כחלק מועידת ישראל 2030 של 'בשבע' וערוץ 7 במתחם 'דיזיין סיטי' במישור אדומים, נערך פאנל תחת הכותרת 'חזון 2030'.
את הפאנל הנחה ניצן קידר והשתתפו בו ראש קמפוס טל המרכז האקדמי לב אתי שטרן, מנכ"ל אינטרנט רימון יריב פאר, מנכ"ל האגודה להתנדבות ירון לוץ וראש מערך פאגי הבנק הבינלאומי אלעזר רוזנברג. המשתתפים דנו כיצד תיראה מדינת ישראל בעשור הקרוב.
ראש קמפוס טל, המרכז האקדמי לב אתי שטרן אמר: "השנה האחרונה תרמה רבות לשינוי שיטת הלמידה. למעשה התהליך של למידה מתוקשבת מתרחש כבר כמה שנים אבל זה התקדם מאוד בעצלתיים. עד שפתאום ביום אחד מצאנו את עצמנו כל המוסדות האקדמאיים עוברים ללמידה מרחוק. אבל זה יצבור יותר ויותר תאוצה. זה יאפשר לנו להעניק לסטודנטים ללמוד קורסים במוסדות אקדמיים אחרים, המגמה הזאת תלך ותגבר. גם צורת הלמידה תלך ותשתנה, לא רק קורס פרונטלי בזום, אלא למידה יותר אקטיבית, יותר אמצעי מדיה, לא רק הקשבה למרצה. כבר היום בקורונה התחלנו בתהליכים האלה. יש לנו קורסים שעובדים בשיטה של כיתה הפוכה, כלומר הסטודנטים מקבלים את החומר עוד לפני השיעור ובשיעור למעשה רק מחדדים אותו ושואלים את המרצה שאלות".
מנכ"ל אינטרנט רימון יריב פאר הוסיף: "במבט אל ישראל 2030 צריך להבין שנחיה בתוך המרחב הדיגיטלי בכל תחום. מפשיעה, דרך בילויים, לימודים ועבודה. מתוך המסקנה הזו אנחנו צרכים להתחיל להיערך למחייה במרחב הדיגיטלי, להפנים שינויים בדפוס ההתנהלות וההתנהגות שלנו בתוך המרחב הדיגיטלי. לדאוג שיהיה נגיש וזמין אצל כל אחד. כי כשנשאל האם אתה הולך לעבודה, לעבוד מהבית כשכלי העבודה המרכזי יהיה המחשב. ככל שנעבור לעולם מקוון נצטרך לדעת לייצר הגנה לילדים וגם למבוגרים".
ראש מערך פאגי הבנק הבינלאומי אלעזר רוזנברג אמר: "המוטו בעולם הבנקאות צריך להיות דומה אבל שונה, נפריד בין פעולות שגרתיות שיעברו לדיגיטל, כמו שכבר כיום העברה בנקאית כבר לא דורשת הגעה אל הסניף. נראה עוד ועוד פעולות שמצטרפות לתחום הזה. לתפיסתי הבנק כמו שהתרגלנו של הפגישה האישית נמשיך בפעולות קרדינליות כמו משכנתא למשל אז נכון לשבת יחד, ללמוד, ובהתאמה לתפור את החליפה המתאימה ללקוח. האתגר יהיה בין לדעת לשלב בין העצה האישית לרובוטיקה כשהעצה האישית אומנם יכולה לטעות אבל היא יכולה גם לקחת טוב יותר את סך השיקולים בחשבון".
מנכ"ל האגודה להתנדבות ירון לוץ ציין: "הצבא משחרר יותר מ50 אחוז מגיוס. בעתיד זה רק ילך ויגדל. זה בדיוק המקום של השירות הלאומי להיות החוסן המשלים, החוסן האזרחי שמשלים לחוסן הביטחוני. גם מנהלי בתי החולים אומרים - בלי השירות הלאומי בתי החולים בקריסה. יש בסביבות 2000 בנות שירות בבתי החולים. עוד לפני הקורונה יצרנו באגודה כלים דיגיטליים חדשניים, כדי לענות לדור המסכים. וכשבאה הקורונה השתמשנו בכלים האלה. מדינה עם צבא חזק ומדינה חלשה זו מדינה חלשה. וזה התפקיד של השירות הלאומי לעשר השנים הבאות, לחזק את החברה הישראלית".