תמונת השבוע של שייע דייטש: נרות התמיד

שייע דייטש, משלוחי חב"ד במוסקבה ומנהל מרכז החסד היהודי, מספר מדי יום שישי על תמונה אחת שעשתה לו את השבוע.

תגיות: שייע דייטש
שייע דייטש , ז' באדר תשפ"א

תמונת השבוע של שייע דייטש: נרות התמיד-ערוץ 7
שולחן הנרות במזרח בית הכנסת המרכזי 'מארינה רושצ'ה'
צילום: שייע דייטש

כמדי שבוע, לא תמיד באותה שעה, אך במחזוריות שבועית קבועה, מביא אני איתי שני נרות גדולים המספיקים לבעור שבעה ימים, מיישר את הפתילות שבראשם, מצית את האש ומעלה את האור בנרות. מול עיניי עולות הדמויות והשמות, שלכבודם דולקים כעת הנרות במקום כה מכובד, סמוך ונראה לארון הקודש במזרח בית הכנסת.

אמש, נזכרתי בשנים שחלפו, עשרים שנה בדיוק, מאז החלו התפילות כאן בהיכל בית הכנסת המרכזי, שהועתקו מהאולם הקטן במבנה האדום הסמוך, המשמש כיום את הקהילה הבוכרית ואת כולל האברכים.

ומאז המקום כאן פורח ומתפתח בס"ד בתפילות רבות, שיעורי תורה, התוועדויות, צדקה וחסד, ועוד הרבה פעילות יהודית חסידית, והכל בראשות המרא דאתרא הרב הראשי שליט"א, ולצדו רעי היקר מנכ"ל הקהילה היהודית הרב מרדכי ויסברג, העושים הכל למען כבודו של מקום וכבוד שם המקום "בית מנחם" על-שמו של הרבי נשיא דורנו, ששיגר לכאן את הרב שליט"א ובזכות הברכות המלוות את המקום, רואים יום-יום את ברכת ה' בכל צעד ושעל.

זכיתי להתמנות כגבאי המקום, לאחר שבהתחלה סייעתי לידידי היקר הרב לוי יצחק מונדשיין, עד שהוא עקר לעיר סמלונסק ההיסטורית, בה הוא משמש כרב ושליח העיר. שבת זו - 'שבת זכור', היא בעבורי התרגשות מיוחדת וכפולה. עשרים שנה כאמור, לתפילות בבית הכנסת כאן, וכחצי יובל של שנים לבית הכנסת "היכל פנחס" שזכיתי להקים על-שם זקני, בעיר ביתר עילית שבארץ ישראל. גם הוא החל לפעול ב'שבת זכור' ועד היום משמש המקום כמרכז לתורה, תפילה וגמילות חסדים. אף זכיתי בס"ד להכניס בו במשך השנים שני ספרי תורה מהודרים, הראשון תרמה סבתי היקרה שתחי', והשני תרומת ידידי מר דוד גולן שיחי'.

אחד מהדברים הראשונים ש'בערו' בי לעשות כאן בבית הכנסת היה, להקים פינה בו אפשר להתכבד בשתייה וכיבוד קל. מצאתי בסייעתא דשמיא חדרון קטן המתאים לכך, ולאחר קבלת רשות מהנהלת הבניין, הכנתי אותו למטרה זו, עם משטח נוח למחם מים, מקרר, ארונות ועוד. ומאז, נאמרים בו בכל יום מאות ברכות הנהנין על-ידי לומדים ומתפללים שונים, בזכות תורמים מהקהילה ואורחים שונים, המבינים את חשיבות פעילות החדר, והברכות הגדולות ממעל שזוכים למי שמסייע לדבר חשוב זה.

למקום קראתי 'חדר הכנסת אורחים', ובעצה עם הרב שליט"א שגם קבע את המזוזה בכניסה לחדר, הוקדש המקום 'לזכר מייסדי בית הכנסת ושומרי הגחלת במשך שנות דור'. מתוך הכרת הטוב, על מה שאנו זוכים כיום, לראות בית כנסת מפואר כזה, המהווה מגדל אור של תורה וחסידות, לא רק למוסקבה הבירה, אלא לכל רוסיה – הרי נכון הוא שנזכור את אותם אנשים יקרים ומסורים, שזרעו בדמעה באותן שנים קשות, וכעת, בזכותם, אנו קוצרים ברינה.

חלף זמן, ועל יסוד הפסוק בספר ישעיה 'על כן באורים, כבדו השם', עלה בי הרעיון שלכבודם ולזכרם של אלו שנפטרו עם השנים, לעשות מה שחז"ל הסיקו מפסוק זה, שמצווה להרבות בנרות בית-הכנסת, גם כאשר יש די אור לצורך התפילה והלימוד - משום כבוד הבית וכבוד השכינה השורה בו. וכפי שיש נוהגים להשאיר בבית-הכנסת גם 'נר תמיד' לכבוד ה', זכר למנורת בית-המקדש, כפי שאנו קוראים בפרשה זו – פרשת תרומה – אני מעלה מאז 'נר תמיד' לזכרם של הרבנים, הגבאים והמתפללים כאן ב'מקדש מעט' אשר נפטרו במשך השנים, ומהם כאלו שלא השאירו זש"ק.

עם הזמן, בהתעסקות שזכיתי ב'חסד של אמת', וראיתי לא מעט נפטרים, שלצערנו הרב, אין מישהו יהודי שידליק בעבורם נר נשמה כנהוג להדליק במשך ימי השבעה ואף לכל השנה - הוספתי נר נוסף לכל נפטרי השנה. וכך דולקים להם בקביעות שני נרות, המזכירים לי אישית ולרבים מהמתפללים, את זכרם של אלו שאין מי שיזכור אותם, מתוך תפילה שהם יזכרו אותנו למעלה ויבקשו רחמים על עם ישראל, שנזכה לגאולה הקרובה במהרה ולקיום דברי הנביא ישעיהו 'הקיצו ורננו שוכני עפר', במהרה, ובפרט היום - יום זכאי מיוחד - ז' באדר, יום הולדתו והסתלקותו של משה רבנו - יום שממנו התגלגל נס חג הפורים, הבא עלינו לטובה בשבוע הקרוב.

גוט שבת!
שייע