק שאינו מובן מאליו אלא שהוא למעשה סוג של דינא דמלכותא דינא, כלומר שיש לציית לחוקי המדינה בתנאים מסוימים בעוד בתנאים אחרים, כמו של סגירת תלמודי התורה, יש להקשיב להוראת הרבנים, מה שמוביל לעימות ישיר בין מנגנוני האכיפה לקהילות החרדיות".

לטעמו של פרופ' ברזילי מול התפיסה האידיאולוגית הזו מתקשה ממשלת ישראל להתמודד, ולטעמו בפניה מספר אופציות להתנהלות:

"אופציה אחת היא אכיפה שוויונית. לעומת זאת כאן יש החמרת יתר עם הקהילה החרדית. בעיר מגוריי, שרובה הגדול חילוני, החנויות פתוחות ופקחים בל ייראו ובל יימצאו, בכבישים בין עירוניים כמעט ואין מחסומים וכשיש מחסומי-כאילו השוטרים רק מתבוננים במתרחש. במציאות כזו להתמקד בחברה החרדית זו אכיפת יתר. אם עושים אכיפה כללית היא צריכה להיות לכולם".

"האפשרות האחרת היא ללא סגרים בכלל. לבצע בדיקות סרולוגיות בכל רחבי הארץ כמו בסלובקיה, ורק לאחר איתור מוקדים אדומים להטיל עליהם סגרים. סגרים דיפרנציאליים שכאלה לא חייבים להתבצע דווקא על בסיס עירוני אלא גם על בסיס שכונתי", אומר ברזילי הסבור כי זו האופציה העדיפה להתמודדות כוללת.

האם למדיניות שכזו אין בעייתיות מעשית הן בהיבט המשפטי והן בהיבט האכיפתי? פרופ' ברזילי קובע כי "משפטית אין בעיה. חוק הקורונה מאפשר זאת. בנוסף, יש אמצעי של חוקי עזר של הרשויות המקומיות". להערכתו "לוגיסטית, אם הסמכויות תועברנה לרשויות המקומיות זה יקל על משרד הבריאות בניהול מיגור המגיפה". לעומת זאת באשר ליכולת האכיפה המעשית של סגרים המוטלים על שכונות הוא אומר כי "לגבי הצייתנות, לב העניין הוא אמון הציבור בממשלה והאמון הזה נפגע משמעותית גם בגלל נושאים רלוונטיים לקורונה וגם בעקבות כתבי האישום של ראש הממשלה וגם בגלל הבחירות המתקרבות".

כעת, לטעמו, "אנחנו יודעים מעט מדי על המגיפה, מטילים סגרים וגורמים נזק אדיר למשק מבלי שאנחנו מקבלים תוצאות חיוביות נראות לעין". עוד מוסיף פרופ' ברזילי ומציין כי הקורונה היא משל למכלול סוגיות שנוגעות לאכיפת החוק מול המגזר החרדי, ועל כולן יהיה על ממשלת ישראל לדון מחדש ביום שלאחר הקורונה. בין השאר מדובר בסוגיית הגיוס, לימודי ליבה ועוד. "עם שוך מגיפת הקורונה יש לחזור לשאלת היסוד של היחסים בין הצדדים. על היחסים הללו תושתת גם שאלת הציות לחוק. היום הנכונות לציות לחוק מאוד מוגבלת".