בית יהודיוף-חפץ בשכונת הבוכרים בירושלים
בית יהודיוף-חפץ בשכונת הבוכרים בירושלים צילום: Yossi Zamir/Flash 90

100 שנים להקמת הרבנות הראשית לישראל: כך דיווח העיתון "דאר היום" ביום רביעי ט"ו אדר א' תרפ"א על הקמת הרבנות הראשית.

העיתון "דאר היום" נוסד על ידי איתמר בן אב"י ואביו אליעזר בן יהודה.

בעמוד השער של העיתון מאותו היום הובא נאומו של הנציב העליון הראשון על ארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי, לורד הרברט סמואל, ובעמוד השלישי נכתב על פרטי האספה שבה הוקמה למעשה הרבנות הראשית לישראל.

בידיעה העיתונאית דווח כי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שמונה להיות הרב הראשי האשכנזי הראשון, פתח את דבריו בתהלים פרק ס"ז "למנצח מזמור שיר", ולאחר מכן אמר "כי יום זה, שהוא פורים קטן לנו, יום גדול יהיה לבית־ישראל. לא כעת אפשר להעריך את גדולת האספה הזאת וחשיבותה אלא דור לדור יספרו".

הרבנות הראשית הוקמה בבית יהודיוף-חפץ בשכונת הבוכרים בירושלים, ששם התכנה ביום שלישי י"ד אדר א' ועידת היסוד של הרבנות הראשית לישראל.

וכך נכתב בעיתון "דאר היום":

"ביום שלישי, י"ד אדר תרפ"א, בשעה תשע וחצי בדיוק היתה בירושלם, בחצר המפוארת של מר הפץ אשר [בשכונת-הבוכרים אספת הרבנים לסדור שאלת הרבנות הראשית בא''י. התנועה מסביב למקום האספה היתה גדולה מאד. עגלות רבות מובילות את האורחים המשתתפים באספה רצו מכל הצדדים; שמשים ומקבלי-פנים עמדו במסדרון לקבל את פני האורחים ולבדוק את כרטיסיהם.

במסדרון — מודעה שאסור לשבת בגלוי־ראש בפנים האולם.

האולם הנהדר שנועד לאספה היה מקושט בטוב טעם; פרוכיות יפות ענדו את והכתלים ועל הספון מלמעלה מגן־דוד גדול עשוי מירק ודגלים ציוניים קטנים סביבו.

בקצה האולם מלמעלה כסאות לאורחים הגדולים שיפחתו את האספה ולרבנים הגדולים הרה"ג יעקב מאיר והרה"ג קוק. כל חברי משרד הרבנות, חברי בית-הדין ורבני המושבות.

בין הקהל הרב והמגוון, כשש מאות איש במספר, ראינו רבנים מכל העדות במלבושיהם הפרטיים: ספרדים, אשכנזים, מערבים, תימני, בוכרים, פרסים, גורזיים, בקצור כל הגלות בשלל צבעיה.

בין האורחים היו באי־כח יפו המושבות, שומרון, הגליל. מקום מיוחד דקבע לעתונאים. בשעה תשע וחצי בדיוק הופיעו באולם מושל ירושלם מר סטורס ומזכיר המשפטים מר בנטביטש.

בעשר בדיוק נסובו כל העינים למול הפתח, כי מבשר בא להודיע שהוד מעלתו הנציב העליון הולך ובא. מיד יצאו החוצה לקבל את פניו: מושל ירושלם מר סטורס; מזכיר המשפטים מר בנטביטש, ומר דוד ילין ראש ועד העיר ליהודי ירושלם. כשהופיע. ה. מ. (הוד מעלתו, י"ג) הנציב העליון (ושלישו לורד היי ובני לויתו - עמד כל הקהל על רגליו ביראת הכבוד והאולם הרחב רעש לקול מחיאות כפים סוערות וממושכות.

ה. מ. הנציב העליון ישב על כסא-הכבוד שהוכן לו ובני־לויתו מימין ומסביב לו. משך רגעים אחדים שררה באולם דממת-קדש, ומתוך דומיה זו עמד הרה"ג קוק ויקרא "למנצח מזמור שיר" ויעודד את הקהל בדברים חמים ויאמר כי יום זה, שהוא פורים קטן לנו, יום גדול יהיה לבית־ישראל. לא כעת אפשר להעריך את גדולת האספה הזאת וחשיבותה אלא דור לדור יספרו.

איתני עולם נקבצו יחד, לשום סדר ומשטר בעולם, ומלכים נאספים בירושלם לסדור הרבנות הראשית, מאן מלכי רבנן. ה. מ. הנציב העליון מכבד אספה זו בנוכחותו והא-להים ינהלנו בעצה טובה אמן.

מנאם מושל ירושלם מר בנטביטש

אחרי נאם זה, עמד מזכיר המשפטים מר בנטביטש וישא בעברית מנאם חשוב מאד שבו אמר כי בתקופה הקצרה שעברה מיום כבוש הארץ ע"י האנגלים ועד היום גאדה הממשלה להביא סדר ומשטר בכל עניני הדתות. מן הצורך הוא שגם בעדת היהודים הגדולה של ארץ ישראל יובאו סדרים.

בשיבת היהודים מגולת בבל לארץ־ישראל, נוצרת כנסת הגדולה: "גם אנו, בימי נחמיה הגדול שלנו, ה. מ. הנציב העליון, עלינו לקומם את כנסת הגדולה שלנו. אסיר-תודה אנו לנחמיה הגדול שלנו הדואג לכל עניני עמו ובימיו ובימינו תבוא אחדות שלמה בחיי היהדות.

אחרי נאם זה שנתקבל במחיאות כפים סוערות, עמד ה. מ. הנציב העליון לנאם את נאומו.משך רגעים אחדים רעש האולם הגדול במחיאות כפים סוערות, ובחן השפוך על פניו ובדבורו היפה התחיל את נאומו בעברית ויסיימו באנגלית.

כל משפט ומשפט אנגלי היה מתרגם ע"י מר פ. קורנפילד מנהל משרד הכלכלה בממשלה — לעברית צחה ומצלצלת. (את נוסח המנאם המצוין של ה. מ. הנציב העליון, שבצדק אפשר לכנותו בשם "מנאם היסטורי", ימצאו קוראינו בראש הגליון בתור מאמר ראשי.)

אחרי מנאם הנציב שנפגש בתרועות שמחה ובמחיאות כפים סואנות, עמד כל הקהל על רגליו וה. מ. הנציב ושלישו לורד היי עזבו את האולם וילכו.

מנאם מושל ירושלם מר סטורס

אח"כ, עמד מושל ירושלם מר סטורס ויפתה בעברית: מורי ורבותי! (אח"כ באנגלית שתורגמה ג"כ ע"י מר קורנפילד.) מודה אני לכם בכל לבי על הזמינכם אותי היום לאםפתכם, ועל ידי זה נתתם לי את ההזדמנות להביע את רגשי אהבתי לאספה זו.

מבין אני היטב ויודע אני כי הרבה מבני עמי ודתי מבינים את החוב שהם הייבים לדתכם, הדת הראשונה והעתיקה שבעולם (מח"כ). אני מלא תקוה ובטוח אנכי שתוצאות האספ ה הזאת תודענה לא רק בקרב היהדות ארץ הישראלית והעולמית, אלא בקרב כל העולם כלו.

מקוה אני כי בתור תוצאה מעבודתכם בכל השאלות העומדות על הפרק, תתקיים בכם שוב נבואת הנביא הגדול: כי מציון תצא תורה ודבי ה' מירושלם! (את הפסוק האחרון אמר בעברית.)

אחרי המנאם הזה הלך המושל סטורס ומזכיר המשפטים מר בנטביטש, נתן בעברית דו"ח על הועדה שנמנתה לסדר שאלת הרבנות בא"י, על הנחיצות שישנה לכונן אחדות דתית בארץ; דבר על שטת הממשלה התורקית במנוי רב ראשי אחד בקושטא בשם חכם-באשי שיתוך בין העם ובין הממשלה, ויתאר גם את החכם באשי שהיו בירושלם, יפו, צפת טבריה וכו'; הממשלה התורקית הכירה רק את הנתינים העותמנים בתור אנשים שיש להם זכות בחירה בחכם באשי, וזה היה נבחר רק ע"י ספרדים. היום צריך שמועצת הרבנות העליונה תבחר ע"י כל היהודים והיא תתקם תקנות טיבות לאחדות כל העדות.

עד עתה אחדתם את אחדות העבודה, ואני מקוה, שתאחדו את אחדות החכמה.

הנואם דבר עוד על סמכות מועצת הרבנים שתבחר כעת ברגע חמור. עם התפתחות החיים צריך גם המשפט העברי להתפתח. ההוראות צריכה להתבסס על הוראת מורי ההוראה הגדולים אך צריכה ג"כ להתאים לחקי הצדק העולמי.

אחד התפקידים של המועצה הרבנית, צריך להיות הבאת אילו שנויים במשפט היהודי. אקוה שהחילוניים ישתתפו במועצת הרבנות, יהיו בה גם עורכי דין הבקיאים בתלמוד ושיש להם גם יד ושם בדיני זמננו ועצתם תביא תועלת מרובה למועצה.

אפשר שאחרי זמן רב תמצא מועצת-הרבנים לנחוץ לצרף אליה שלשה עורכי-דין בכדי להמלך אתם בכל עניני המשפטים.

הלאה מדבר מר בנטנימש על המס שצריכה ירושלם וועד העיר לתת בכד לתמך במוסדות הדתיים ובמשרד הרבנות ומסיים בפסוק: ויהי נעם ה' א-להינו עלינו וכו... אח"כ עמד מר קורנפלד ראש הועדה לסדור הרבנות וימסור בעברית את הדו"ח הזה:

דו"ח של ועדת הרבנות ועדת הבחירות והועד המכין לאספה הכללית של הרבנות הראשית בארץ-ישראל

"שלשה המה הגורמים שימריצו את ממשלת א"י להתעניין בשאלת הרבנות הראשית ולאחוז בצעדים הדרושים בכדי לתת לקהל הקודש בארצנו להביא סדרים בה:

א) מעמדו בלתי הברור של מי שהיה נושא המשרה חכם-באשי במשך השנים האחרונות.
ב) בטול המשטר התורקי והנחיצות לכונן חוקה חדשה בקשר עם הרבנות הראשית בהתאם לתנאים החדשים שנוצרו.
ג) הדרישה שבאה מצד האשכנזים להשתתף אף הם חלק כחלק בעבודת הרבנות הראשית, תחת אשר עד כה היתה עבודה זו כעין חזקה בידי הספרדים דוקא.

הועדה שנמנתה ע"י ה. מ. הנציב העליון לשם ברור הנקודות בלתי הברורות ועבוד הצעות לקריאת המשטר החדש עמדה על העקרון הזה: עבודת הסדור צריכה להעשות ע"י הקהל העברי עצמו או יותר נכון ע"י רבני א"י בעזרתם של מספר חברים חלוניים מנבחרי הערים והמושבות. החלק היסודי של הרצאת ועדת הרבנות הנהו מורכב משורת הצעות שמטרתן היא ליצור אה אותו החבר שיוכל לקבל החלטות ולחוקק חוקים בקשר עם עבודתה של הרבנות הראשית בא"י. אולם בכדי לתת את האפשרות לאספה הנוכחית לנהל את עבודתה באופן שטחי, ערכה הועדה שורה של הצעות בקשר עם עצם עבודת הרבנות. כל ההצעות האלו הוגשו לפני ה. מ. הנציב העליון ואושרו על ידו. בטח קרא כל אחד ואחד מהנוכחים כאן את ההרצאה הזו או לפחות את הקטעים שבה המענינים את האספה הנכבדה לשם עבודתה היום. ולכן אין מן הצורך לפרטה שוב היום".

לדיווח המלא מאותו יום על הקמת הרבנות הראשית לחצו כאן

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו