השנה ט"ו אדר, פורים דמוקפין, חל בשבת, וקריאת המגילה מוקדמת לערב שבת ואינה בזמנה הרגיל. הרב דוב ליאור פוסק במכתב שמתפרסם היום, כי למרות שבירושלים הקריאה מוקדמת ליום שישי, י"ד באדר, הצורך בעשרה לקריאת מגילה זו אינו לעיכובא.
לדבריו למרות שהקריאה הזו מוקדמת לערב שבת (י"ד) משום "גזירה דרבה" שלא יהיה חילול שבת, דינה עקרונית כקריאה בזמנה.
אמנם גם בשנה רגילה כאשר הקריאה בזמנה מצוה להדר ולקרוא בעשרה כפי שנפסק בשו"ע (או"ח סימן תרצ סעיף יח), אז בוודאי זה נכון גם השנה כאשר הקריאה מוקדמת, אולם במכתב מתבאר שבשעת הצורך (או חולה או מי שהוא בבידוד) הצורך בעשרה אינו לעיכובא למרות שהקריאה מוקדמת (ליום שישי, י"ד) בכל זאת אפשר לקרוא בברכה גם ביחיד (מדובר כמובן רק על ברכות שלפניה ולא על הברכה שלאחריה שתמיד אינה אלא בעשרה).
לאור זה, מי שנוהגים בשושן פורים, מידי שנה, (כאשר הקריאה בזמנה) לקרוא את המגילה לנשים בבית, יכולים להמשיך לנהוג כך גם בפורים משולש (אף שהקריאה מוקדמת).
עוד יש להוסיף בהקשר הזה של פורים משולש, שבשבת עצמה (ט"ו) אומרים בירושלים "על הניסים" וקוראים בתורה למפטיר "ויבוא עמלק", שאישה שלא שמעה קריאת "זכור" בשבת שעברה אם תשמע בירושלים, השבת, בה חל פורים, קריאת המפטיר "ויבוא עמלק". יכולה לצאת בזה ידי חובת "זכור" ולהסתמך על שיטת המג"א שהרי יש מח' אם נשים בכלל צריכות לשמוע פרשת "זכור".
להשלמת ענין פורים משולש, נזכיר שאת "מתנות לאביונים" מסמיכים לקריאת המגילה ביום שישי ואילו את משלוחי המנות וסעודת פורים מאחרים בירושלים ליום ראשון (ט"ז אדר).
יש לציין את חשיבותו של פסק זה בתקופה זו של מגבלות הקורונה שלא לכל תושבי ירושלים החוגגים "שושן פורים" תהיה השנה את האפשרות לשמוע את המגילה במנין.