הבגדים הם שעושים את האדם

פרשת השבוע שמתרכזת בבגדי הכהנים ובבגדיו של הכהן הגדול מלמדת אותנו את החשיבות שיש לבגדים ועל ההשפעה שלהם על הנפש שלנו.

הרב שלמה סובול , י"ד באדר תשפ"א

הבגדים הם שעושים את האדם-ערוץ 7
הרב שלמה סובול
צילום: גיא טייב

בימים אלו אנו נמצאים בשיאו של חודש אדר, ימי חג הפורים, ומתכוננים לבגדי התחפושות. פרשת השבוע שלנו, שהשנה ממש פוגשת את חג הפורים, וגם היא עוסקת בנושא הבגדים. בגדיהם של הכהנים ובגדיו של הכהן הגדול.

אם נתבונן בהלכות הנוגעות לבגדי הכהונה נמצא הלכות מחמירות ביחס לבגדים אלו. למשל: כהן שפיחת או הוסיף בגד על בגדיו עבודתו פסולה וחייב מיתה. כהן שהייתה חציצה בין הבגדים לבשרו עבודתו פסולה. כהן שיש קרע בבגדו עבודתו פסולה. בגדי הכהן צריכים להגיע עד כפות ידיו ועקבי רגליו. ונשאלת השאלה מדוע ההקפדה הרבה כל כך על הבגדים? והרי הבגדים הם חיצוניות ועיקרה של עבודת המקדש היא לכאורה הכוונה, הקדושה והטהרה?

האמת היא, שהלכות וחשיבות של בגדים הם לא נחלתם של הכהנים בלבד, אלא כולנו "ממלכת כהנים וגוי קדוש" והכהנים מבטאים את קדושתו של כל עם ישראל. זאת הסיבה לכך שמצאנו הרבה הלכות שקשורות לבגדים בהלכה היהודי. כגון: באלו בגדים מותר לומר ברכה, ובאלו מותר להתפלל שמונה עשרה. סדר לבישת הבגדים בבוקר, בגדי חול המועד, בגדי שבת ובגדי יום טוב. שעטנז, ציצית, תלמיד חכם שיש רבב על בגדו. הלכות צניעות הקשורים לבגדים, והלכות כיפה.

גם פה יבוא השואל וישאל, מה ראתה היהדות שהדגישה את טהרת הלב, לתת מקום כל כך חשוב לאותו לבוש המכסה את הגוף? לפני שננסה לענות על הדברים, רק נעיר: פעמים רבות שומעים אנו טענות מדוע מחנכים שמים לב כל כך להלכות צניעות. וכי הקב"ה יושב במרומים ומודד סנטימטרים?

קודם כל התשובה היא כן. הלכות רבות מאוד ביהדות הם ס"מ. אנו עוסקים כעת בפרשיות המשכן בהם התורה נותנת מידות מדויקות לכל כלי המשכן ולמשכן עצמו כדי שתשרה השכינה. וכך יש הלכות מדויקות לגודל הסוכה, לרשויות השבת, לשיעורי אכילת כזית ועוד ועוד. כי הקב"ה ערכיו ומצוותיו אכן מתגלים דרך קיום ההלכה על כל פרטיה ודקדוקיה. אך יתרה מזאת, דוקא בנושא הבגדים מה נלין על התורה שיש בה הלכות רבות הקשורות ללבוש, כאשר אנו חיים בעולם שמגלגלי מאות מיליארדי דולרים סביב אופנה, וכאשר אנו עצמנו משקיעים אלפי שקלים בשנה ושעות רבות סביב הביגוד וההופעה שלנו.

לאחר ההקדמה הזאת ננסה להעמיק יותר בהבנת הבגדים ביהדות, ובשביל זה נחזור לסיפור הבריאה. לפני חטא אדם הראשון נאמר "ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו". זאת אומרת, הנשמה התגלתה בשלמות בחומר כל כך מזוכך ולכן לא היה צורך בבגד שמכסה את הגוף. אך לאחר מכן חטאו האדם וחוה באכילת עץ הדעת, ונכנסה זוהמת הנחש לחומר, ואז הגוף ירד מדרגתו הזכה והפך להיות מלא יצרים ותאוות.

לכן אחר החטא נאמר "ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עימם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרות". יש כבר ממד של בושה באותו גוף שהתאווה וגרם לחטא, ולכן יש צורך לכסות אותו. ואף ה' תומך באמת הזאת כמו שנאמר "ויעש האלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם". ניתן אף לומר שהבגד במקרה הזה הוא מלשון בגידה. הבגד כיסה על הגוף שבגד בתפקידו וחטא.

אם כן הממד הראשון של בגדים הוא לכסות את הגוף בגלל הבושה על מה שהוא גרם ועלול לגרום, וייתכן שיש כאן גם ממד שבא לכסות את הגוף ולהגביל אותו שלא יתפרץ וישלוט על האדם. על פי הבנה זאת מובן מאוד מדוע התורה דורשת מאיתנו בגדים צנועים.

אך יש ממד נוסף בבגדים, שהתחדש בעיקר אחרי מתן תורה. הגוף עם כל חולשותיו, הוא גם הכלי שדרכו הנשמה מתגלה והוא זה שעל ידו מקיימים את לימוד התורה ואת קיום המצוות. ולכן בעיקר מאז מתן תורה הגוף הוא חשוב מאוד, הוא המוציא לפועל את כל רצון ה' בעולם. ולכן סיבה נוספת לבגדים הוא ליפות ולנאות את אותו גוף חשוב, וכמו שמופיעה הביטוי בפרשה לגבי בגדי הכהן "לכבוד ולתפארת". על פי הבנה זאת הבגדים מלבד היותם צנועים, צריכים להיות גם יפים ואצילים, כאלו שיהיו ביטוי לנשמה.

האמת היא שאין סתירה בין שני ממדים אלו, אלא הם משלימים זה את זה. הגוף הוא גם זה שעלול למשוך אותנו לדיוטות הנמוכות ביותר, כאשר הוא מקבל את חשיבותו כשלעצמו, ומהבחינה הזאת אנו מכסים אותו בבגדים מבושה וכדי לצמצם את כוחו. אך הגוף הוא גם זה שיכול להיות כלי לקדושה, כאשר הוא מקבל את חשיבותו כמשרת וכנושא את הנשמה, ומצד זה אנו מכבדים אותו בבגדים נאים. וככול שהקדושה עולה ויותר קדושה מתגלה דרכו, כך גם המצווה לפאר אותו עולה, ולכן בשבת קודש יש מצווה ללבוש בגדים יותר יפים. אז פעם הבאה שנבחר בגדים, מהארון או בחנות, ננסה שהבחירה אכן תשקף את תפקידו של הבגד.

הרב שלמה סובול הוא ראש ארגון רבני ברקאי ורב קהילת שערי יונה מנחם במודיעין