לקראת ישיבת הממשלה, בואו נעשה רגע סדר. שתי אופציות אסטרטגיות נמצאות כעת על השולחן:
הראשונה נקראת מדיניות הכלה. כשמספר החולים המאומתים עולה הולכים לסגר, כשיורד פותחים את הסגר. ככה נגררנו מסגר ראשון לשני ולשלישי ורביעי וכך גם נגרר לחמישי ושישי. זו המדיניות שנקטו עד היום המדינות המובילות באירופה, וזה פחות או יותר מה שעשינו אנחנו. מבחינה כלכלית? חוסר ודאות מוחלט. עסקים פותחים וסוגרים לסרוגין לפי מדיניות הסגרים שתלויה אך ורק בתחלואה שעולה ויורדת.
השניה נקראת מדיניות מיגור. או במילים אחרות מדיניות #אפס_הדבקה. החלטה שאין מספר של ישראלים שמקובל עלינו שיידבקו בקורונה, ומאמץ גדול לצמצם הדבקה כמה שרק אפשר. לחלק את המדינה לאיזורים, להתחיל מהכמעט ירוקים ולהפוך אותם לירוקים, ואז להגן עליהם, לפתוח אותם ולהרחיב אותם בהדרגה. המטרה היא להמשיך במתווה הזה עד שלא תהיה יותר הדבקה בקהילה. ערים ירוקות יפתחו את המסחר והלימודים, ערים אדומות יישארו סגורות עד לירידה בתחלואה ויוגבלו בכניסה לירוקות. עיר ירוקה שהתחלואה בה עולה? תהפוך לאדומה. ועיר אדומה שהסגר בה הצליח? תהפוך לירוקה ותפתח את הלימודים והמסחר.
המודל הזה הצליח בטייוואן, וייטנאם, אוסטרליה, תאילנד, ניו-זילנד, איסלנד, סין, מונגוליה. מה זה אומר הצליח? באוסטרליה אותרו אמש 9 חולים מאומתים, בניו זילנד 5, בטייוואן 2, במונגוליה 31. ובישראל? 7385 חולים אמש.
החברה בישראל לא בנויה למודל הזה? החברה בתאילנד או באוסטרליה גם היא בנויה מקבוצות אתניות שונות שמתנהגות בצורה שונה. מדינת ישראל על המורכבות החברתית שבה לא שונה מהרבה מדינות אחרות.
הלוויות המוניות בבני ברק? בני ברק תהפוך לאדומה ותשאר סגורה, אבל תושבי גבעתיים ובית שאן ילכו לבית הספר והמסחר יהיה פתוח. הפגנות המוניות בבלפור? אם רוב המפגינים מגיעים מתל אביב, אז תל אביב או ערים אחרות מהם מגיעים המפגינים יסתכנו בלהפוך לאדומות. ותושבים של עיר אדומה לא יוכלו לעבור לעיר ירוקה אלא להפגין רק בעיר שלהם.
אין פתרון מושלם. יש יכולת קבלת החלטות מול לחצים מכל הכיוונים. זה מה שהאזרחים מצפים מהממשלה, וזו האחריות של הממשלה לקבל החלטות גם אם הם קשות או מסובכות.
ומה לגבי החיסונים?
אין ספק שהחיסונים הם הישג אדיר של מדינת ישראל ויצילו חיים רבים. אבל כאמור, אין חיסונים לבני 16 ומטה, ואנחנו רואים שהמוטציה החדשה פוגעת גם בצעירים. לכן, הדרך המעשית היחידה כעת למנוע הדבקה המונית וגם לצאת בביטחון מהסגר היא אפס הדבקה. ואין מנוס מקבלת ההחלטה הזו.
אנחנו מתמודדים מול תופעה שלא הכרנו מאז הקמת מדינת ישראל. אנחנו צריכים לדעת לקבל את ההחלטות למרות לחצים מכיוונים שונים. זה מה שהאזרחים שלנו מצפים מאתנו.