מפגעים חוצי גבולות

יצחק (איצ'ה) מאיר, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון:

"ברגע שנחתם הסכם אוסלו בוטלו כל האפשרויות לטפל בבעיות של איכות הסביבה ביהודה ושומרון. יש פתרונות מיידיים ויש פתרונות מהותיים. הפתרון המיידי הוא מה שניסה לעשות השר לשעבר זאב אלקין, והוא להעביר הצעת החלטה בממשלה על שלושה וחצי מיליארד שקל וטיפול בביוב, פסולת, גרוטאות רכב ומפגעים נוספים, ושמדינת ישראל תקבל החלטה שבעקבות התפוררות הסכמי אוסלו היא מטפלת בכך. באופן מהותי, בעולם מקובל שלא מפרידים בן רשויות. אם יש מתקן לטיפול בפסולת אז מטפלים בו בכל הפסולת, מכון טיהור שפכים מטפל בשפכים מהצד היהודי ומהצד הפלשתיני. יש לתת למדינת ישראל ביכולותיה הטכנולוגיות לטפל בכך גם בשביל הפלשתינים ולקזז את זה מכספי המע"מ שישראל מעבירה לרשות הפלשתינית".

גלעד אך, מנכ"ל הפורום לישראל ירוקה:

"הרשות הפלשתינית לא מטפלת במפגעים סביבתיים. השאלה מופנית למדינת ישראל שהסמיכה את המינהל האזרחי לנהל את האזרחים ביו"ש, והוא הגוף שאמון על מה שקורה פה. אני כבר עשר שנים בתחום הזה ונתקל לצערי במדיניות של חוסר מעש מול מפגעים מאוד גדולים. לדוגמה, הגשנו בג"ץ על מחצבות שפועלות בשטח C. פנינו למינהל האזרחי והם לא ענו לנו. פנינו לבית המשפט העליון והם ענו שאומנם המחצבות לא חוקיות, אבל מכיוון שזה תורם לכלכלת האזור אנחנו מתירים להם לפעול. בעצם אומרים: אין לנו בעיה שכל יהודה ושומרון יהיו מחוררים במחצבות פיראטיות, העיקר שנרגיע אותם. זה סוג של שוחד. זאת המדיניות - לכבות שריפות, לשמור על שקט תעשייתי ולא לתכנן עשר שנים קדימה. על זה אני מסתכל".

יעל ישראל, פעילה סביבתית:

"אי אפשר להפוך את יו"ש לפח הזבל של ישראל. אין בעצם פיקוח ואכיפת חוק ביהודה ושומרון. זה התחיל מזמן וזה כל הזמן הולך וגדל, אין שום מגמה של צמצום המפגעים הסביבתיים באיו"ש. קודם כול יש להחיל חקיקה וליישם פתרונות מעשיים. ענייני סביבה מעסיקים הרבה את השמאל. אני אומרת להם: גם אם אתם חושבים שמחר בבוקר אנחנו לא נהיה במקומות האלה – זו אחריות שלנו לדאוג לאדמה הזאת, ובטח ובטח למי שחושבים שזה שלנו מאז ולתמיד זו האחריות שלנו. בנחל אוג, אזור שיועד לתיירות, הולכים להקים משרפה עצומה ועתרנו על זה לבג"ץ. זו אחריות שלנו, זו האדמה שלנו וזו החובה שלנו לדאוג לה".

עו"ד ד"ר הראל ארנון:

"שורש הבעיה קודם כול נובע מכך שישראל לא הכריעה מה היא עושה עם אזורי יהודה ושומרון מבחינה מדינית ומבחינה פוליטית. חוסר ההכרעה הזה משליך על הלך הרוח של הדרגים הציבוריים גם בענייני איכות הסביבה, כשלמעשה הם אומרים שיהודה ושומרון הם מעין אקס־טריטוריה. פרט לכך, ברמה המשפטית החקיקה עמדה מלכת. ביו"ש יש חקיקה בריטית וירדנית. אנחנו נמצאים בשנת 2021 ומתמודדים עם סיטואציות בשטח באמצעות כלים מלפני 50 שנה. ודבר שלישי, החקיקה נתונה לידי המינהל האזרחי, שמטבעו יש לו בעיית כוח אדם והם פחות יעילים. שלושת הדברים האלה הופכים את יהודה ושומרון לקרקע פורייה לעבירות של איכות סביבה".