ש"ות: הלכות פורים

הרב בן ציון הכהן קוק בשו"ת לקראת פורים: איך לקיים הסעודה בערב שבת? מותר להוריד איפור בשבת? ומה יעשה בן כרך הנוסע לפרזים בשבת?

ערוץ 7 , י"ב באדר תשפ"א

ש"ות: הלכות פורים-ערוץ 7
הרב בן ציון קוק
צילום: עצמי


אלה הם ימים עמוסים ביותר בבית הוראה הכללי ירושלים. מאות שאלות הלכה מהעולם היהודי מופנות לרבנים בכל שנה, על אחת וכמה כשמדובר בחג פורים ביום שישי ובצל הקורונה.

בימים האחרונים הוציאה הנהלת בית הוראה הכללי קיצור הלכות פורים שחל בערב שבת שעלו על שולחנו של ראש בית ההוראה, הפוסק הרב בן ציון הכהן קוק, תלמידו הקרוב של הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל. ערוץ 7 מביא את עיקרי ההלכות לתועלת הגולשים.

ערב שבת

משתה וסעודת היום - אע"פ שבערב שבת אסור לקבוע סעודה גדולה שאינו רגיל בה (שו"ע רמט, א) שונה פורים שזמנו קבוע ליום זה, ולכן מן הדין מותר לאכול סעודת פורים עד השקיעה, אף אם מחמת זה לא יאכל סעודת שבת ליל שבת לתיאבון (בה"ל רמט, ב ד"ה מותר).

אך לכתחילה יש ב' דרגות:
א. קודם חצות (11:54 לאופק פ"ת).
ב. קודם שעה עשירית של היום (14:42). והעיקר "טוב לב משתה תמיד".

פורס מפה ומקדש – אינו רצוי לכתחילה (שו"ת מהרי"ל נו, ח. ציין אליו המ"ב תרצה, י). החסרונות העיקריים:

א. מפסידים אמירת על הניסים (מ"ב תרצה, טו) ובברכת המזון חמורה יותר מתפילה (מוכח במ"ב תרצה, יד).
ב. אם עיקר הסעודה לאחר הקידוש וכ"ש אם היא לאחר השקיעה פוגם בסעודת פורים "ורוב הסעודה צריכה להיות ביום" (הג"ה תרצה, ב).
ג. נכנס ב'ספק ברכה' על ברכת המוציא (שו"ע או"ח רעא, ד; שו"ע הגר"ז שם יא. ומ"ב שם יח). ועוד חסרונות שאין המקום לפורטם (עיין שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות עמ' רצב).

אם בכל זאת 'פורס מפה ומקדש', דיניו כדלהלן:
מברך המוציא ואוכל מהפת. ולכשיבוא לקדש, לאחר פלג המנחה בסביבות 16:25 או מאוחר יותר, פורס מפה על הלחם הנמצא על השולחן ומקדש.
תיכף כשאומר 'בואו ונקדש' נאסר להמשיך לאכול ולשתות עד שיקדש תחילה. כמו כן האשה המדליקה נרות אסורה להמשיך לאכול עד שתשמע קידוש. אם התנתה שאינה מקבלת שבת בהדלקתה מותר לה להמשיך לאכול.
כיון שהרגילות בפורים שכבר שתה יין קודם הקידוש, לא יברך שוב בורא פרי הגפן, ויקדש ללא ברכת בורא פרי הגפן.
לאחר מכן מביא שתי חלות שלמות ובוצע לחם משנה ללא ברכת המוציא. אם יש לו מי שיוציאנו בברכת המוציא – עדיף. וממשיך הסעודה. יש להקפיד לאכול כביצה לאחר צאת הכוכבים. ברהמ"ז – 'רצה' ללא 'על הנסים'.

נטילת ציפורניים וגילוח לכבוד שבת – מותר בפורים. ואם לא ניכר הבדל כשיקדים – עדיף לפני פורים.

בן כרך הנוסע לשבת לפרזים

שאלה: אנחנו גרים בירושלים. השנה ניאלץ לנסוע לתל אביב ביום שישי עד מוצ"ש לצורך חשוב. למרות שהשנה כולם קוראים מגילה ונותנים מתנות לאביונים בי"ד, לכאורה יוצא שביטלנו שאר מצוות הפורים.

 

תשובת הרב קוק: למרות שנוסע קודם ט"ו מחויב בדיני מוקפים, ואינו נפטר מכאן ומכאן. ואמנם מלכתחילה עדיף לא לנסוע ולא 'להיכנס לשאלה', אך מדבריו עולה שיש צורך בנסיעתו. לכן יעשה כדלקמן:

מקרא מגילה – ככל המוקפים בערב שבת.
מתנות לאביונים – ככל המוקפים בערב שבת.
סעודת פורים – ביום ראשון.
משלוח מנות – ביום ראשון.
על הנסים – בשבת-קודש, אך כיון שאמירתו לא מעכבת ואם אינו חייב בו נחשב כהפסק באמצע הברכה, עדיף לומר באלוקי נצור "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשית... בימי מרדכי ואסתר", וכן בברכת המזון ב"הרחמן".

קריאת "ויבא עמלק" – קריאת התורה חובת ציבור ולא חובת היחיד, והרי הוא כמוקף הנמצא בעירו שאין מניין במקומו, ולא נחשב שביטל המצוה. ואמנם אם עורכים בשבת מניין של מוקפים וקוראים בתורה, יזדרז לשמוע. ולצאת מכל ספק יוסיפו קריאה זו יחד עם קריאת המפטיר בפרשת השבוע.

הרב בן ציון קוק בבית ההוראה הכללי בירושלים
צילום: באדיבות המצלם

בן עיר להוציא בן כרך במגילה ולהיפך

שאלה: האם פרוז יכול לשמוע המגילה ביום ו' מבן כרך, וכן בן כרך לשמוע מפרוז.
תשובת הרב: יכולים להוציא ידי חובה אלו את אלו, ששניהם חייבים במגילה ביום זה.

מתנות לאביונים – פרוז למוקף

שאלה: האם פרוזים יכולים לתת מתנות לאביונים למוקף בערב שבת.
תשובת הרב: בכל שנה אין זה לכתחילה שנותן פרוז למוקף, משום שאינו 'פורים' לגביו באותו היום, אך בפורים המשולש ששניהם מתחייבים במתנות לאביונים באותו יום יכול לתת.

שבת קודש
הנוסעים לשבת לירושלים – יאמרו בשבת באלוקי נצור "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי ואסתר..." וכך בברכת המזון. סעודה ומשלוח מנות ביום ראשון אף לאחר שחזרו לביתם שבפרזות [ולכתחילה סעודה ומשלוח מנות גם בשבת].

שאלה: האם מותר לבני הכרכים ולבני הפרזות לרקוד ולמחוא כפיים בשמחת פורים בשבת זו.
תשובת הרב: לנוהגים כהרמ"א (שלט, ג) מותר לרקוד ולמחוא כפיים בשבת זו, למרות שאין דין שמחת פורים בשבת הן לפרזים והן למוקפים המחויבים בסעודה ושמחה ביום א', כיון שהיא שמחה של מצוה על הנס. אך לנוהגים כהמחבר אין היתר לרקוד בשבת כלל.

צבע המרוח על הפנים וכיו"ב – יש מתירים מפני כבוד הבריות (מהרש"ם בדעת תורה שמ, ג). אבל עדיף יזדרז להסיר קודם שבת (חיי אדם מ, ח).

סעודת פורים במוצ"ש

שאלה: האם בשנה זו יכולים המוקפים לקיים סעודת פורים במוצאי שבת, שהרי בכל מקרה סעודה זו נדחית ואינה בעיצומו של יום.
תשובת הרב: לא יוצא ידי חובה כשאכל סעודת פורים בלילה (תרצה, א), למרות שפורים המשולש אינו 'ימי' משתה ושמחה (מגילה ז, ב) אלא רק מדין תשלומין. ואומנם נפסק להלכה: "גם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה".

יום ראשון (פורים המשולש)
תחנון – אומרים, מלבד בירושלים עצמה (ציוני הלכה - אבלות עמ' תקנד).

עשיית מלאכה לבני כרכים
שאלה: בני הכרכים, האם אסורים במלאכה ביום א'.

תשובת הרב: מן הדין אף בכל שנה אין איסור עשיית מלאכה בפורים (מגילה ה, ב. שו"ע תרצו, א) אלא שנהגו שלא לעשות מלאכה ואינו רואה סימן ברכה. וכתב האור שמח (מגילה א, ז) ללמוד מהירושלמי שבפורים המשולש לא נאסר במלאכה. אכן המנהג כאן שלא לעשות ביום הקריאה דהיינו בערב שבת, אך ביום ראשון מותר שהוא אינו פורים כלל. גם בערב שבת יש להקל במלאכות לכבוד שבת.

שליח ציבור אבל
שאלה: אבל בי"ב חודש, האם יעלה כשליח ציבור ביום א'.
תשובת הרב: כיון שאינו אלא יום תשלומים, יכול לעלות כש"ץ בין בפרזים ובין במוקפים.

אבלות 'שבעה'

שאלה: אבל בן כרך היושב שבעה, האם נוהג ביום א' דיני אבלות.
תשובת הרב: אין בזה מנהג ברור, וכדברי הש"ך (יורה דעה קצ, ג) "הדבר ידוע שבדבר שאינו מצוי אין שייך בו מנהג". אכן מרן הגרי"ש אלישיב פסק כהתשב"ץ (ג, רחצ) שסעודת פורים ביום א' אינה מדברי קבלה ככל חיובי פורים אלא רק תשלומים מדרבנן. ומחמת כן הורה שאבלות שבעה לא נדחית כלל, ואף יאכל את סעודת הפורים על הקרקע ובחליצת מנעלים. ורק יעשה מעשה שמחה אחד כריקוד קל או שתיית יין שלא כהרגלו בכל ימי האבלות.

כמו כן אונן אסור בבשר בסעודה ביום א', ומה שכתב השלחן ערוך (תרצו, ז) שמותר בבשר ויין, משום ש'עשה' של יחיד באבלות לא דוחה 'עשה' מדברי קבלה של סעודה בבשר ויין. אך סעודה זו שהיא מדרבנן נדחית בפני איסור אבלות האונן בבשר ויין (ציוני הלכה – אבלות תקמט).

אם יש לכם שאלות נוספות, אתם מוזמנים לקבל את תשובות הרבנים באתר בית הוראה הכללי: https://beithorah.co.il/