שנה לקורונה והחרדות לא מרפות - יש מה לעשות

מנהלת האגף לבריאות הנפש בעזר מציון מרב לוי עם ההתמודדות הנכונה מול "הקורונה הנפשית" שמלווה את כולנו בשנה האחרונה

תגיות: עזר מציון
מרב לוי, עזר מציון , ה' באדר תשפ"א

שנה לקורונה והחרדות לא מרפות - יש מה לעשות-ערוץ 7
שנה לקורונה והחרדות לא מרפות
צילום: iStock

לחצו כאן כדי לסייע לפעילות של עזר מציון ולקחת חלק בהגרלה הגדולה

מגפת הקורונה טלטלה את העולם באופן יוצא דופן בהיבטים רבים ומגוונים: רגשיים, נפשיים, תעסוקתיים, שיבוש מתמשך של השגרה, ריחוק חברתי, השלכות כלכליות, וכמובן השלכות פיזיות על החולים ועל בני משפחותיהם.

אין ספק שמכלול היבטים אלו משפיע על המצב הרגשי והנפשי של כלל האוכלוסייה. ארגון הבריאות העולמי W.H.O הכריז כי למגפה יהיו השלכות ארוכות טווח וייתכן שבהיבט הפסיכולוגי והנפשי היא לא תיעלם לעולם.

מחקרים שנערכו ברחבי העולם מעידים על עלייה בהיקף הדיווחים על מתח קיצוני, חרדה ודיכאון.

במחקר שנערך בישראל בניהולו של הפסיכולוג גולן שחר ובשיתוף המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, נמצא כי בתקופה של שבעת השבועות הראשונים למגפה, כבר הייתה בארץ עלייה הדרגתית מובהקת ברמת החרדה.

בפסקאות הבאות נסקור בקצרה את ההשפעות האפשריות על המציאות שאנו חווים לראשונה, וכן נידרש לדרכים שבהן ניתן למנוע אותן ולשמור על אורח חיים בריא בהיבט הנפשי.

אין ספק כי ישנן מגוון רחב של תגובות אפשריות למציאות המאיימת עלינו ברמה אישית, משפחתית וחברתית. הן ברמה הפיזית והן ברמה הנפשית. קיימים ביטויים פיזיים רבים לדיכאון, לחרדה ולמצבי דחק נפשיים, כגון: קשיי שינה, עצבנות, עייפות, נשימה מהירה, הימנעות מפעילויות, קשיי ריכוז, התקפי פאניקה ובעיות אכילה. אצל ילדים יכולים להופיע: גמגום, הרטבה, רגרסיה משלב התפתחות ועוד.

המרחב המשפחתי יכול להוות מרחב אישי בטוח שמאפשר להביע את הקשיים שאנחנו וילדנו באופן מילולי, רגשי, התנהגותי ללא חשש. כהורים נשאף ליצר בשגרה מרחב משפחתי שמאפשר ביטוי אישי, שיח ואוירה מכבדים נעדרי שיפוטיות, תיוג, הכללה, מתן לגיטימציה לתגובות שונות ולדרכי התמודדות שונים לכבד את השוני שבא לידי ביטוי גם בדרכי ההתמודדות עם מצב דחק. לייצר הזדמנויות לשיח ונרמול תגובות למציאות החיים העכשווית.

הדרכים הנכונות לניהול מצבי דחק ולחץ נפשיים הן ראשית ההבנה שעובר עלינו משהו לא פשוט שיש לו השלכות נפשיות. חשוב לאפשר שיח על העובדה שהמצב משפיע על כולנו, לנרמל ולתת לגיטימציה, לאפשר שיח מקרב ומשתף בין בני המשפחה והקהילה, לזהות את השינויים, להיות במודעות ובקשב למה שעובר עלינו, לזהות את הסיטואציה או את הטריגר שגורמים לנו להיכנס למצב דחק כזה או אחר, להמשיך להיות בקשב ובמודעות גם לזמנים שבהם יש רגיעה במערכת, לזהות מה מרגיע, מה עושה לנו טוב – אילו פעולות, אילו אנשים.

להימנע מסיטואציות שמגבירות לחץ. יש מבוגרים וילדים שמדווחים כי צריכה מוגברת של חדשות, ניתוחים ופרשנויות מגבירות בהם את הלחץ, את ההצפה ואת הבלבול. ההמלצה למבוגרים להתעדכן בחדשות לא יותר מפעם-פעמיים ביום ולא סמוך לשינה. לילדים, בהתאם לגיל, מומלץ להימנע מחדשות אך על ההורים להנגיש להם את המידע באופן מותאם.

חשוב לייצר הפרדה בין מחשבות הגיוניות לפחדים, לערוך רשימה של העובדות ולהימנע מפרשנויות וממחשבות בסגנון 'מה יקרה אם...'

מומלץ לייצר שגרה גם בתוך אי-שגרה ולבנות סדר יום מיטיב, הכולל עוגנים שמאפשרים להיות במקום רגשי בטוח ונעים. ארוחות ושינה בזמנים קבועים, לימוד פורה, האזנה למוזיקה, שיחה עם בן משפחה או עם חבר שמיטיב איתכם, פעילות גופנית בבית ובחוץ, כתיבה, קריאת ספרים שמשפיעים לטובה על מצב הרוח, בישול, עשייה ותרומה למען מישהו אחר. חשוב לכל אחד לזהות באופן אישי מה מיטיב איתו ומאפשר לו רגיעה ולהשתדל לעסוק בפעילויות אלה.

מתי נפנה לגורם מקצועי להתייעצות?

אם אנחנו חווים אצלנו או אצל ילדינו חוסר שקט, דיכאון או חרדה שההשלכות שלהם מקשות על התפקוד ומשפיעות על הפעילות היומיות ו/או על השינה, או שאנחנו מוצאים את עצמנו נמנעים מפעילויות והשגרה שלנו משתבשת לאורך זמן, כדאי לגשת להתייעץ עם איש מקצוע ולקבל מענה מקצועי.

מרב לוי היא מנהלת האגף לבריאות הנפש בעזר מציון

לחצו כאן כדי לסייע לפעילות של עזר מציון ולקחת חלק בהגרלה הגדולה