קריאת מגילת אסתר
קריאת מגילת אסתר צילום: קובי ריכטר/TPS

עכשיו כבר מותר לגלות שאחשוורוש לא היה אדם אלא דור. היה בתנ"ך דור המבול, ודור הפלגה, ודור המדבר, והיה גם דור האחשוורוש.

ולמה נקרא שמו אחשוורוש? שאותו דור היה עסוק עד מעל לראש ביישומים המתקראים ווטסא"פ ופייסבו"ק וטוויט"ר ועוד, וכל היום היה מעלה פוסטים ואוכל ת'ראש, על כן נקרא שמו אכלתראש, או בפרסית עתיקה: אחשוורוש.

*

ויהי בימי אחשוורוש, הוא המולך מהודו ועד המילה ההיא שאסור להגיד, עשה משתה לכל שריו וחבריו בכל חמישי בערב ושתה המון בירה, על כן נקראה עירו "שושן הבירה". גם חברתו של אחשוורוש עשתה משתה לחברותיה ואמרה לכל אחת מהן "אכלי ושתי, אכלי ושתי", על כן נקרא שמה ושתי.

כטוב לב המלך ביין קרא לושתי שתעשה איתו סלפי. ותמאן ושתי לבוא (יש אומרים שצמחה לה קרן במצח, יש אומרים שהתחסנה וצמח לה זנב). ויאמר אחשוורוש מה אכפת לי, אני דור חופשי שמחליף חברות כמו גרביים. וכל כך למה? לפי שבכל פעם שהוא חולץ את הנעליים, חברה אחרת מתחלפת. ויש אומרים: מתעלפת.

ויזרוק אחשוורוש את ושתי וייקח את אסתר. בימים ההם, ומרדכי יושב בשער המלך, קצף בגתן ותרש משומרי הסף ויבקשו לשלוח יד בדור האחשוורוש. יש אומרים: בגתן ותרש היו וירוסים מסוג סארס ואבולה, וביקשו לכלות את הדור. ויש אומרים: שומרי סף ממש היו, מכאן שהיו יועצים משפטיים וביקשו לכלות את הדור. ויבוקש הדבר ויימצא, כלומר נערכה חקירה אפידמיולוגית, אבל אחשוורוש לא שת ליבו לדבר כי מה אכפת לו, העיקר שחוגגים.

*

אחר הדברים האלה גידל הדור אחשוורוש את המן וינשאהו. והמן זה מנין בא? מסין. הכיצד? יש אומרים שסיני אחד עשה משתה והביא מהשוק עטלף משופד ואכלהו בחמאה, והמן בתוך העטלף היה, שנאמר "ויימלא המן חמאה". ויש אומרים שהסינים ייצרו את המן במפעל ללוחמה ביולוגית והפיצו אותו בכוונה כדי שהעולם יאכל אותה, כפי הנאמר: "ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה".

וכל בני דור האחשוורוש אשר בעולם כורעים ומשתחווים להמן כי וירוס חדש הוא ולא ידעו איך להתמודד איתו, ורק מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה כי אין נפילת אפיים בפורים. ויאמר המן לאחשוורוש: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים, אם על המלך טוב ייכתב לאבדם, ועל הדרך בוא נשמיד כבר את כל העולם". ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן, ויאמר המן לא צריך טבעת, יש לי כתר. על כן קרא שמו קורונה, או בשמו המלא: המן קורונה. דבר אחר: המון קורונה.

וייקראו הרופאים אשר על מדינה ומדינה ואל שרי עם ועם מדינה ומדינה ככתבה עם ועם כלשונו, להיות כל איש סוגר בביתו ומדבר עם חבריו רק בזום, לפי שאותו המן הקורונה מדבק מאוד בשיעול ובעיטוש ובדיבור, ויש אומרים אף מטמא במגע. ויבוא איש מן הלצים ושמו פרופסור לַץ, ויופע בכל אמצעי התקשורת ויאמר מה העדות והחוקים והמשפטים והמסכות והריחוק החברתי אשר לכם, המן הוא בסך הכול שפעת עם יחסי ציבור. ויאמרו חכמי העיתים לא כי מסוכן הוא, סגור תיסגרו והרחק תרחקו. והעיר שושן נבוכה.

*

ומרדכי ידע את כל אשר נעשה כי חכם הוא ויודע לקרוא גרפים, וילבש שק ואפר ומסכה ויחטא את ידיו באלכוג'ל וייצא בתוך העיר ברדיוס חצי קילומטר ויזעק זעקה גדולה ומרה, יען כי אחרת לא ישמעו אותו שאר המתפללים במניין שתחת כיפת השמיים בכל פעם שמכונית עוברת בדיוק כשהחזן מגיע לקדושה.

ויאמר מרדכי לאסתר: צאי להתחסן. ותאמר אסתר: ואם ישתנה לי הדנ"א ויצמח לי זנב? ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר: אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים. ותאמר אסתר: לך כנוס את כל היהודים. ויאמר מרדכי: מה כנוס, אסור להתקהל. ותאמר אסתר: קנוס את מי שמתכנס, ואני כאשר אבדתי – אבדתי.

ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמוד בחצר בית המרפאה הפנימית. ויושט מלך המרפאה לאסתר את שרביט הזהב אשר לפייזר ויזרק לה חלבון שמלמד את המערכת החיסונית איך להתגונן מפני המן הקורונה הדורש מהגוף להשתחוות לו. ותעש עם עצמה סלפי ותעלה סטורי ופוסטים לרוב כי על כן לבשה בגדי מלכות, שכל המתחסן ולא מצטלם כאילו לא התחסן מעולם.

וייצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב, וכראות המן את מרדכי בשער בית הכנסת מתפלל עם מסכה בריחוק שני מטרים מרעהו ולא קם ולא זע ממנו וכל שכן שלא נדבק, ויימלא המן על מרדכי חמה. ותאמר לו זרש אשתו, בעצמה מחלה לא קטנה: יעשו וריאנט בריטי גבוה חמישים אמה ויהיה לו לרועץ. וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ. ותאמר זרש: לא עץ, רועץ! תתחיל להקשיב ותוציא את הפרג מהאוזן, המן!

*

בלילה ההוא נדדה שנת הדור אחשוורוש, שאחרי שנה בבית גמר את כל הנטפליקס ולא היה לו מה לעשות. ויאמרו לו חבריו: למה שלא תקרא על בגתן ותרש? ויאמר אחשוורוש: איפה לקרוא. ויאמרו חבריו: בספר. ויאמר אחשוורוש: מה זה ספר.

ויזכור אחשוורוש את אשר עשה מרדכי לסארס בגתן ואבולה תרש, ויאמר להמן להרכיב את מרדכי על חיסון ולקרוא לפניו: ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו: אם מזרע המחוסנים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תיפול לפניו. ותאמר אסתר: וירוס צר ואויב המן הרע הזה! ויאמר חרבונה: גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי. ויאמר אחשוורוש: תלוהו עליו.

*

ויכו היהודים בכל וירוסיהם מכת חרב והרג ואובדן ואת
שפעת ואת
נזלת ואת
אדמת ואת
דלקת ואת
כלבת ואת
אבעבועות ואת
ברונכיטיס ואת
הפטיטיס ואת
מנינגיטיס ואת
גסטרואנטריטיס וכל
מוטציה וכל וריאנט וכל עבריינט וכל המחלות שבכל פעם שהרופא לא יודע מה זה הוא אומר: זה וירוס, ובביזה לא שלחו את ידם.

*

ותכתוב אסתר ומרדכי היהודי וישלחו ספרים אל כל היהודים דברי שלום ואמת, שהמן הקורונה חשב על היהודים לאבדם לפי שהם עם מפוזר ומפורד, ואת הקורונה אפשר לנצח רק אם מתרחקים זה מזה ומתאחדים בלבבות. כנאמר: לכל זמן ועת לכל חפץ, עת לחבוק ועת לרחוק מחבק, עת להיות קהילה מתכנסת ועת להתפלל לבד במרפסת, וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר ותשועה וגילה, ואם תרצו – אין זו מגילה.

dvirbe7@gmail.com