מתי וכסלר והרב שטיינזלץ זצ"ל
מתי וכסלר והרב שטיינזלץ זצ"למכללת כוונה

דווקא עכשיו בתקופה של שינויים וחוסר יציבות אנשים רבים מחפשים עוגן ומקורות עוצמה, במסלולי הכשרה בגישה יהודית.

כבר שלושה עשורים שהיהדות חודרת לתחומים נוספים בתרבות הישראלית. תחום שפחות מוכר לציבור הרחב הוא תרומתה של היהדות במקצועות ההתפתחות האישית כמו אימון, טיפול והנחיית קבוצות. כך נולד תחום חדש המתרגם את עולם עבודת המידות היהודי לשפה מקצועית. כינסנו את צוות המנחים במכללת כוונה כדי לראות איך זה עובד.

שיטות להניע את עצמך או להניע אנשים אחרים מגיעות אלינו מאמריקה בקצב מסחרר. בחיפוש קצר בטד תוכלו למצוא מאות שיטות שכולן מעוררות השראה, ונועדו לעזור לנו להשיג תוצאות כמו דיאטה ובריאות, כסף, זוגיות והצלחה מקצועית.

עולם האימון וההתפתחות האישית מציג גורואים, מנטורים שמצוינים בשיווק, נראים טוב ומרוויחים הרבה, אבל אנשים המחוברים ליהדות מתקשים להתמסר בלב שלם לשיטות טובות ככל שיהיו. מתחת לפני השטח עולה השאלה, האם אלו האנשים שאנו רואים בהם את מורי הדרך לחיים? האם היה אפשר ללמוד כלים מסודרים ומקצועיים מהמורים האמיתיים לחיים שלנו, חכמי ישראל שבכל הדורות?

הספרות היהודית מלאה בתכנים מעולם הנפש החל במדרשי חז"ל, המשך בעולם הקבלה , ובמיוחד בעולם החסידות. השאלה מהו אדם? מה מניע אותו? ומה היעדים שהוא צריך לשים כמטרות, הוא תחום עצום ועתיק ביהדות. עולם הניו אייג' לא מרבה לשאוב ממקורות יהודיים, בעיקר מתוך חוסר היכרות. אך כשם שאפשר לצטט חכם סיני ולבנות סביב תורתו שיטות אימון, היינו רוצים לגשת לבעל שם טוב, לרב קוק, לזוהר ולשאוב מהם את העקרונות לעבודה נכונה עם אנשים.

שוחחתי עם הצוות של מכללת כוונה התפתחות אישית בגישה יהודית, 'מכללת כוונה' מובילה את קהילת ההתפתחות האישית הגדולה במגזר הדתי, מכשירה מכוונים אישיים כבר 15 שנים והעמידה כמה דורות של אנשי מקצוע מובילים בתחומם.

יצאנו לבדוק האם מדובר בבשורה אמיתית של חיבור בין עולמות האימון הטיפול והיהדות או שמדובר בהדבקה מלאכותית של פסוקים על שיטות קיימות.

קרא גם: מסע של 90 ימים להכשרה בסיסית כמכוונים

מתי וכסלר (48), מייסד המכללה ומפתח שיטת כוונה, המוכר בתור מנהיג קהילת ההתפתחות האישית הגדולה במגזר הדתי, הוא האדם המתאים ביותר לנסות להעניק מענה לשאלה זו.


"כל אחד שלמד שיטה כלשהי בתחומי הטיפול והאימון' יכול לצטט פסוקים ומאמרים מהמקורות שיתמכו במה שהוא עושה ונשמעים ברוח דומה. השאלה המעניינת יותר האם זה שאני מגיע מהמקורות משנה במשהו את התפיסה המקצועית שלי.

מהי הצלחה? האם הצלחה היא הרבה כסף או פרסום, כמו אצל טוני רובינס. האם הצלחה היא שתרגיש טוב עם עצמך כמו בעולמות הטיפול?

דוד המלך הגדיר מהי הצלחה "אשרי האיש... כי אם בתורת ה' חפצו … והיה כעץ שתול על פלגי מים ועלהו לא יבול, וכל אשר יעשה יצליח" כלומר בסופו של דבר מי שמגיע לתוצאות יוצאות דופן הוא אדם שיש לו מידות טובות כמו חריצות סבלנות וענווה. לדעתי, זו הנחת עבודה שקל להסכים איתה."

אז המטרה שלכם זה לעזור לאנשים להיות טובים יותר או שישיגו תוצאות במציאות?

"פספסת את הנקודה, כמו מרבית האנשים אתה רואה סתירה בין להשקיע בעולם הפנימי ולהיות טובים יותר לבין להשיג את התוצאות שלנו בזוגיות בקריירה ובכסף. אבל זו בדיוק הנקודה של שיטת כוונה. לחבר את העולם הפנימי שלך עם התוצאות. אצלנו אנשים טובים משיגים תוצאות מצויינות.

אם אתה לא מצליח לנהל את הזמן שלך זה לא בגלל שלא התאמצת מספיק, יש מידה בנפש שצריכה להתפתח אצלך. זה יכול להיות נכונות לראות את המציאות כפי שהיא, או היכולת לשים גבולות, שיטות לניהול זמן לא יעבדו עד שלא תעשה שינוי בעצמך."

אם אתה עוזר לי לנהל את הזמן אז איפה כאן העניין היהודי?

"עולם האימון מרוכז בתוצאות והישגים וזו התכלית מבחינתו. על פי הגישה היהודית המטרה בחיים היא לצמוח ולגדול כאדם. הקב"ה בנה לנו מגרש אימונים ענק באורך החיים שלנו, המטרה של המשחק היא השיפור המתמיד שלך.

כמו שמי שרץ מרתון עושה זאת בשביל התהליך הפנימי שהוא עובד, וריצת המרתון עצמה היא רק תירוץ לעבודה עצמית. יש תהליכים פנימיים שלא יתרחשו אם לא תרוץ את המרתון. אותו דבר בכל תחום בחיים, הרבה תובנות רוחניות לא בהכרח גורמות לך לצמוח, אתה עלול להישאר בעולם של דרשות ודיבורים, רק התוצאות מראות שבאמת גדלת. בכוונה אנחנו תמיד עובדים על התכלס, על המטרות בחיים, אבל מרוכזים בדרך להגיע אליהם מתוך שיפור עצמי של התלמיד."

אנשים מצליחים הם אלו שמוכנים לעבוד קשה להילחם בחולשות שלהם, לא?

"זו גם הנחת יסוד מאד נפוצה, שמזיקה לאנשים רבים. כאילו נולדת עצלן או חלש אופי, ואתה צריך להילחם בעצמך. אבל יש כאן בעיה מובנית, אם אתה נלחם בעצמך, גם עצמך לא פראייר והוא נלחם בחזרה."

אז מה אני אמור לעשות, לוותר לעצמי?!

"זו בדיוק הנקודה שאנחנו לומדים מהבעל שם טוב ומהרב קוק, עבודה פנימית בעין טובה. אתה צריך ללמוד דרך להשתפר שיש בה פחות מלחמה פנימית ויותר פיתוח של הכוחות הטובים, כשאתה נלחם בעצמך שניכם מפסידים. צריך להתיר את הקונפליקט הפנימי, מלחמה רק מחמירה אותו."

אתה יכול לתת לי דוגמא?

"הדוגמא שאני אוהב היא של תלמיד בשם איסר, שהיום עובד בצוות המכללה. כשהוא היה עוד ממש בקורס הראשון, הוא לקח על עצמו פעילות כושר קבועה באחד התרגילים בקורס. הוא גילה שברגע שהוא קובע משהו ביומן זה הופך לחובה והחופש והרצון שלו נעלמים. העבודה הפנימית שלו היתה לשחרר את הסתירה בין ערך החופש וערך היציבות והקביעות. אני זוכר שהוא הביא למפגש הסיום את הלפטופ שלו והציג את הברכה המאה שהוא עשה בשחיה בעקבות אימונים סדירים, שנקבעו ביומן מראש. החלק הכי מעניין היה שכל מיני דברים אחרים שהוא רצה לעשות באופן קבוע התחילו לקרות בחייו ללא מאמץ, כמו לימוד קבוע עם הילדים. הקבוע כבר לא היה אבדן של חופש מבחינתו אלא התמדה במה שהוא רוצה. זו תופעה שמתרחשת כל הזמן כשמתירים את הקונפליקט הפנימי אנשים מגלים שהם לא נדרשים יותר למאבק, הם פשוט השתנו.

מה חושבים אנשי טיפול על התופעה?

"בעולם הפסיכולוגי יש את העבודה העצומה שעשה פרופ' מרדכי רוטנברג עם עשרות ספרים, הטענה החשובה ביותר שלו היא שהפסיכולוגיה המערבית מכילה הנחות יסוד נוצריות במהותן. ממליץ מאד על השיטה שלו למי שמתעניין בפסיכולוגיה. שיטת כוונה היא מעמיקה מאד, אבל לא טיפולית. המכוון נמצא תמיד בגובה העיניים עם המתכוון, השיחה היא פשוטה ולא פילוסופית. פסיכולוגים ומטפלים שבאים ללמוד אצלנו מגיעים בדרך כלל מתוך רצון להוסיף את המימד של התוצאות וההישגים בתהליך ולא להשאר רק בעולם המעורפל של הטיפול"

מי הרב שעומד מאחוריכם?

"אני בודאי לא רב, ואין לנו יומרה לדבר בשם התורה. הניסיון שלנו הוא להביא כלים וגישה שנאמנים למקורות, ואני חושב שהכנות שלנו באה לידי ביטוי בהרבה רבנים שבאים ורוכשים את הכלים. כמו אנשי חינוך רבים הם מעדיפים את הכלים של שיטת כוונה, שבטבע שלהם יותר קרובים לחינוך מאשר לטיפול.

זכיתי ללמד את הקורס הבסיסי שלנו בתוכנית ההכשרה לרבנים של ברקאי, והרב שלמה סובול שמוביל את ברקאי הוא בוגר קורס מכוונים, ויש רבים נוספים."

קורס מכוונים בבית המדרש לרבנים ברקאי
קורס מכוונים בבית המדרש לרבנים ברקאימאגר אישי

אנשיםשקראואת המאמרהתעניינוגםב: לחוללשינויבאחריםמתוךהשינויהפנימישלך

אם נלך רגע לתכלס, אפשר להתפרנס מלהיות מכוון? או שבסוף זה נשאר תחביב

"בוודאי שזה אפשרי ויש הרבה מאד בוגרי כוונה שמתפרנסים כמכוונים אישיים, אם אתה באמת עוזר לאנשים הם ישמחו לשלם על כך.

אבל לא כל מי שאוהב לעזור לאנשים יכול להפוך למכוון אישי במשרה מלאה. בשביל להתפרנס מהתחום לא מספיק להיות איש מקצוע טוב, צריך גם לדעת להשיג לקוחות לבנות מוניטין ולעסוק גם בשיווק. זו אחת הסיבות שבנינו תוכנית לימודים של שלוש שנים מהצעד הראשון ועד להצלחה עסקית כמכוון אישי ומנחה קבוצות."

אם ככה אז זה לא מתאים לרוב האנשים…

"כל אחד צריך להתאים את הציפיות שלו למציאות.

הייתי מחלק את התלמידים אצלנו לשלושה סוגים. הראשונים הם אנשים שרוצים בעיקר לעזור לעצמם, ולהוסיף כלים בעבודה הנוכחית שלהם. כישורי שיחה הם המיומנויות הכי משפיעות כמעט בכל תחום וזה מחזיר את ההשקעה. הם לומדים ועושים סטאז' אבל נשארים במקצוע שלהם. זה יכול להיות מנהל צוות בהייטק, עובדת סוציאלית או עורכת דין.

הקבוצה השניה הם אנשים שמוסיפים את המקצוע של מכוון אישי כתוספת למה שהם עושים, יש להם 3-5 לקוחות בשבוע ורבים מהם גם פותחים חבורות לימוד בשיטת כוונה בקהילה שלהם. בדרך הזו אפשר להכניס 2,000-6,000 ש"ח בחודש, זו תוספת משמעותית שמתאימה מאד לאימהות למורות או פנסיונרים, בלי להקים עסק של ממש.

רק מעטים הופכים את המקצוע לעיקרי בחיים שלהם, האנשים הללו לומדים להקים עסק לכל דבר, וצריכים לעסוק בצורה משמעותית גם בשיווק."

זה מתאים גם לחילוניים?

"תרשה לי לספר לך סיפור, בשנת 2009 הוזמנתי על ידי הארגון של הרב שטיינזלץ ברוסיה ללמד בקורסים שלהם את הכלים שלנו.

זו היתה אחת החוויות המתוקות ביותר ב15 השנים האחרונות. באכסניה על גבול היער בקייב שבאוקריינה פגשתי כיתה של פעילים בקהילה מכל רחבי חבר העמים. ופרט לאחד ששימש כרב קהילה רובם היו חסרי ידע יהודי, מחצית מהמשתתפים היו נשואים לגויים.

שהיתי איתם שבוע אינטנסיבי של קורס מבוקר עד ערב, התרגילים שעשינו היו מתוך קורס מכוונים אבל הנושאים שהם ביקשו לעבוד עליהם היו קשורים לזהותם היהודית. תלמידה אחת רצתה להפריד את הבשר והחלב בביתה והתמודדה איך לעשות זאת. הסתבר שהחלב לא כשר והבשר טרף… אשה אחרת עבדה על לעשות סעודה בליל שבת, ההתמודדות שלה היתה שבעלה האוקראיני לא כל כך בעניין…

מה שגיליתי באותו שבוע היה שלא משנה כמה אנשים רחוקים מיהדות, הם שמחים להתחבר אליה מחדש אם לא מדובר במצוות ואיסורים. כאשר מדברים על התפתחות אישית ועל עין טובה, כולם רוצים יהדות.

אגב, את הפרוייקט ליווה מחקר של האוניברסיטה העברית שבחן את השפעת הכלים שלנו על התוצאות של המשתתפים, והוכיח מחקרית את התרומה שלהם."

מחקר באוניברסיטה העברית
מחקר באוניברסיטה העברית

ינואר 2014 מתפרסם המחקר של האוניברסיטה העברית על התוכנית של מכללת כוונה במדינות חבר העמים (מאגר אישי)

ויש באמת חילוניים שמגיעים?

"רוב הקהל הוא דתי, אבל יש לנו בהחלט ייצוג משמעותי למסורתיים ולחילונים, גם בצוות המכללה. הנושא של עין טובה מסיר מחיצות בין המגזרים ואף אחד לא נמדד לפי הלבוש או המגזר הסוציולוגי, בסוף כולנו אנשים."

צוות המנחים של קורסי מכוונים
צוות המנחים של קורסי מכווניםמאגר אישי

איך השפיעה הקורונה על התחום?

"האמת שאנחנו עבדנו בזום עוד הרבה לפני הקורונה, והגענו מוכנים, הקורסים עברו למפגשי זום, וגם מכוונים אישיים רבים סיפרו שהתהליכים האישיים המשיכו כסדרם. הצורך של אנשים בתמיכה אישית הוא משהו שממשיך לגדול כל הזמן, את זה הטכנולוגיה לא יכולה להחליף. מצד שני הטכנולוגיה מאפשרת לנו המון גמישות וחיסכון בזמן ונסיעות, כשמתרגלים לעבוד כך רואים שהתוצאות של התלמידים בקורסים בזום לא נופלות ממחזורים פיזיים. ברגע זה יש לנו תלמידה מגרמניה ותלמיד מניו יורק בקורס מכוונים, מצד שני בקורס בבאר שבע מירב בן צור לא ויתרה על מפגשים פיזיים. עוד דבר שנולד בתקופה הזו הם מפגשי שטח בהם אנחנו יוצאים לטבע לטיול או לקומזיץ פעם בתקופה כדי להנות מהמפגש הפיזי."

מה הצעד הראשון?

"אנחנו ממליצים להתחיל בקורס המחולל - שבו אנשים לומדים לעשות שינוי פנימי שמחולל שינוי גם באנשים שאיתם, אלו 90 ימים של הכשרה בסיסית כמכוונים. מי שעובר את הקורס הזה יש לו כבר את היסודות של השיטה ומשם אפשר להתקדם עוד ועוד. "