שיעור בהתחסנות

מומחים מנתחים את הגורמים לתופעת הססני החיסונים וגם מציעים דרכים לעודד את המתלבטים להגיע אל מתחמי החיסון.

עפרה לקס , כ"ט בשבט תשפ"א

שיעור בהתחסנות-ערוץ 7
מרכז חיסונים
צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

התקשורת תמיד מחפשת את השלילי, את יוצא הדופן, ומבליטה את קו האנטי למדיניות הממשלה. בזה אין חדש. אולם כשכל אלה מתרחשים בעידן של מאבק לאומי במגפה שגובה חיים של בני אדם, מביאה אזרחים לחרפת רעב ומשביתה את מערכת החינוך, יש לנטייה הזאת משמעות כבדה.

זה התחיל בראיונות בלתי פוסקים עם פרופסור יורם לס שטען באדיקות שהקורונה אינה מגפה, והמשיך בכותרות על כך שוועדת הלסינקי צפויה להכריז שפייזר עושה בישראל ניסוי בבני אדם ללא אישור. את העובדה שלס רץ להתחסן בעצמו ואת ההודעה של פרופסור איתן פרידמן, יו"ר ועדת הלסינקי, שהבהירה שלא מדובר בניסוי בבני אדם, ראו כבר הרבה פחות אנשים. בין לבין הערוצים מבליטים כותרות על תופעות לוואי קיימות אך ייחודיות, מראיינים סלבס שאין להם הכשרה מדעית אך הם חושבים שקורונה היא שפעת, ובכך מרחיקים את האנשים מהרצון להתחסן.

לצד התקשורת הממוסדת קיימות הרשתות החברתיות, שבהן כל אדם יכול לכתוב מה שליבו חפץ, להמציא תיאוריית קונספירציה, לתבל בדוגמה או שתיים ולשגר לעולם. על אלה אין בקרה ואין הבדל בין מדען שחוקר וירוסים במשך 20 שנה ובין בחורה בת 21 שאין לה אמון במערכת.

ידוענים שנלחמים בפייק ניוז או קוראים להתחסן משלמים על כך בקללות, בגידופים ובהפחתת עוקבים. כך קרה השבוע לסיוון רהב־מאיר שקראה להתחסן וגם לגיא לרר, שתכניתו 'הצינור' עוקבת אחרי הטענות של הרב יובל הכהן אשרוב נגד החיסון ומפריכה אותן.

למידע השגוי המופץ באמצעי התקשורת יש תוצאות בשטח. מרכזי החיסון, שהיו עמוסים מאוד בשבועות הראשונים של מבצע החיסונים, התרוקנו. אנשים ממעטים להגיע. לאי־ההתחסנות הזאת יש משמעות. היא זו שמעכבת את המדינה מלחזור לחיים תקינים. אומנם כבר ניתן לראות ירידה בשיעורי התחלואה הקשה וההידבקות בקרב מי שהתחסן, אולם מאות אלפי ישראלים בני 50 פלוס - אלה שעלולים לחלות באורח קשה - לא התחסנו, וזה מה שמפריד בין חזרה לשגרה ובין המשך דשדוש במגפה.

להשקיע מיליארדים גם בתמריצים

מי שנמצא בשטח ויכול להצביע על הקשר הישיר בין התקשורת ומה שמשודר בה ובין הגעה של המתחסנים למרכזי החיסון, הן קופות החולים שנמצאות בחזית מבצע החיסונים. "לפעמים יש גלים של הגעה בעקבות אמירה שפורסמה בתקשורת. זה קורה בעקבות סיפור של צעיר שחלה בקורונה והייתה לו הסתבכות או כתבות על אנשים שנפטרו מהחיסון. הכתבות האלה מעלות את המודעות וממחישות כמה חשוב להתחסן", מספרת ד"ר ורד ישראלי, מנהלת רפואית של שירותי בריאות כללית במחוז ירושלים. הקופה שלה עושה מאמץ. מלבד פתיחה של 28 מתחמי חיסון בירושלים שמותאמים ומונגשים מגזרית, הקופה משקיעה בכל לקוח שקריטי שיתחסן. "בני ה־60 פלוס התחסנו יפה וממשיכים להגיע. אנחנו פונים לבני ה־50 פלוס, הרופאים מתקשרים אליהם אחד אחד, אנחנו שולחים להם מסרונים והודעות קוליות. אנחנו עושים פעילות הסברתית כולל ברשתות החברתיות וגם משתפים פעולה עם ראשי ישיבות. חלקם מסבירים לתלמידים כמה חשוב להתחסן, חלקם מביאים את התלמידים אלינו באוטובוסים ומחסנים באופן מרוכז".

החשש הטבעי מהחיסון היה מובן עד לא מזמן, אומרת ישראלי, כשהחיסון היה חדש ולא מוכר. עכשיו, היא אומרת, האינדיקציות על יעילות החיסון הולכת ונערמות ואין סיבה להישאר בבית. "עשרות מיליונים התחסנו בעולם ואנחנו יודעים לומר כבר שהחיסון בטוח. זה נכון שרוב האנשים מחלימים מקורונה, אבל אחוז ניכר סוחב נזקים בהם חולשה בשרירים, חוסר ריכוז ואיבוד טעם. כל זה לעומת תופעות לוואי של החיסון שנמשכות יומיים ולא משאירות נזק שאריתי. אנחנו בתקופת בחירות ואני קוראת לאנשים לבחור באופציה של להתחסן ולא באופציה של לחלות".

"היחס המכיל למתנגדי החיסונים במיינסטרים של התקשורת הישראלית הוא טרגדיה", אומר איתן זליגר, יועץ אסטרטגי ובעלים של משרד יחסי הציבור זליגר שומרון תקשורת. "למטרידן שפגע מינית באישה אחת מתייחסים כאויב האומה, ולאדם שמסכן עשרות אלפים במידע הכוזב שהוא מפיץ מתייחסים באובייקטיביות. כל אדם אחראי על גופו ובריאותו ורשאי להחליט אם הוא מתחסן, אבל לא כל אדם יכול לפגוע בבריאות הציבור".

עם זאת, לדעתו של זליגר יש הבדל בין לא לראיין ולא לתת מקום לאנשים שמפיצים פייק ניוז ובין הורדת תכנים מהרשת, דבר שמשרד הבריאות החל לעשות לאחרונה. בעיניו זה דבר שאין לעשותו. "זה מקרה קצה שאסור להגיע אליו, זה יביא להסרת תכנים גם במקרים אחרים". אז איך נלחמים בפייק ניוז ברשתות החברתיות? בעזרת מידע מבוסס ואמין. "לא צריך להוריד מהרשת את הסרטון של יובל הכהן אשרוב שקיבל מאות מיליוני צפיות. צריך לקחת אותו ולהשיב לכל אחת מהטענות שלו בצורה מבוססת. טענה־מענה, טענה־מענה. הייתי לוקח את גיא זוהר, שעומד מאחורי הפינה בתוכנית 'מהצד השני' ב'כאן', והופך אותו לקמפיינר של הדבר הזה. זוהר מצביע על סתירות ועל פייק ניוז במגוון נושאים ונהנה מאמינות גבוהה".

לנושא המידע המבוסס עוד נשוב, אבל ביקשנו מזליגר, אסטרטג תקשורתי, שיסביר לנו איך מביאים את האנשים להתחסן. דבר ראשון, הוא אומר, יש להבחין בין שתי קבוצות מרכזיות. "יש ציבור שלא יתחסן גם אם תעמידי מולו כיתת יורים. הוא מתנגד לחיסונים באופן עקרוני. אמירות רציונליות לא יעזרו כאן".

הקהל השני הוא זה שמושפע מהקבוצה הראשונה. הוא שומע שמועות מהשכנה, ראה משהו בטלוויזיה או בפייסבוק. אליו צריך להפנות תמריצים חיוביים. "המדינה משקיעה עשרות מיליארדים ברכישת חיסונים, ומיליארדים נוספים מתבזבזים על ימי הסגר. היא יכולה להשקיע סכומים גם בלהביא אנשים להתחסן".

זליגר מציע למשל להתנות את מענק הקורונה בהתחסנות של המבוגרים במשק הבית או של כל הבוגרים בו. הוא מציע להתנות את הכניסה לקניונים ולקולנוע ואת היציאה לחו"ל בהתחסנות, ולהשקיע בנושא הזה מחשבה, יצירתיות וכסף. "הרי תראי מה קרה. כשאנשים חשבו שהכול עוד מעט ייפתח ורק מי שהתחסן יוכל לטוס, היה מרוץ לחיסונים. כל ההרהורים וההתמהמהות החלו כשהתחילו להתלבט אם כן יהיה דרכון ירוק או לא". הוא מביט קדימה ורואה את פסח. "אפשר להודיע שמי שיוכל לנוע בכבישים ולצאת מביתו בפסח כדי להתארח הם רק האנשים שהחלימו או התחסנו. יש מספיק זמן עד אז ואנשים ייצאו ויתחסנו. זה תמריץ חיובי".

זליגר מציע גם לתמרץ את הרשויות המקומיות. "כל רשות שמצליחה להעלות את אחוז המתחסנים שלה בשבועיים הקרובים תזכה במענק לאיזה צורך שהיא רוצה. נכון, לא עושים את זה בדרך כלל, זה לא מהלך נורמלי, אבל הקורונה היא אירוע לא נורמלי".

לחזור אל שיטת השקיות

"יש במחקר מושג שנקרא הססנות מחיסונים", אומר רונן יעקובסון, פסיכולוג חינוכי מומחה, ראש מכון 'מנעד' בלוד. "אני מזכיר שהקורונה היא לא המגפה הראשונה שהיה צורך לפתח לה חיסון במהירות ולתת אותו. זה כבר היה ואנחנו מכירים את התופעה. הססנות מחיסונים זה משהו אחר מהתנגדות לחיסונים. למתנגדי החיסונים יש דעה עקרונית ואנחנו לא מתעסקים איתם". יעקובסון מבקש להדגיש שזכותו של אדם להתנגד להתחסן. "חשוב שאנחנו כחברה דמוקרטית נאפשר את זכות האדם על גופו". אבל במקביל הוא חושב שיש לעודד את ההתחסנות. קהל היעד, כאמור, הוא ההססנים. "המאמץ הממשלתי והחברתי צריך להיות מופנה לאנשים שאומרים 'באופן עקרוני אנחנו לא יכולים להגיד שאנחנו נגד החיסון, אבל אולי נראה עוד קצת מה ההשפעות שלו'. הססנות ודחיינות מוכרות בעולם הפסיכולוגי".

מי הם ההססנים או הדחיינים?

"מחקר שנעשה על הקורונה בחודש אפריל בצרפת בדק אנשים שמתכוונים להתחסן ואת אלה שלא - בחיסון שעוד טרם פותח אז. נתון אחד מרכזי הבדיל בין שתי הקבוצות: מידת המעורבות האישית והנפשית במערכת הפוליטית. מי שמעורב פוליטית - מצביע, מעודכן, ולא משנה במי הוא תומך - מתכוון להתחסן. ומי שלא - לא". הממצא המפתיע הזה נראה לכאורה לא שייך לעולם החיסונים, אבל ליעקובסון יש הסבר הגיוני וגם עצוב. "זה בעצם נתון של אמון במערכת. אדם שלא מעורב פוליטית בעצם אומר 'כולם שם שקרנים ומושחתים', וזה ממצא שמסביר גם את ההססנים כאן. אנחנו אחרי תקופה ארוכה של שחיקה באמון הציבור במערכת הפוליטית. זה נמצא שוב ושוב במחקרים שונים וזה יכול להסביר את התחושה הזאת".

אם כן, למערכת הפוליטית ולהתנהלותה בשנתיים האחרונות יש תרומה גדולה ורעה לתופעה של חוסר ההתחסנות, אבל יעקובסון אופטימי ומציע דרכים לצמצם את התופעה. "מה שעוזר הוא מושג שנקרא nudge. לגרום לאנשים שינויים במאזן ההססנות דרך מעשים קטנים". מה הוא ממליץ? למשל, להודיע שבעוד חודש וחצי מספר מרכזי ההתחסנות יצומצם. "היום זה לא משנה לאדם אם הוא מתחסן מחר או בעוד שבוע. אם הוא יידע שבעוד כמה שבועות הוא יצטרך לנסוע רחוק כדי להתחסן ואולי התורים לא יהיו זמינים, זה יכול לעבוד". מה עוד? תשלום של 100 שקלים על החיסון. לא שובר שוויון, אבל יעבוד בשטח. "תראי איך התשלום הפעוט על שקיות הניילון בסופר זכה להצלחה אדירה למרות שמדובר ב־10 אגורות לשקית. הוא לא פעל על הטראמפיסטים שאמרו שכל הסיפור של זיהום הסביבה הוא שקרי, אבל כן פעל על האנשים שחשבו שכדאי לצמצם את השימוש בשקיות אבל לא עשו את זה".

בתוך השיח הזה יש גם מי שמנסה להביא את האמיתות המדעיות הפשוטות לציבור. להנגיש את המידע למי שהיו הולכים להתחסן, אך הם שומעים שמועות רעות וחוששים שאולי יש בהן אמת. עמותת 'מדעת' קמה כבר לפני שבע שנים, בעת מבצע החיסון נגד הפוליו. מאז היא עוסקת בהסברה והנגשה של מידע רפואי, ואנשיה התגייסו בהתנדבות גם לזירת המאבק על הקורונה ועל החיסון. "השמועות שמצליחות לתפוס הן אלה שיש בהן גרעין של אמת ועליו בונים תילי תילים של עובדות שקריות", אומרת ד"ר שרי נתן, דוקטור לביולוגיה וראש תחום חינוך והרצאות בעמותה.

אז בואי נדבר על הטענות. למשל על כך שזהו חיסון חדש, שמעורב בו הרבה מאוד כסף. אולי למישהו היה אינטרס לאשר אותו?

"הפרופיל של אישורי החיסונים הוא הרבה יותר גבוה מאישור של תרופות, כי מדובר בטיפול מונע. את הניסויים הקליניים לא חברת התרופות עושה אלא חברות חיצוניות, והכול נעשה תחת פיקוח חיצוני. הפעם ה־FDA הגדילה לעשות ופתחה את דיוני האישור לכולם. אנחנו עקבנו אחרי הדיונים שארכו שעות והמסמכים שפורסמו לציבור. זה לא נעשה בחדרי חדרים".

יש טענה על כך שזו טכנולוגיה חדשה שלא נוסתה. איך נדע שהיא בטוחה?

"החשש מחיסון חדש הוא נורמלי לחלוטין, אבל צריך לזכור שהטכנולוגיה עצמה לא כל כך חדשה. היא נחקרת כבר 30 שנה ויש חיסונים שעובדים עליהם כבר שלוש שנים שאמורים לפעול בצורה הזאת, הם רק לא אושרו עדיין מסיבות ביורוקרטיות. אבל כבר הצטבר מידע על הסוג הזה של טיפול וחיסון וידוע שהוא בטוח".

נתן ממשיכה ועונה על שאלותיי על תופעות הלוואי, על הטענה שהחיסון עלול לפגוע בפוריות ועוד. מידע נוסף נמצא באתר העמותה וניתן להתרשם ממנו.

אתם פועלים בשטח כבר שנים. האם היקף ההתנגדות לחיסון הוא יוצא דופן הפעם?

"כן, כי כולם מתחסנים ביחד וכולם מדברים על החיסונים לטוב ולרע. אחת הבעיות עם פייק ניוז זה שאנשים מעבירים את הסרטון בלי לבדוק אותו. אנשים גם נתפסים ונוטים להאמין לדברים שמפחידים אותם. שמועות שליליות מותירות רושם. ההמלצה שלי היא: אל תעבירו סרטונים ומידע בלי לבדוק. כדאי שנבדוק את מקור המידע שלנו ונראה אם הוא מהימן".

'מדעת' עוסקים בהסברה גם לצוותים הרפואיים עצמם, שאולי יודעים את המידע אך לא תמיד יודעים איך להנגיש אותו לציבור. הם פתחו בפרויקט ווטסאפ שבו קהילה קובעת שעה ביום עם שניים ממומחי העמותה, אנשים שואלים והם משיבים. הם מתכוונים לפתוח בקרוב קווים חמים לשאלות בקשר לחיסון הזה ובכלל.

האם את חושבת שמשרד הבריאות עושה עבודה טובה בהסברה?

"הם עושים עבודה, אבל עמותת 'מדעת' קיימת בגלל ואקום הסברתי. אנחנו חיים בעידן שבו אדם רוצה וצריך להיות שותף מלא להחלטות הרפואיות שלו. לכן צריך להשקיע, להסביר ולענות על שאלות".

גם משרד הבריאות פועל ועושה מאמצים בתחום ההסברה. בחודש הקרוב יושקעו כ־12 וחצי מיליון שקלים בעידוד ההתחסנות לצד המלחמה בפייק ניוז ברשתות. המשרד מפעיל צוותי הסברה שונים במגוון שפות, ומייעד הסברה לאוכלוסיות השונות. המשרד אף מקיים חמ"ל קשבים אשר מאתר פייק ניוז ברשת ופועל להסרתו באמצעות משרד המשפטים. משרד הבריאות קיים ומקיים וובינרים בשיתוף קופות החולים למענה על שאלות רופאים ואחיות בנושא החיסונים. המשרד דואג להסברה ייעודית למגזר החרדי בכליו ובשפתו וגם למגזר הערבי, בכלים שלו ובאמצעות אנשים האמינים עליו כגון רופאי קהילה.

"אנחנו מנטרים את הרשת ומבצעים סקרים באופן תדיר בכל המגזרים", אומרים במשרד. "הודות למאמצי ההסברה שנקטנו, הסקרים התהפכו בתוך שבוע בראשית המבצע והובילו להישג חסר תקדים של ההתחסנות בישראל ביחס לעולם. מדינות רבות פנו אלינו לבקש את חומרי ההסברה שלנו וישראל היא המדינה המובילה בקצב ההתחסנות".