אילוסטרציה
אילוסטרציה צילום: שלומי כהן, פלאש 90

השבוע פורסמו בערוצי התקשורת נתונים הקושרים כביכול בין שירות צבאי לבנות ובין שינויים דתיים המתרחשים ובאים על אותן הבנות.

הנתונים שקריים. יתכבד כל מי שרוצה ויבדוק בעצמו במחולל של הסקר החברתי של הלמ"ס הפתוח לכל.

מי שיעשה זאת ימצא שמרבית מהבנות הדתיות בגיל 20–29, 67%, מעידות שלא היה שינוי ברמה הדתית שלהן בעשור האחרון, ושאר הבנות מעידות שיש שינוי, אצל חלק הוא מתבטא בחיזוק הדתיות ואצל חלק הפוך (22% מהנשים שעשו שירות לאומי ו-16% מאלה ששרתו בצבא), אפשר לעשות עוד ועוד פילוחים וניתוחים סטטיסטיים בנתונים אבל התמונה הכללית לא משתנה – אין הבדל מהותי בהשפעה הדתית בין המשרתות בצבא ובין אלה המשרתות בשירות לאומי. 

כשהילדים שלי היו צעירים והגיעו אלי עם התלונה 'אמא, הוא אמר שאני אידיוט/תינוק' וכד', הייתי שואלת 'מה אתה חושב על עצמך?'. נזכרתי בתגובה זו השבוע כשהחלו הפרסומים השקריים. אז מה? אומרים, שיגידו. אבל הרשתות החברתיות רעשו וגעשו, למעלה מ-30,000 חשיפות והתייחסויות לפרסום, המוני תמונות של חיילות ונשים דתיות במדים מלאו את הרשת.

לפני כחודש מוניתי למנכ"לית אלומה. עמותת אלומה מלווה בשנה כ-40,000 צעירים (גיל 16–30) הרוצים לבחור ולפעול באופן שונה מהמקובל והצפוי 'בסביבה שלהם'. צעירים המוכנים 'לעמוד על קצות האצבעות' על מנת לעצב את עתידם. בין השאר אלומה מלווה חניכי פנימיות לשירות משמעותי, צעירים ממזרח ירושלים ללימודי השכלה גבוהה בישראל, צעירות מהפריפריה ללימודים אקדמיים במוסד יוקרתי הרחוק ממקום מגוריהן, ובוגרי תואר ראשון ללא קשרים או עורף לתעסוקה איכותית ותואמת.

די לבחור ולהתמיד במסלול חיים שאינו מקובל ורגיל נדרשים אומץ, נחישות וחוסן. יש כאלה שיכולים להשיג אותם לבד, אבל רובם צריכים את הרגשת השייכות לחברה ולקהילה ממנה הם מגיעים ואליה הם בוחרים להצטרף. מחקר עכשווי על צעירים בישראל מראה, כי קיים קשר חיובי בין הרגשת שייכות לקהילת המקור ובין הרגשת שייכות לחברה הישראלית. 

הצפת הרשתות החברתיות בתמונות של נשים דתיות עם מדים היא קריאה רחבה ועמוקה יותר מעניין השירות הצבאי. לפי נתוני משרד החינוך המתפרסמים כל שנה – קרוב לשליש מבוגרות החמ"ד אשר בוחרות לשרת עושות זאת במסגרת שירות צבאי. יש כאן קריאה ערכית ובקשה ונוקבת – 'תנו לנו לבחור ותהיו איתנו בדרך'. זו קריאה לציבור הדתי – אל תפחידו אותנו שלא נצליח, במקום זאת – עזרו לנו להיות חלק מהקהילה.

הצבא כמערכת עושה כל שביכולתו לאפשר לבנות הדתיות שירות משמעותי תוך שמירה והכרה בזהות החברתית-דתית שלהן. מהסיפורים הממלאים את הרשת אפשר ללמוד שגם החיילים והחיילות המשרתים לצידם מקבלים ומאפשרים. במצב שכזה אם אנו רוצים כחברה 'לנצח' ולהשאיר את מיטב הנוער 'איתנו' עלינו לחבק ולהעריך את הצעירות, לעמול על מנת שירגישו חלק ושייכות לציבור הדתי לאומי. אין לנו דרך אחרת כי אין לנו ארץ אחרת.

 תמי חלמיש אייזנמן היא מנכ"לית אלומה