מחבלי חמאס. עזה
מחבלי חמאס. עזהפלאש 90

מה קורה בחמאס עזה? האם ניזאר עוודאלה מחליף את יחיא סינוואר? מיהו אותו עוודאללה? ומה משמעות ההדחה, אם אכן תתרחש כזו, על מרקם החיים בעזה ויחסי הגומלין בתוך חמאס? על השאלות הללו שוחחנו עם ד"ר עדו זלקוביץ', מומחה לחברה ולפוליטיקה הפלשתינית באקדמית עמק יזרעאל.

"תנועת חמאס עוברת תהליך של מערכת בחירות פנימיות לכל גופי ההנהגה של התנועה", אומר ד,ר זלקוביץ' ומוסיף: "אחד הדברים המעניינים והפחות מוכרים הוא שכלפי פנים יש בתנועה תהליך של התייעצות באופן דמוקרטי מה שיוצר חיות בארגון".

זלקוביץ' מציין כי "גם בפתח' יש בחירות פנימיות, אבל לא היה מי שיקרא תיגר על מחמוד עבאס". באשר להבדלים בין שני הארגונים בהיבט זה הוא אומר כי "אחד הדברים המבדילים בתקנונים שבין שני הארגונים הוא שבחמאס יש הגבלת כהונת יו"ר הלשכה המדינית ולכן חאלד משעל לא התמודד שוב על אותו תפקיד".

"אתמול התפרסמו דיווחים על תוצאות הבחירות להנהגת חמאס ברצועת עזה והשם החם הוא ניזאר עוודאלה שהתפרסם שהוא זה שזכה מה שעדיין לא אושר רשמית. כדי לנצחי את הבחירות אחד המועמדים צריך לעבור את רף חמישים האחוזים ואת זה אין לאף אחד מהמתמודדים. המספרים צמודים ולכן כנראה שילכו לסיבוב שני".

על ההשלכות של הבחירות הללו על יחסי חמאס וישראל מרחיב ד"ר זלקוביץ': "התוצאות ישפיעו על מערכת היחסים המורכבת של חמאס מול ישראל. סינוואר נתפס כשריף של הרצועה. הוא זכה להדר וכבוד מהזרוע הצבאית של חמאס. ההישג הגדול שלו, שהתקבל בברכה על ידי ישראל, היה שהוא הצליח להכפיף באופן דומיננטי את הפלגים השונים של הרצועה על ידי הקמת חדר מבצעים משותף לפלגים, וגם לא חשש לפעיל כוח מול הגורמים העצמאיים הסוררים".

"סינוואר מכיר טוב את המערכת הפוליטית בישראל. הוא ישב שנים ארוכות בכלא הישראלי, הוא מדבר וקורא עברית מה שיכול לעזור לו להעביר את המסרים הנכונים בשפה של הממשלה הישראלית. החלפת בעל בית יכולה לטרוף את הקלפים מול ישראל שתצטרך ללמוד מחדש את חמאס".

מנגד, אומר זלקוביץ', "עוודאלה מגיע ממקומות אחרים בחברה והפוליטיקה הפלשתינית. הוא שייך לגרעין המייסד של חמאס, חבורה שליוותה את השייח אחמד יאסין. הוא היה חלק מהקבוצה שניהלה מטעם האחים המוסלמים את הגופים השונים, הוא היה אחראי על הדאעווא ונתפס כבעל סמכות דתית. יש המגדירים אותו כפרגמאטי יותר, לא מהאנשים שששים אלי קרב. הוא דמות מוכרת למערכת הביטחון הישראלית אחרי שישב בכלא הישראלי, גם אם תקופה קצרה יותר מסינוואר". להערכתו של זלקוביץ' "קשה לראות אותו פועל ללא סינכרון עם סינוואר". כך או כך, חילופי ההנהגה עשויים בהחלט להניב מחלוקות וחיכוכים בהנהגה ובפעילים.

עוד מעיר ד"ר זלקוביץ' כי "ראוי לתת את הדעת לנקודה נוספת, כשאנחנו בוחנים תנועות שכאלה יש שם ציות למנהיג הרוחני, אלו תנועות דתיות בהווייתם. לעומת זאת, מאז חיסול השייח' אחמד יאסין התנועה מתנהלת ללא סמכות רוחנית שהולכים אחריה, מה שחשוב בעיתות משבר כמו מאבקי כוח בין פוליטיקאים".

זלקוביץ' סבור כי במציאות הנוכחית בהחלט יתכן והמשבר בתנועת החמאס יניב בעקבותיו קרע. אם כי הוא מזכיר שהתפצלויות ושסעים נראו עד כה יותר בתנועת הפתח', שכן בחמאס ידעו המנהיגים לחלק ביניהם את מערכות הכוח.

"צריך ללמוד בשום שכל את ההתפתחויות העכשוויות. מדובר כאן בשתי דמויות מאוד בכירות שנלחמות על הנהגת מה שמתואר כמדינת החמאס בעזה, שטח קטן, סגור שסובל מבעיות הומניטאריות וכלכליות רבות. אם הבעיות לא יבואו לפתרון חמאס תתקשה להמשיך את שליטתה ואת מונופול הכוח שיש לה". להערכתו המתיחות בצמרת יכולה בהחלט להביא לזליגת אנרכיה לכיוונה של ישראל, כהגדרתו.

את סאגת תוצאות הבחירות הפנימיות בחמאס רואה זלקוביץ' כ"מבחן של התנועה עד איפה מוכנים לקבל הכרעות פוליטיות. אם הבחירות בסבב שני או שלישי יוכרעו בצורה הוגנת ניתן לומר שחמאס מתגבר על המשבר מה שיוכל להוות תעודת בגרות עבור הארגון". לזאת הוא מוסיף ומציין כי הבחירות הללו אינן אלא מערכה אחת בין מערכות נוספות המעצבות את הנהגת התנועה. בין השאר מדובר בבחירות שיתקיימו בבתי הכלא, בחירות ביהודה ושומרון ובחירות בפזורה. אם לא תהיה הכרעה ברצועה הדבר צפוי בהחלט להשפיע על שאר מערכות הבחירות וההנהגה בכלל.