צחי קליין - שש שנים
צחי קליין - שש שניםצילום: אלעזר אמיתי

בשבת האחרונה קבלנו את לוחות הברית החותמות במצוות "לא תחמוד". למען האמת, לא כל אחד מאיתנו היה מכניס את "לא תחמוד" לפנתיאון הזה. מה כ"כ מיוחד במצווה הזאת שמזכה אותה לחתום את עשרת הדברות?

יתרה מכך, לפי הזוהר הקדוש (אחרי מות עח:), איסור לא תחמוד כולל את כל עשרת הדברות ומי שעובר עליה כאילו עבר על כל התורה כולה! ושוב זועקת השאלה, מה כ"כ מיוחד וחמור בה?

לשאלות אלו יש להוסיף תמיהה גדולה על דברי הרמב"ן על תחילת הפרשה (כ"א א'), שהתורה מתחילה לפרט את עשרת הדברות מיד לאחריהן:

כאשר היה בעשרת הדברות הדבור הראשון בידיעת ה', והשני באיסור ע"ז, חזר וצוה את משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם שתזהירם אתה עוד שיתנו לבם למה שראו ויזהרו במצות האלו שצויתים, כי אתם ראיתם- כנגד דבור "אנכי", ולא תעשון אתי- כנגד "לא יהיה לך", להשלים ענין ע"ז, "ואלה המשפטים" כנגד לא תחמוד, כי אם לא ידע האדם משפט הבית או השדה ושאר הממון יחשוב שהוא שלו ויחמדהו ויקחהו לעצמו, לפיכך אמר תשים לפניהם, משפטים ישרים ינהיגו אותם ביניהם, ולא יחמדו מה שאינו שלהם מן הדין.

התורה מבארת את שתי הדברות הראשונות- "אנכי" ו"לא יהיה לך" בסוף פרשת יתרו. בתחילת פרשת משפטים היא "קופצת" באופן מפתיע לדברה העשירית- לא תחמוד, תוך פירוט דיני הממון שבין אדם לחבירו. מה פשר ה"קפיצה" הזאת? ומה הסיבה ל"קידומה" של מצוות לא תחמוד?

צחי קליין שירת השבוע: 6 שניםמתי שריקי

האבן עזרא שאל (שמות כ', י"ד), כיצד אפשר שלא לחמוד? איך ניתן לכבוש את הרגש הטבעי של האדם להימשך אחר רצונו לבית או לאשה המעוררים את לבו? וענה, שאדם צריך לדמות כאילו מה שאינו שלו הוא כבת המלך שלא יחלום איש כפרי להינשא לה. ההתמודדות לדברי האבן עזרא היא ב"סור מרע", יש להתגבר בכוח הדמיון שכל מה ששלי הוא הכי נכון ומדויק לי מאת ה', ומה שלא שלי פשוט לא אמור לעניין.

א"כ, מצוות לא תחמוד מגלה באופן מעשי את שתי הדברות הראשונות העוסקות באמונה מחשבתית ובכך מובן הדילוג והרצף שבין מצוות "אנכי" "לא יהיה לך" ל"לא לחמוד".

השפת אמת כתב דרך אחרת נפלאה להתמודדות עם כוח החמדה (יתרו שנת תרל"ו):

אבל באמת נראה כי אף שיש חמדה לעניני עוה"ז. אך התשוקה צריך להיות באדם לקיים מאמר ה'. וזאת החמדה תגבור נגד כל החמדות שבעולם. ועל זה נאמר בטל רצונך מפני רצונו. ואפשר זה בא אחר קיום מ"ע באהבה.

התורה נקראת "כלי חמדה", ארץ ישראל מכונה בשם "ארץ חמדה", לה' אנו שרים "אנא א-לי מחמד לבי", נפשי חמדה... לדעת כל רז סודך". כאשר נותנים לכוחות החמדה והתשוקה להתבטא במקומות הנכונים, אין צורך לבזבז אותם על חמדנות פסולה. נמצא שמצוות לא תחמוד יסודית ביותר וכוללת את כל עשרת הדברות, משום שקיומה עוברת דרך כל החמדות הנפלאות שיהודי יכול וצריך לחשוק!

לערוץ היוטיוב של הרב צחי קליין לחצו כאן

פרשת משפטים פותחת בדבר שהיה פסגת השאיפות הקנייניות בעבר. לקנות אדם שכל תפקידו ותכליתו לציית לכל דבר שאדונו מצווה, שיא של כוחנות קניינית ושתלטנות. התורה מגבילה את היכולת הזאת וקובעת שאי אפשר לקנות כל דבר בכסף. את אחיך, אדם מישראל עם נשמה אלוקית, לא תוכל לשעבד תמורת סכום כסף. הציווי לא נועד רק לאדון אלא לא פחות מכך לרוצה לשעבד את עצמו. כך כותב רש"י ע"פ המדרש:

דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים כשפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמרתי כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם ולא עבדים לעבדים, והלך זה וקנה אדון לעצמו, ירצע בפניהם.

החופש הגדול ביותר הוא להביא לידי ביטוי את הנשמה, אשר מטבעה הפשוט רוצה לעשות את הטוב, את רצון ה'. כל שעבוד לבן אנוש חוטא למטרה שלשמה באנו לעולם- ותיקון עולם במלכות שד-י מתוךבחירה חפשית.

בהר סיני קבלנו חותמת לכך שהפסקנו להיות עבדים ולא ניתן לשעבד אותנו לעולם! עם חפשי שחירותו קוראת לחירות העולם כולו, וכמו שכתב הראי"ה קוק זצ"ל (אוה"ק א' צ"ז):

לשחרר את האדם, על ידי התעלותו, על ידי התפתחותו, בגילוי כל כשרונותיו הפנימיים, זאת היא מגמתנו.

דיני עבד עברי, מלמדים אותנו להתמקד בעיקר ולזנוח את הטפל, להבין שכל הקניינים שלנו הם רק אמצעי ולא מטרה ולעולם לא להיות משועבדים אליהם.

כמובן שהדרך המובחרת להתמודד עם החמדה הרעה, היא התשוקה לכל מה שטוב בעולם הזה, ברמה הפשוטה- הקניינים להם זכינו באופן טבעי, אשה, ילדים וחברים טובים. ברמה הגבוהה יותר, לחמוד ולחשוק את מה שראוי מעומק נשמתנו, את הדביקות באלוקים חיים- "מחמד לבנו", את התורה הקדושה- "כלי חמדה", ואת ארץ ישראל- "ארץ חמדת אבות"!

מילות השיר:

שש שנים

א
כי תקנה את מה
שאי אפשר לקנות
שש שנים יעבוד
ובשביעית ינדוד יפרוס כנפיים

כי תרצה לרכוש
איכות חיים תדרוש
אדמה לכבוש
אבל לא לב פועם ואור עיניים

פזמון

האם שמעת קול מן ההר
לו האזינו אוזן ונשמה
אין דבר גדול ויקר
מחופש שאדם חייב
ושום כסף וזהב
לא יקחו ממנו את חייו

ב
ואם יאהב אדון
יהפוך עבדו
רק גוף בתוך בגדו
נשמה כבולה בנחושתיים

מרצע חד נוזף
תחת מזוזה
שנים ללא תזוזה
חיים רק פעם תחת השמיים

פזמון

חרץ דינו ואזנו
עבד לעולם
אך עצמו קיים
יובל מגיע ופותח פתח

קראת דרור ושב
אל חיק משפחתו
שב אל אחוזתו
אל אלוקיו ואל חיי הנצח

קרדיטים:
מילים ולחן: צחי קליין
הפקה מוסיקלית ועיבוד: יגאל שטטנר
גיטרות: יגאל שטטנר
כינורות: אהוד שאואט
עיבוד כינורות: אייל גזונטהייד
קלידים ותכנותים: יגאל שטטנר
קליפ: מתי שריקי
תמונה: אלעזר אמיתי
ניהול קריירה ורפרטואר: טלי כץ

הרב צחי קליין הוא יוצר וזמר ומשמש כר"מ בישיבה הגבוהה 'רועה ישראל' ביצהר

לקבלת הכנה חווייתית ומוזיקאלית לשבת ועוד הפתעה שבועית הקליקו