רב־גונדר קטי פרי, נציבת השב"ס החדשה
רב־גונדר קטי פרי, נציבת השב"ס החדשה צילום: דוברות

ההסכם שעשתה ישראל בשבוע שעבר עם סוריה, על פי פרסומים זרים, הניח מחדש על השולחן את סוגיית תנאי המאסר של מחבלים בבתי הכלא בישראל.

אחד השמות שהוזכרו כמועמד אפשרי לשחרור בעסקה הוא דיאב קהמוז, איש ארגון הטרור חיזבאללה, תושב רג'ר, שבמסגרת חילופי השבויים יכול היה לקבל חנינה מהכלא ולהיות מגורש לסוריה. קהמוז הואשם בהברחות סמים מלבנון לישראל וכן בפעילות טרור לאחר שהתברר כי הבריח לשטח ישראל שני מטעני חבלה רבי עוצמה.

אלא שקהמוז בחר שלא להשתחרר בעסקה ולהמשיך לרצות את מאסרו. גם האסירה השנייה שהייתה אמורה להשתחרר, ניהאל אל־מקאת, יכולה הייתה לצאת לחופשי במקום להישאר עוד שנתיים בכלא, אך העדיפה גם היא ליהנות משירותי הכלא הישראלי שנתיים נוספות. אחיה של אל־מקאת, סודקי אל־מקת, ישב גם הוא בכלא ונחשב ל"זקן האסירים הסורים". גם הוא סירב בעבר להשתחרר תמורת גופתו של זכריה באומל, ונשאר בכלא עד ששוחרר בהליך מדיני אחר.

על אף שהתנאי לשחרורם של אסירים אלו היה גירוש לסוריה המדממת ולא לשטחי ישראל, המקרים הללו מעוררים את הצורך לבחון מחדש את השאלה האם בתי הכלא בישראל מהווים ענישה הולמת למחבלים, או שמא מדובר במקום להתפתחות, צמיחה והעשרה של אנשי טרור, שפעמים רבות רוכשים דווקא במסגרת הזאת כישורים ויכולות שמסייעים להם בפעילות טרור לאחר שחרורם.

"זה לא כלא ממש כמו שאנשים מדמיינים כלא", אומר גורם בשב"ס ל'בשבע'. "התנאים פה הם יותר כמו מחנה קיץ. אני אומר את זה בכאב, אם היה מדובר בהחלטה אישית שלי המצב היה משתנה אבל זו מדיניות שמוכתבת מלמעלה. האסירים הביטחוניים לא נמצאים בבידוד ולא מנהלים לו"ז כמו של אסיר פלילי. הם מצויים רוב היום בחבורות, מכינים אוכל לעצמם, עושים קניות בקנטינה. יש להם יכולת להתאגד, לבוא בדרישות ולקבל תנאים שאף אסיר לא זוכה להם. אני לא שוכח בחיים איך הייתי צריך, על פי הוראה מלמעלה, לשחרר אסיר ביטחוני עם אזרחות ישראלית לחתונה של בן משפחה שלו. ראיתי אותו יוצא לחתונה והיו לי דמעות בעיניים. הוא הרס למשפחה אחרת את החיים אבל יוצא לחגוג עם המשפחה שלו. ובכלל, הם אדונים לעצמם בכלא. את האוכל הם קונים בקנטינה ומכינים לעצמם ארוחות במטבח פרטי שיש להם. הם אוהבים את האוכל המסורתי שהיה להם בבית ומכינים לעצמם דייסה בסגנון ערבי, עוף, בשר, חומוס. זו פריבילגיה שאין לכל אסיר פלילי או אזרחי בבתי הסוהר. נוח למדינה לשמור על שקט בגזרה, לתת להם לחיות את החיים שלהם בלי שיעוררו מהומות, מרידות ושביתות למיניהן. גם ברשות הפלשתינית נושאים עיניים לאסירים שלהם כל הזמן, ואירוע בכלא עלול להיות תקרית ישראלית-ערבית. לכן נוח למדינה לתת להם תנאים תמורת שקט".

בנוסף לתנאים החומריים המפליגים, האסירים הביטחוניים מקבלים גם את האפשרות ללמוד ולהשלים תעודת גמר תיכון, תואר באוניברסיטה הפתוחה או באוניברסיטת ביר זית לפי בחירתם, וכן דמי כיס חודשיים מהרשות הפלשתינית לקנייה בקנטינה – חנות פנימית שפועלת בבתי הסוהר.

ועדה שהקים השר לביטחון פנים לשעבר גלעד ארדן גיבשה כבר לפני קרוב לשלוש שנים שורת המלצות לשינוי תנאיהם של האסירים והקשחת שהותם בכלא. בין היתר המליצה הוועדה על הפסקת האוטונומיה בבתי הכלא, קיצוץ בכספי המחבלים, הפסקת בישול הארוחות לאסירים באופן עצמאי, צמצום צריכת המים הבזבזנית ועוד. השר דאז ארדן הודיע כי אימץ את המסקנות אך בשטח אף שינוי לא יושם.

מגמה שלילית

התמונה העגומה שמשתקפת מבתי הסוהר הביטחוניים, לא רק שלא תוקנה בהתאם להמלצות אלא אף החמירה. דו"ח של ארגון לביא שנחשף ב'בשבע' לפני כחצי שנה גילה כי לא רק שסכומי הכסף המועברים לאסירים לא צומצמו, הם אף הוגדלו. לשם ההשוואה, בשנת 2015 שב"ס קבע כי מחבלים תושבי יו"ש שאינם קשורים לחמאס יוכלו להשתמש בכל חודש בסכום של עד 1,200 שקלים, ואסירי חמאס מיו"ש יקבלו עד 600 שקלים. אסירי חמאס שפעלו מחוץ ליו"ש יוכלו לקבל עד 1,000 שקלים, ואסירים שאינם קשורים לארגון ואינם מגיעים מיו"ש יוכלו לקבל עד 1,600 שקלים בחודש.

אבל הוראות השב”ס נעשו מקילות יותר. על פי המסמך, מחבלים תושבי יו"ש שאינם קשורים לחמאס יוכלו להשתמש בכל חודש בסכום של עד 1,600 שקלים, אסירי חמאס מיו"ש יקבלו עד 1,200 שקלים, אסירי חמאס שפעלו מחוץ ליו"ש יוכלו לקבל עד 1,200 שקלים ואסירים שאינם קשורים לארגון ואינם מגיעים מיו"ש ימשיכו לקבל עד 1,600 שקלים בחודש. זאת ועוד, על פי מסמך פנימי שהגיע לידי ‘בשבע’, ההעלאה הזאת סותרת החלטה פנימית של שב"ס משנת 2010, שלפיה אף אסיר ביטחוני לא יוכל להשתמש בהפקדה חודשית העולה על סכום של 1,300 שקלים.

גורם בשב"ס ציין בפנינו כי בניגוד לקצינים אחרים בשב"ס, רב־גונדר קטי פרי שמונתה בשבועות האחרונים לנציבת השב"ס דוגלת במדיניות נוקשה יותר באשר לאסירים ביטחוניים, דבר שמעורר תקווה שעם מינויה באופן קבוע לראש השירות יחול שינוי משמעותי בתנאי המאסר של המחבלים.

"הם לא מרגישים עונש"

בארגון לביא, אשר עוקב אחר הנעשה באגפים הביטחוניים בבתי הכלא, פועלים כדי להציב את סוגיית תנאי הכליאה בראש סדר העדיפויות של הנציבה החדשה. עו"ד אביחי בוארון, אשר מייצג את ארגון לביא, אמר כי המצב בבתי הכלא אינו מאפשר לחימה של ממש בטרור וכי "בתי הסוהר הישראליים הפכו לסוג של קייטנה בשביל המחבלים". לדבריו, "אי אפשר להמשיך לסבול מצב שבו מחבלים שאמללו משפחות שלמות חוגגים בבתי הכלא שבאחריות שירות בתי הסוהר תוך הפרת הנהלים והנחיות המשרד לביטחון הפנים. אנו מצפים מנציבת שירות בתי הסוהר הנכנסת קטי פרי שתעשה סוף להפקרות".

הרצל חג'אג', אביה של סגן שיר חג'אג' הי"ד וחבר בפורום 'בוחרים בחיים' של המשפחות השכולות ונפגעי טרור, עוקב כבר זמן רב בדאגה אחרי תנאי כליאת המחבלים. לדבריו, העובדה שתנאיהם נשמרים ברמה הגבוהה ביותר פוגעת בלוחמה בטרור. "אחרי שראינו את הבדיחה הזאת שמחבל מעדיף להישאר בכלא מאשר להשתחרר – לא צריך הוכחה טובה יותר לזה שהכלא פה הוא מקום טוב בשבילם", אומר חג'אג'. "זו הבדיחה הכי טובה על האגף הביטחוני בכלא הישראלי. לצערי אין כרגע שינוי בכל הנוגע לתנאים שלהם: המחבלים עושים חאפלות לעצמם כל הזמן, מבשלים בחדרים, עושים חגיגה. למרות כל ההצהרות התנאים רק משתפרים. גם כשאמרו לנו שהפסיקו את הבישולים בחדרים וחשבנו שיש איזה פתח להפסקת החגיגות, גילינו שפשוט בנו להם מטבח חדש במקום החדרים, משודרג הרבה יותר. הדבר היחיד שהשתנה זה שהגבילו להם את צריכת המים, ועכשיו הם כבר לא יכולים להשאיר את המים פתוחים עשרים וארבע שעות רצוף לשם הבזבוז".

חג'אג' מחבר את הרוח שנושבת במסדרונות בתי הסוהר גם לסוגיית החיסונים לאסירים הביטחוניים שעוררה סערה לאחרונה, ומטיל ספק ביכולת של הנציבה החדשה לשנות את המצב. "אנחנו רואים עוד מאותו דבר עם החיסונים שהם קיבלו ראשונים לפני כולם. הנציבה החדשה באמת באה עם רוח חדשה אבל מעליה יש את השב"כ והמל"ל, והיא צריכה להילחם בכל כך הרבה גורמים כדי לפגוע בתנאי הכליאה שלהם. אני מקווה ואף דורש שזה יקרה. כלא זה לא חופשה, זה אמצעי הרתעה, כלי שאמור למנוע את הרצח הבא ואת ההתארגנות הבאה. מחבלים ששוחררו בעבר בעסקאות חליפין חוזרים לטרור כשהם יודעים שהם ישובו לכלא. זה לא מפחיד אותם, הם לא מרגישים עונש, הם לא חווים פגיעה בחירות שלהם. להפך, אפשר לראות את רשימת הציוד שהם קונים בקנטינה: נעלי ספורט, שתייה מתוקה, אוכל איכותי בשפע. כל אלה מלמדים על כך שהמחבלים האלה רוצים רק להישאר בכלא ואפילו לחזור אליו. זה לא מקום מפחיד".

משב"ס נמסר בתגובה לטענות שהובאו בכתבה: "לא נוכל להתייחס לפרסומים זרים ואחרים בנוגע לסיבת הישארות אסיר או אסירים בכלא. בניגוד מוחלט לטענות שהועלו, האסירים הביטחוניים מוחזקים בבתי כלא בישראל בהתאם לדין המקומי והבין־לאומי. על פי הנחיית הדרג המדיני תנאיהם במגמת צמצום כל העת, כך שבנקודת הזמן הנוכחית הם מצומצמים יותר מאי פעם בעבר. כל אמירה אחרת חוטאת לאמת ומטעה את הציבור".

באשר לשינוי מגמה עם כניסתה של הנציבה החדשה אומרים בשב"ס: "רב־גונדר קטי פרי הייתה האישה הראשונה שפיקדה על מחוז דרום בשב״ס, בו כלואים למעלה מ־3,000 אסירים ביטחוניים, מרביתם עם דם על הידיים, וניהלה מקרוב אירועי קיצון, שביתות רעב וניסיונות פגיעה בסגל הסוהרים. כראש הארגון היא תמשיך להוביל בנחישות את סוגיית צמצום תנאי האסירים הביטחוניים בבתי הכלא".