ביידן רוצה להוכיח לנתניהו: הגיע בוס חדש

פרופ' איתן גלבוע לא קונה את הסברי הבית הלבן להתעלמות השיטתית מנתניהו: ביידן מדבר עם אחרים ועוסק לא מעט במזרח התיכון. הוא מבקש להעביר מסר לנתניהו.

שמעון כהן - ערוץ 7 , ג' באדר תשפ"א

ביידן רוצה להוכיח לנתניהו: הגיע בוס חדש-ערוץ 7
ג'ו ביידן
צילום: רויטרס

עד כמה ההתעלמות של נשיא ארה"ב החדש מנתניהו משמעותית ועד כמה היא ניפוח של התקשורת הישראלית? את השאלה הזו הצבנו בפני פרופ' איתן גלבוע, מומחה ליחסי ישראל ארה"ב, איש אוניברסיטת בר אילן.

"זו התעלמות שיטתית", אומר פרופ' גלבוע ומבהיר: "אני לא מקבל את ההסברים של דוברי הבית הלבן ומחלקת המדינה להתעלמות הזו. יש להתעלמות הזו שתי סיבות. אחת, היא שביידן רוצה להוכיח שיש כעת בית לבן חדש והיחסים האינטימיים שהיו לנתניהו עם טראמפ לא יהיו הפעם ולכן נתניהו נמצא בסדר עדיפות נמוך.

''הסיבה השנייה קשורה לבחירות. ביידן לא רוצה להיראות כמי שמסייע לנתניהו. הוא זוכר, אולי באורח טראומתי, ששלושה שבועות לפני בחירות 2015 נתניהו הגיע לוושינגטון לנאום בפני שני בתי הקונגרס נגד תכנית אובמה להסכם גרעין עם איראן".

"קשה לקבל את הנימוקים שמשמיעים אנשי הבית הלבן, שכאילו יש לו נושאים פנימיים חשובים יותר כמו הקורונה והמשבר הבינ-גזעי, כי האמריקאים כן עוסקים בעניינים מזרח תיכוניים כל הזמן. הם מעוניינים להגיע להסכם גרעיני עם האיראנים, הם מדברים על השעיית או הקפאת עסקות הנשק עם איחוד האמירויות ומרוקו ומדברים על שינוי יחס מול הפלשתינים כמו פתיחת קונסוליה במזרח ירושלים והחזרת הסיוע לרש"פ בגובה של 400 מיליון דולר, החזרת הסיוע לאונר"א ופתיחת מחדש של משרד אש"ף בוושינגטון שאותו טראמפ סגר. לכן לא נכון לומר שהמזרח התיכון פחות מעניין אותם, אלא שנתניהו אולי פחות מעניין אותם".

מוסיף פרופ' גלבוע ומעריך כי "ביידן מעוניין בראש ממשלה אחר", ולשם כך הוא יעדיף אפילו ראש ממשלה ימני יותר ממנו ובלבד שלא יהיה זה נתניהו: "יש לכך שתי סיבות עיקריות. האחת היא שהוא מייצג לפי הדימוי שלו מדיניות בעייתיות, בעיקר בתחום ההתנחלויות, והדבר השני הוא שנתניהו לא נראה אמין כי הבטיח הבטחות לממשלים אמריקאיים ולא עמד בהם. לכן אפילו ראש ממשלה אחר מהימין יהיה עדיף לביידן מנתניהו ולכן הוא לא מדבר עם ראש ממשלה. הוא יעדיף את בנט וסער על פני נתניהו מהסיבות הללו".

"המעניין הוא שהבית הלבן אומר שביידן לא מדבר עם אף מנהיג במזרח התיכון. זה נכון, אבל הוא לא יכול גם לא לדבר עם נתניהו וגם לעקוף אותו ולדבר עם מנהיגי מדינות ערביות. הוא לא יוכל לדבר עם מנהיגים ערבים בלי לדבר עם נתניהו. עד עכשיו הוא דיבר עם בנות ברית של ארה"ב, הוא דיבר עם סין, מה שהולך להיות אחד הנושאים החשובים במדיניות החוץ שלו. זה שהוא לא התקשר לנתניהו לא אומר שהוא לא רואה בישראל בת ברית חשובה. מדובר בנתניהו עצמו ולאו דווקא בישראל".

במידה ויעלה בידי נתניהו להקים גם את הממשלה הבאה, סבור פרופ' גלבוע כי מדיניות ישראל עשויה להיפגע מהכיוון האמריקאי, אך הדברים אינם מוחלטים לגמרי שכן "אם זו תהיה ממשלה ימנית שתתואר בתקשורת ובמערכת הביטחון האמריקאית כקיצונית ימנית זה סיפור אחד, אם זו תהיה ממשלה שתקרין אחדות לאומית זה יהיה אחרת".

מוסיף גלבוע ומציין כי "יש השפעות למשקעים מהעבר, מהתמיכה של נתניהו במיט רומני ובטראמפ במערכות הבחירות הקודמות, היחסים ההדוקים עם טראמפ והנאום המפורסם שבו נתניהו יצא נגד אובמה בעניין הגרעין האיראני והיחסים עם הפלשתינים. זה השאיר הרבה משקעים ורוב האנשים בממשל שעוסקים ביחסי חוץ הם אנשים שיש להם חשבונות עמוקים עם נתניהו. זה יכול לפגוע ביחסים".

מדגיש פרופ' גלבוע כי הפגיעה לא צפויה להיות בהיבט הביטחוני. "גם בתקופת אובמה לא נפגעו היחסים הביטחוניים, כי ארה"ב נהנית משיתוף הפעולה הביטחוני, בעיקר בתחומי המודיעין והתמרונים הצבאיים ושיפורי הנשק. ארה"ב מקבלת תמורה משמעותית ולכן התחום הזה לא נפגע גם בתקופת אובמה. עם זאת יש כאן כיוון בעייתי מאוד, בין השאר במו"מ עם איראן. יש כבר יותר מדי התלהבות והורדה של האופציה הצבאית מהפרק. זה בעייתי כי כשמתלהבים יותר מדי ואין אופציה צבאית זה מעודד את האיראנים להקשיח עמדות ולא להגמיש אותן".

על ההצעות שמציעים אישים שונים בישראל לקרוץ יותר לכיוון פוטין וסין ובכך להבהיר לביידן שישראל אינה בכיס האמריקאי, אומר פרופ' גלבוע כי מדובר בהצעה בלתי ישימה בעליל. "התלות שלנו בארה"ב משמעותית כך שאף אחד לא יכול להחליף אותם. בסין וברוסיה יש ממשלים דיקטטוריים שהערכים שישראל מייצגת הם הדבר האחרון שמעניין אותם, כך שאי אפשר לסמוך עליהם.

''בנוסף, אנחנו מקבלים מארה"ב סיוע צבאי בגובה של 3.8 מיליארד דולר, כל הציוד שלנו והמטוסים שלנו מארה"ב. בשום מקום לא נקבל מטוסים כאלה. התמיכה בישראל בארגונים בינלאומיים, גם אם לא תהיה כמו בתקופת טראמפ, היא עדיין משמעותית. כך בבית הדין בהאג וכך בארגונים ומוסדות אחרים. התלות שלנו בהם היא ללא תחליף".